הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

פשרה הקרובה לדין בתיקון ויישום הסכם / פד"ר 1038732/1

הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כ"ץ ( בית הדין הרבני הגדול)
בהסכם גירושין נקבע שהאשה תוותר על תביעותיה ברכושו של האיש ובתמורה האיש יעביר לאשה את זכויותיו ברכוש המשותף. לאחר מכן התברר שעל הרכוש המשותף מוטל מס גבוה, והאשה ערערה וטענה שלא על דעת כך הסכימה. בית הדין קבע שיש לתקן את ההסכם בדרך של פשרה קרובה לדין, ולחייב את הבעל בשני שלישים מהמס המדובר.

ב"ה

תיק 1038732/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב הראשי לישראל הרב דוד ברוך לאו – נשיא, הרב אליעזר איגרא, הרב א' אהרן כץ

המבקשת:       פלונית (ע"י ב"כ עו"ד שירה דרורי־סאלם)

נגד

המשיב:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד מאיר שכטר)

הנדון:  פשרה הקרובה לדין בתיקון ויישום הסכם לפי מגמתו ורוחו משנודעו נתונים שבעקבותם מימושו ככתבו חוטא להם

החלטה

לפנינו בקשה בהמשך להסכם הגירושין ולהחלטות בית הדין שהביאו את הצדדים להסכם כדלהלן:

א.       הצדדים מסכימים להתגרש זה מזה בגט פיטורין כדת משה וישראל במועד הקרוב שיקבע בית הדין.

ב.       הבניין והמגרש ב[ה'] הידוע כ[...] יישארו בשלמות לבעל, ולאישה אין כל תביעות בנכס הנ"ל.

ג.       המגרש ב[ה'] הידוע כ[...] בשטח של 620 מ"ר והרשום על שם שני הצדדים יעבור לבעלות מלאה של האישה. לשם כך יחתום הבעל על ייפוי כוח ועל כל מסמך שיידרש לשם העברת הבעלות לאישה, העברת הזכויות תהיה מכוח סעיף 4 א לחוק מיסוי המקרקעין כהעברה אגב גירושין הפטורה ממס. בתשלום הארנונה שישנו על המגרש הנ"ל יישאו הצדדים שווה בשווה עד לתאריך כ"ד באייר תשע"ו (1.6.2016).

ד.       סוכנות הביטוח תעבור לבעלותה המלאה של האישה – כולל כל הלקוחות של הבעל הנוכחים ולרבות ביטוחי החיים.

ה.       הבעל ייתן הוראה לחברות הביטוח כי כל מספרי הסוכן של הלקוחות הנוכחיים של הבעל יעברו למספר הסוכן של האישה. עם אישור הסכם זה בית הדין ייתן צו כאמור לחברות הביטוח לפעול בהתאם.

ו.        משמורת הבן [...] תהיה אצל האם עם הסדרי שהות לאב על פי המלצות תסקיר פקדי סעד.

ז.        הצדדים מסכימים כי מזונות הילד יעמדו על סך 2,000 ש"ח לחודש צמודים למדד, עד למועד גיוסו לאחר שנת מכינה, כאשר חישוב ההצמדה ייעשה מדי שלושה חודשים.

ח.      הבעל ישלם גם מחצית מהוצאות החינוך בניכוי המענק השנתי המשולם לאם מהביטוח הלאומי אך לא בניכוי קצבת הילדים השוטפת. השתתפות הבעל במחצית הוצאות החינוך של הקטין כוללת גם חוג ושיעורים פרטיים ככל שיידרש לפי המלצות מומחים. הבעל יישא במחצית הוצאות בריאות חריגות של הקטין לרבות טיפול פסיכולוגי לרבות הצורך לשם חידוש הקשר עם האב.

ט.      תיק ההוצאה לפועל שפתח הבעל נגד האישה שמספרו [...] ייסגר, אישור בית הדין מהווה צו להוצאה לפועל לסגור את התיק.

י.        האישה מוותרת על כתובתה ותוספתה עם מתן הגט.

יא.     האישה תפנה את הדירה לא יאוחר מתאריך י' באלול תשע"ז (1.9.2017). בתמורה לכך, האב לא ישלם את מזונות הילד החל בתאריך כ"ד באייר תשע"ו (1.6.2016) עד למועד הפינוי בפועל. החל בתאריך כ"ד באייר תשע"ו (1.6.2016) האישה תשלם את כל הוצאות ההדירה כולל חשמל, מים, גז וארנונה, והבעל יישא בהוצאות תיקוני הדירה מכוח היותו בעלים של הנכס. אם האישה לא תפנה את הבית בתאריך י' באלול תשע"ז (1.9.2017) – תחויב בתשלום דמי שימוש בסך 5,000 ש"ח לכל חודש, וזאת מלבד שלא תקבל מזונות עבור הילד בחודשי העיכוב.

