הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

סמכות רבנית מול סמכות משפטית: מניעיהם של מתדיינים בציבור הדתי-לאומי בבחירת ערכאה שיפוטית בסכסוכים אזרחיים

לילך אמתי אפלטון
מחקר זה חקר את נושא הסמכות המשפטית של בתי הדין הדתיים-פרטיים מול בתי המשפט האזרחיים. מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון את מניעיהם של מתדיינים מהציבור הדתי-לאומי, בבחירת ערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי והאם ישנה אידיאולוגיה סדורה הנובעת מהמניעים שהתגלו.

לאחר חקר ראשוני של מהות הסמכות המשפטית והנהגתה בפועל, הן במערכת המשפטית-ממלכתית והן במערכת ההתדיינות בבתי הדין הדתיים-פרטיים, נבחנו מניעיהם של בעלי דין בציבור הדתי-לאומי. מניעים המשפיעים על בחירתם בערכאה שיפוטית בבית משפט או בבית דין-פרטי. בחינת המניעים נעשתה באמצעות ניתוחם של הראיונות אשר שימשו ככלי המחקר.

הממצא הראשוני והמתבקש, היה הנתון המעיד כי ב- 81% מהראיונות נבחר בית הדין הרבני-פרטי כאפשרות העדיפה להתדיינות בסכסוכים אזרחיים על פני בית המשפט האזרחי. מנתון זה נגזרו המניעים לבחירת הערכאה השיפוטית אשר הביאו אותנו להבנתה של האידיאולוגיה הסדורה הנובעת מעצם הבחירה המובהקת של מרבית המרואיינים בבית הדין הרבני-פרטי דווקא.

המניעים המרכזיים אשר הביאו 78% מהמרואיינים להעיד כי בעת סכסוך אזרחי בחרו/יבחרו בערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי הינם: יעילות המערכת ומעמדו הדתי של בית הדין. כפי שיפורט בהמשך, יעילות המערכת כוללת בתוכה מניע נוסף, והוא: הבעת רצון לנהל סכסוך במערכת משפטית המאפשרת במקרים מסויימים שימוש בכלים של גישור ו/או פשרה.

מעמדו הדתי של בית הדין כולל בתוכו שני מניעים נוספים, שהם: הבעת רצון להתדיין על פי חוקי התורה וקיומו של לחץ חברתי.

מחקר זה ככלל ומגוון הממצאים בו כפרט, מציגים תמונה ברורה יותר על הקונפליקט בו נתון האדם המשתייך לציבור הדתי-לאומי. הקונפליקט הספציפי לעניין הבחירה בערכאה שיפוטית בבית דין רבני-פרטי או בבית משפט אזרחי מעיד על קונפליקט נרחב ועמוק יותר – קונפליקט שבין הבחירה בדת לבין הבחירה במוסדות המדינה הממלכתית, קונפליקט שבין אדם שהוא גם דתי וגם ממלכתי.

מחקר זה הביא את תחושותיו ולבטיו של האדם הדתי-לאומי, האדם המאמין והממלכתי, באופן שמתואר ומסוכם בצורה ייחודית וממצה בספר "איש האמונה" של הרב יוסף

דב סולוביצ'יק (סולוביציק, תשנ"ב) – "דיאלקטיקה של הנפש". האדם המאמין ככלל, נתון ויהיה נתון לנצח במאבק נפשי ואמוני מתמיד, מאבק המעיד על אמונתו החיה והמשמעותית. האדם הדתי-לאומי כפרט, לנצח יהיה נתון במאבק נפשי ואמוני מתמיד בין אמונתו הדתית והלכתית לבין השתייכותו ואהבתו הממלכתית.

בספרו כותב הרב כי הדרישה להיות אדם א' ואדם ב' כאחד מביאה למתח מובנה בחייו של האדם, ומכיוון שהאדם חי בדיאלקטיקה מתמדת, תנודה מתמשכת בין שני מצבי הקיום, הוא לעולם לא יוכל להשיג בשלמות את מטרתו של אף אחד משני סוגי האדם – משמע, יאלץ להתנודד ולהמשיך לנסות לאזן בין שני הדרכים, כאשר במקרים מסויימים יאלץ לבחור באחת מהן, מה שמביא לחוסר השלמות בשתי הדרכים המרכיבות את חייו, או שמא "חוסר השלמות" הזו היא שלמות האדם האמיתית.