הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים

תגובה לדו"ח העוני 2018: ירידה ניכרת ברמת העוני האובייקטיבי במדינת ישראל

הרב אורי סדן
ניתוח של נתוני דו"ח העוני לשנת 2018 מלמד שמצבם האובייקטיבי של העניים השתפר וכן שהדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.

עוני ובשורות טובות אף פעם לא הולכים טוב ביחד. עבור מי שסובל מעוני ואינו מצליח לספק לילדיו את צרכיהם הבסיסיים, הידיעה כי יש פחות עניים מסביבו לא תועיל כהוא זה. אולם עבור המדינה המנסה להתמודד עם תופעת העוני מידע שכזה חשוב ביותר, שכן הוא מאפשר לה לדעת האם הצעדים בהם היא נוקטת יעילים. במובן זה התבשרנו השבוע בבשורה טובה והיא שהעוני בישראל נמצא במגמת ירידה.

כאן יהיה מי שירים גבה ויאמר האמנם?! הרי כל כלי התקשורת אומרים ההפך! התשובה נעוצה בשאלה הערכית מהו עוני? האם עוני הוא חוסר באמצעים לקיום תנאי מחיה בסיסיים, או שעוני הוא הפער בין מי שמרוויח יותר לבין מי שמרוויח פחות או במילים אחרות: אי-שוויון?

לפי הגדרות הביטוח הלאומי (בט"ל) קו העוני נקבע ביחס ישר להכנסה החציונית (50% ממנה), ומודד את ההכנסה לנפש בלבד ולא את מידת קיומם של צרכים הכרחיים. השימוש בהגדרה זו מניח כי עוני הינו דבר יחסי במהותו. לשיטת הביטוח הלאומי עוני אינו מחסור אובייקטיבי שכן יתכן ויהיו לאדם כל צרכיו ובכל זאת הוא יוגדר כעני, אם הכנסותיו נמוכות יחסית למעמד הביניים. לשיטתו עוני הוא אי שוויון בהכנסות השוטפות.

אולם, על פי ההלכה הגדרת עוני אינה תלויה כלל באי השוויון. אדם שיש לו את כל מחסורו אינו מוגדר כעני ואין מצוה לתת לו צדקה, גם אם רוב החברה בה הוא חי מרוויחה הרבה יותר ממנו. לפיכך ההגדרה לעוני אותה מציעה ההלכה הינה צרכי הקיום הבסיסיים בחברה בה האדם חי, ועל החברה לדאוג לכך שלכל אדם יסופקו תנאי מחיה בסיסיים אלו. יש לציין כי קיימות מדינות בעולם המשתמשות גם כן בהגדרה דומה לזו (כדוגמת מדד MBM הקנדי ועוד).

דו"ח העוני פותח בנתון החשוב ולפיו בשנה האחרונה המשק צמח וההכנסה הממוצעת לנפש עלתה אף היא ב 4.1%. זוהי בשורה טובה לכל הדעות. אולם לפי צורת החישוב של הבט"ל הדבר העלה באופן אוטומטי את קו העוני (והכניס באופן אוטומטי אנשים אל מתחת לקו העוני למרות שלא חל כל שינוי במצבם הכלכלי. לא היה זה פלא אם כן לראות כי במצב של צמיחה ושגשוג מספר העניים גדל, אולם אין זה אומר כי מצבם הכלכלי הורע! הקו שלפיו נמדד העוני פשוט עלה.

אולם הנתונים אותם אנחנו מקבלים טובים עוד יותר. לא רק שאין יותר עניים, אלא שלמרות העלייה של ההכנסה ושל קו העוני, קרה בדיוק ההפך! בבדיקת שיעור המשפחות העניות אפילו חלה ירידה מסוימת (מ18.4% בשנת 2017 ל 18.0% בשנת 2018) ובקרב המשפחות בהן אחד מבני המשפחה עובד ירדה תחולת העוני מ 12.6% ל 12.3%). זאת ועוד, גם עומק העוני פחת ב 4.9% כלומר גם אותם אנשים הנמצאים מתחת לקו העוני עניים פחות ממה שהיו בשנה שעברה. משמעות העובדה היא כי הצמיחה, והעליה בשכר המינימום שיפרה את רמת החיים של כלל האוכלוסיה, ובכללה גם את זו של המשפחות העניות.

אמנם מי שלא נהנים מהעלייה בשכר אלו הם הקשישים ולכן העלייה של קו העוני היחסי גרמה לכך שיותר משפחות של קשישים מוגדרות כעניות (מ21.8% בשנת 2017 ל 23.4% ב 2018) וזאת למרות שלא חל שינוי לרעה במצבם הכלכלי. יש להעיר כי הגדרת עוני על פי הכנסות מבלי להתחשב בקיומם של נכסים עשויה לתת תמונה לא מדויקת ביחס לקשישים אשר בחלקם מחזיקים דירה בבעלותם, מה שמשפיע כמובן על מצבם הכלכלי, אך לא על הגדרתם כעניים לפי המדד היחסי של הבט"ל.

מתברר אם כן כי הדרך הנכונה למלחמה בעוני הינה נקיטת צעדים אשר יעודדו את הצמיחה במשק ואת רכישת ההשכלה המקצועית, בשילוב של מערך קצבאות לעניים שאינם יכולים לעבוד.

מדד עוני אובייקטיבי ואפקטיבי ראוי לשמו עדיין אין במדינת ישראל 2020, ועל מדינת ישראל לזנוח בהקדם את מדד הבט"ל ולאמץ מדדים אובייקטיביים חלופיים, המתמקדים בקיומם של צרכים בסיסיים המקובלים בכלל החברה. צעד זה עשוי לגרום לשימוש יעיל יותר בשירותי הרווחה ובתשלומי ההעברה אשר יתאפשר לטפל בעניים האמיתיים, הסובלים יום יום ממצוקה ומקושי אמיתי. עניים אלה אינם מתעניינים בשאלה מה מרוויחים העשירים אלא בשאלה כיצד להשיג מזון, חימום ותרופות.