הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

ציות, סמכות ומחאה במסורת המדינית היהודית: קהילות ימי הביניים וראשית הרנסנס

ד"ר אורי בגנו
עבודה זו בוחנת את הנוהג שאיפשר לפרט למחות כנגד החלטות הקהילה, וכיצד הוא מאפיין את מודל השלטון היהודי בימי הביניים. אחד מהמודלים המרכזים של שלטון שהוצגו בעובדה הוא "מודל הברית" לו שלושה הצלעות: ה' - מלך – עם. אשר יישומו של הרעיון במושגים חוקתיים של שיטת ממשל זה מודל "שלושת הכתרים": "כתר תורה", "כתר מלכות" ו"כתר כהונה". מודל זה נשמר גם בימי הביניים כפי שרואים בדיונים על נוהג המחאה, כאשר הדיון המרכזי הוא בשאלה מהם היחסים שבין ה"כתרים" והיכן רעיון המחאה משתלב במודל זה? בין יתר מסקנותיו הוא שחכמי הדורות יצאו כנגד משתררים על הקהל בין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר תורה" ובין אם היו אלה משתררים שטענו ל"כתר מלכות".

הלגיטימציה, שמעניקה המסורת המדינית היהודית, לסמכות פוליטית, היא שאלה ששזורה בכל השיח ההגותי וההלכתי, העוסק בחיי חברה יהודית. השימוש במושג 'סמכות פוליטית' מתייחס לרצף של בסיסי סמכות - מהסמכות המלאה של מלך ועד הסמכות בתוך המסגרת האוטונומית של הקהילה היהודית בגולה.

העילה, הסיבות והנסיבות, המעניקות את הצידוק למחאה - שהיא הערעור על הלגיטימציה ממנה נהנית הסמכות - נמצאות במוקד עבודה זו. מתוך כך, מטרת המחקר לנתח את הקרקע, עליה נבטו זרעי המחאה, בקהילות אשכנז בימה"ב, כאשר היא נשענת על שתי תיאוריות מרכזיות של המחקר ב'מסורת המדינית היהודית', רעיון 'הברית' של פרופסור דניאל. י אלעזר ומודל 'שלושת הכתרים' של פרופסור סטיוארט א. כהן.

ההשערה, העומדת למבחן, תולה את ההצדקה למחאה הן מן הבחינה ההלכתית והן מן הבחינה ההגותית, בשבירת אחת מצלעות המשולש המרכיב את הברית, אל - מלך - עם.

כדי לבחון השערה זו, ייעשה שימוש בניתוח פעולות המחאה והקשרים שבין המוחים לבין מערכת הממשל של 'שלשת הכתרים', תוך שימת דגש בשאלות הבאות: מי המוחה? מהו הצידוק? כנגד מי המחאה? מהי תגובת הגוף השלטוני אליו כוונה המחאה? ולבסוף, האם יש קשר בין זהות המוחה, הצידוק למחאתו, עצמת הגוף השלטוני וההשפעה על התוצאה המעשית מן המחאה?

הניתוח ייעשה על מצע הגותי והיסטורי של קהילות אשכנז בימה"ב (1038 - 1348[1]) כאשר המקורות העיקריים שעליהם יתבסס הניתוח יינטלו מתוך ספרות השאלות ותשובות.[2] שימוש במקורות אלה מחייב הצגת כמה סייגים כבר בתחילה. ספרות השו"ת של ימי הביניים, המצויה בידינו, היא  תולדה של הדפסות שונות שנעשו מ'דפוס ראשון', שנקרא כך משום שהוא הדפוס שהועתק מכתבי היד. מחקרים שנעשו על ספרות השו"ת גילו הבדלי גרסאות בין כתבי יד ממקומות שונים ולכן גם בין 'דפוס ראשון' אחד למשנהו, כאשר כל מוציא לאור מביא לדפוס כתב יד שונה.[3] מעבר לכך, יש להיות מודעים לקושי שעלול להתעורר עם המרת ספרי השו"ת, שהתחברו לייעוד הלכתי, למקור היסטורי.

אף על פי כן, אין בידנו מקור טוב יותר שממנו אפשר לדלות עדויות מהימנות דיין על חיי היום-יום בקהילות היהודיות.

 

דבר נוסף על מקורות. המחקר על הקהילות היהודיות בימי הביניים הוא עשיר ומגוון. אולם, הנושא הספציפי בו עוסקת עבודה זו לא נדון רבות בספרות המחקר. לפיכך במהלך החלק היישומי של עבודה זו נעשה שימוש תכוף במספר מצומצם של מחקרים אחדים בלבד.

 

[1] תיארוך זה לתקופת הקהילה של ימה"ב נשען על חלוקת ההתארגנות המדינית היהודית לעידנים, שעשו פרופ' דניאל אלעזר ופרופ' סטיוארט כהן בספרם: עדת בני ישראל ההתארגנות המדינית היהודית מתקופת המקרא ועד ימינו (ירושלים: ראובן מס, 1997), עמ' 161 178.

[2] להלן בקיצור: שו"ת.

[3]   הצגה של בעיות ההעתקה והטעויות בכתבי היד מצויה  בהקדמה לספרו של חיים סולובייצ'יק, שו"ת כמקור הסטורי ירושלים: מרכז זלמן שזר, תשנ"א).