יב.      הצדדים יעשו כל מאמץ לוודא כי לילד יש קשר טוב עם האב והאם כאחד.

הבקשה נסובה על הטענה שבדיונים לקראת הסכם הגירושין הוסכם כי האישה תוותר על תביעותיה ברכושו של האיש והאיש מוותר על תביעותיו ברכוש המשותף, ולפיכך הוסכם שיירשם על שם האישה נכס אחד ב[ה']. בהערכת שוויו של הנכס סבר האיש כי שוויו הוא כשני מיליון ש"ח וממילא נמצא כי האישה מקבלת מן האיש סך של כמיליון ש"ח שאותו תוכל להשביח.

טענת המבקשת

לטענת המבקשת כשפנתה לממש את זכויותיה בנכס נתברר כי מוטל על המגרש היטל השבחה גבוה בסך המתקרב לסכום שאותו הייתה אמורה האישה לקבל מהאיש לפי ההסכם. לטענתה ודאי שלא הייתה מסכימה לו ידעה שמוטל מס בגובה כזה על המגרש, מה גם שאם תשלם היא את המס נמצא שלא קיבלה מאומה תמורת זכויותיה. לדעתה ידע האיש על המס והייתה כאן הטעיה בהסכם.

טענות המשיב

המשיב טוען כי לא ידע על חיוב המס הזה, ולכן מבחינתו – כיוון שהוא ויתר ותורים מופלגים כבר ביסוד ההסכם – הרי הוא סבור שאין אפשרות להטיל עליו ויתורים נוספים ולשנות את מה שהוסכם בהסכם. מה גם שידוע שייתכנו מיסים ואפשר היה לבדוק או לציין על האפשרות הזו בהסכם.

דיון

בדיון לפנינו עלו טענות שונות על השווי של הוויתורים ועל הידיעה על קיומו של המס.

היות שלא מוכח אחרת, בית הדין יוצא מתוך הנחה כי שני הצדדים לא ידעו מסכום המס המוטל על הנכס בשעת החתימה על ההסכם. המס לא הוזכר בדיונים ולא ידוע לנו אחרת. גם אם הייתה ידיעה או השערה על המס, היא לא הוזכרה ביסוד ההסכם. מכל מקום יש במס לשנות את התוצאה שאליה חתר ההסכם. מכאן שהשאלה הניצבת לפנינו היא לאחר התוצאה הסופית מי אמור לשלם את המס שלא היה ידוע ולא נבדק לפני כן.

אין ספק כי הסכם שעליו חתמו שני צדדים כולל בתוכו מרכיבים רבים של התפשרות משני הצדדים על זכויות שלדעתם היו מגיעות להם. מטבעו של הסכם כזה שהוא בא לאזן בין התביעות הנגדיות ולהגיע לתוצאה שהיא מוסכמת על שני הצדדים.

השאלה העומדת לפנינו היא: כאשר מתגלה נתון שלא היה ידוע בשעת החתימה על ההסכם והוא משנה את תמונת ההסכם מכפי שהיה בתחילה – היאך עלינו לנהוג בו? במקרה כזה נראה כי על הצדדים לשמור על רוח ההסכם ועל התוצאה שאליו רצה ההסכם להגיע.

לדעת בית הדין: כיוון שגם לדעת האיש ההסכם חתר לכך שהאישה תצא עם סכום הקרוב למיליון שקלים, אלא שלדעת האיש הוא הסכים 'להיפגע' בסכום מסוים תמורת ויתוריו ולא בסכום גבוה יותר, ומאידך גיסא לדעת האישה היא הסכימה לקבל סכום זה תמורת זכויותיה ואין אפשרות היום לומר שזכויותיה שעליהן ויתרה שוות פחות, הרי שבמצב שנוצר עלינו להגיע לפשרה הקרובה לדין אשר לדעתנו תשמור על רוח ההסכם בהערכת הסכומים המקוריים שהיו ביסוד ההסכם והוויתורים ההדדיים שנעשו ביסודו.

לאור האמור קובע בית הדין:

המגרש יהיה בבעלות האישה כפי שהוסכם והיא תשלם שליש מגובה המס החדש, האיש ישלם שני שלישים של המס החדש. כך נמצא שהאישה מקבלת קרוב לסכום אותו הסכימה לקבל, והאיש מקבל קרוב למה שהסכים עליו.

והאמת והשלום אהבו.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום י"ט באדר ב' התשע"ט (26.3.2019).

הרב דוד ברוך לאו – נשיא           הרב אליעזר איגרא                        הרב א' אהרן כץ

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה