הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

ביטול מדור ספציפי- תיק 1168715/2

ב"ה

תיק 1168715/2

בבית הדין הרבני האזורי רחובות

לפני כבוד הדיינים:

הרב ציון אשכנזי – אב"ד, הרב אליהו עמאר, הרב שמואל דומב

התובעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד משה שרגא ועו"ד חני גלוקשטד סדן)

נגד

הנתבע:                       פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד מירה סייג)

הנדון: ביטול מדור ספציפי וחלוקת הדירה  

החלטה

 

במהלך הדיון בפנינו נדונו כלל העניינים בין בני הזוג.

 

דו"ח האקטואר

ב"כ האשה העלה טענות אודות הברחת נכסים על ידי האיש, דברים אשר לא הובאו לידי ביטוי בטיוטת הדו"ח אשר הוצג לצדדים.

לאור האמור, בית הדין ימתין עם הדיון בנושא איזון המשאבים הסופי בין הצדדים עד לסיום הכנת הדו"ח על ידי האקטואר.

מועד הקרע

הצדדים עתרו למועדים שונים, לטענת ב"כ האיש יש להתייחס ליום פתיחת תיק ישוב סכסוך 9/4/18 כמועד הקרע, שכן יום זה הינו יום רצונו של האיש לפתוח תיק גירושין, ורק החוק הוא המונע ממנו לפתוח תיק גירושין, ולפיכך יש להכיר בבקשת יישוב סכסוך, כפתיחת תביעת גירושין, ולקביעתו כמועד הקרע בין הצדדים. האיש ציין כי למרות שהוא התגורר בבית יחד עם בני המשפחה, הקרע ביניהם היה מוחלט עוד קודם לפתיחת התיק, והאשה מנעה ממנו כל קירבה אליה, ואף האשימה אותו בהטרדה בעת שניסה להתקרב אליה.

האשה לעומתו עתרה לקביעת מועד הקרע ביום 21/11/18, יום בו עזב האיש את דירת המגורים, שכן לטענתה, האיש המשיך להכניס את משכורתו לחשבון המשותף באופן מסודר עד ליולי 2018, וגם משחדל להפקיד את משכורתו לחשבון המשותף, לא חדל מלפרנס את הבית, והמשיך לרכוש את הנצרך לבית. ואף לאחר מועד זה, בשנת 2019 עת האשה הייתה מבקשת ממנו קניות מזון הנצרכות, והוא אכן היה קונה מדי פעם את כל הנצרך לבית.

יצויין, כי האשה מתעלמת בטענותיה, כי המועד המבוקש על ידה הינו מאוחר ממועדים אשר היא הגישה תביעות למזונות, שכן האשה הגישה בפנינו תביעה למזונות אשה כבר ביום 12/8/18. ועוד קודם לכן הגישה תביעת מזונות קטין בבית המשפט מחודש 9/17.

על כך כנראה תשיב האשה, כי היתה נדרשת הגשת תביעה מפני שהאיש לא רכש את כל נצרך לבית ולא היה ברירה בידה אלא לתבוע מזונות, להשלמת מזונותיה ומזונות הילדים.

הכרעה

לאחר שיקול הדעת, נראה שיש לקבל את עמדת האיש.

בבואנו לקבוע מועד קרע בענין הרכושי, עלינו לחקור היטב בקרביו של המקרה ולבחון ממתי הצדדים הפסיקו לחיות בשותפות מתוך "קופה אחת" מחמת עוצמת הסכסוך שביניהם.

במקרה דנן, אין ספק כי כבר מזמן פתיחת התיק לישוב סכסוך, היה הסכסוך קיים בעצמה רבה, ושני הצדדים כבר התנהלו כשתי ישויות בפן הכלכלי.

על טענת האשה, כי האיש המשיך לזון ולהפקיד גם לאחר מכן, השיב האיש, כי כיון שגר בבית ראה חובה מוסרית לקנות לבית ולמשפחה. אך אין ללמוד מכך על חלישות עצמת הסכסוך שגרמה להפרדה הרכושית. הסברו של האיש מקובל על בית הדין. אין ספק לנוכח העובדות והטענות שלפנינו, כי "שיתוף" כבר לא התקיים בין הצדדים לפחות מעת פתיחת התיק לישוב סכסוך.

לאור האמור, בית הדין מקבל את עמדת האיש וקובע את מועד פתיחת התיק לישוב סכסוך הינו מועד הקרע בין הצדדים.

 

פסיקתאות לגילוי מסמכים

למרות הפסיקתאות שניתנו, סוכם בין הצדדים, כי כל צד רשאי לעיין בכל תדפיסי העו"ש של הצד השני, והאיש יוכל לעיין אף בדפי החשבון של אבי האשה  עד לסוף שנת 2019. כל יתר התדפיסים המבוקשים, יהיו עד למועד הקרע בלבד.

עם זאת ככל ויעלה מעיון במסמכים הנ"ל כי יש חשש ממשי להברחת כספים, בית הדין ירחיב את הצו לגילוי מסמכים כנדרש.

 

החזרי משכנתא והלוואות.

מאחר ולצדדים הלוואות אשר ההחזר החודשי עליהם גבוה, ולמרות הוראת בית הדין כי האשה תישא עם האיש בפירעון ההלוואות בחלקים שווים, האיש עדיין נושא בהן לבדו.

לטענת האשה ההלוואות נלקחו על ידי האיש לצורך נתינתם למשפחתו, ולפיכך עליו לשאת בהם לבדו. להמחשת דבריה ציינה האשה סכום של 150,000 ₪ אשר הועבר לאחיו של האיש, ועוד סך של 34,000 ₪ אשר הועבר לאחייניתו של האיש.

האיש טוען, כי ההלוואות נלקחו שנים רבות קודם התהוותם של ענני הסערה על בני הזוג, בעת בה חיו הצדדים באהבה ואחווה, והאשה עצמה חתומה על חלק מהלוואות אלו. עם זאת האיש לא הכחיש את טענות האשה להעברת כספים לבני משפחתו, אולם הבהיר כי הסכום ששולם לאחיו הינו החזר הלוואה, והסכום שהועבר לאחייניתו, הינו לאחר מועד הקרע, ולפיכך אין לדון בו.

מדברי האשה עלתה הסכמה לטענת האיש כי הכספים שהועברו לאחיו הינן אכן בגין החזר הלוואה.

בנוסף טוען האיש כי הוא נושא בהחזרי המשכנתא הרובצת על דירת הצדדים בגפו, ואף כי האקטואר התייחס לכך בחוות דעתו. אולם הוא התייחס רק עד לחודש 7/19 ויש להוסיף להתחשבנות את יתרת החודשים עד עתה.

הכרעה

לגבי ההלוואות: מאחר וההלוואות הינן זמן רב קודם פרוץ המשבר, על הצדדים לשאת בפרעונן בחלקים שווים.

לאור האמור, בית הדין מורה לאקטואר לחשב את ההחזרים ממועד הקרע ועד עתה, באופן שיחולו על שני הצדדים בחלקים שווים, וכן להשלים את התחשבנות המשכנתא.

 

צו למדור ספציפי

האיש עותר לביטול צו למדור ספציפי שניתן לאשה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 27/11/18, בה ניתן צו למדור ספציפי של האשה בדירת הצדדים, שכן לטענת האיש, אפסו כל הסיכויים לשלום ביניהם, ואף בית הדין קבע זאת בהחלטותיו (כמופיע בסיכומים).

זאת ועוד, האיש ציטט מכתבי האשה לבית המשפט בה טוענת אף היא טענות קשות אשר לא מותירות מקום לטעון לאחריהם כי רצונה בשלום בית. ומשכך יש לבטל את הצו, ולהורות על פירוק השיתוף בדירת הצדדים.

האשה לעומתו טוענת, כי לא חל שום שינוי מהותי המצדיק ביטול הצו. ואדרבה האשה מציינת כי האיש עתה בהליך לשוב ולהתגורר ביחידת הדיור שבבית הצדדים.

הכרעה

צו למדור ספציפי ניתן בהתקיים אחד משני הסיבות דלהלן: האחת, מדין חיוב מזונות האשה, שזכותה למדור לפי כבודה כמבואר באבן העזר סימן ע' וסימן ע"ג. והשניה, לשימור האופציה לשלום בית, שכן פעמים רבות בהיעדר הבית הפיזי לא יקום שלום הבית.

הנה, בעבר הורה בית הדין על מדור ספציפי, ועלינו לבדוק אם קיימות הסיבות למתן מדור ספציפי גם עתה.

ראשית נבדוק האם יש סיכוי לשלום בית. יצוין, כי בעת פסיקת המדור הספציפי, האשה ציינה כי האיש היה אוכל ושותה בבית, והאשה הייתה מכבסת את הכביסה שלו, ואף התגורר בבית, מציאות שללא ספק הזקיקה את בית הדין לאפשר להשיב את השלום בין בני הזוג על כנו, ומוצדק היה להורות על מדור מתן צו למדור ספציפי, כדי שלא לנעול את הדלת על האפשרות להשיב את השלום בין בני הזוג.

אולם לצערנו הרב ככל וחלפו הימים והחודשים, הוברר מעל לכל ספק, כי מלאכי השלום הרחיקו נדוד מביניהם, ופינו מקומם לשר המחלוקת אשר נשתכן במעונם, עת הלכה המלחמה והתעצמה ביניהם, ועל אף טענות ב"כ האשה, פעם אחר פעם, כי האשה יושבת ומצפה אימתי ישוב האיש לחיק משפחתו. טענות המעלות תהיות רבות על כנותם, שכן הדבר ברור שהאיש המבקש לשוב לביתו - אותו עזב בהוראת בית הדין לצורך סידור גט, אשר לא סודר בסופו של דבר מכיוון שהאשה עומדת ומסרבת בעוז לסידור הגט, תוך שהיא תולה את הסכמתה לסידור גט, בהצהרת האיש כי שקר ענה בה, עת האשים אותה במעשים שאינם ראויים לאישה בעולת בעל. תוך הדגשה והבהרה מפורשת של בא כחה, כי הוא אינו מסתפק בהצהרה דיונית, והוא מבקש הודאה מוחלטת שהאיש הוציא את דיבת האשה רעה, ומודיע הוא בפה מלא ובשפה ברורה כי מיד כאשר האיש יצהיר זאת, תוגש על ידו תביעת דיבה כנגד האיש בבית המשפט. ולפיכך ברור מדוע סירב האיש להצהרה זו. לאחר אלה הדברים, הודיע האיש "כי בכוונתו לשוב לבית". הרי הדבר ברור כי שום אדם אינו יכול לפרש הודעה זו - כהצהרה לשלום.

עוד יש לתת דעת, כי הצדדים מנהלים את מאבקם בערכאות שונות, בנוסף למאבקים עיקשים שהתנהלו אודות אבי האשה ע"ה (אשר נלב"ע במהלך שנות המלחמה הניטשת ביניהם) והצהרות האשה לבית המשפט, "כי היא תהיה הנרצחת הבאה בסדרת הכתבות על רצח", כמו גם מכתב התראה מיום 22/8/18 אשר שלח בא כחה לב"כ האיש כי האיש "מורח את צרכיו בחדר הרחצה, ומניח שאריות מזון על מיטת הצדדים, ומסרב לאכול ממעשי ידיה. בנוסף להאשמה חמורה של תקיפת האשה על ידי האיש. והתראה כי היא גמרה אומר בעתיד לפנות לעזרה מידית. די בקריאת מכתב זה, בו בני הזוג מנהלים את חייהם דרך התכתבות של באי כחם, לחזק את המושכל לכל המעיין בתיקי הצדדים, כי לשני הצדדים הובן כבר בעת ההיא, כי השלום אינו בנמצא. זאת ועוד, ודאי כי מכתב המופנה על ידי עו"ד מכובד עם התראה להגשת תלונה, ודאי שיש בו להטיל חיתתו על האיש, ולהוסיף ריחוק נוסף על המצב הנתון, והקיץ את הקץ על כל סיכוי ככל והיה, להשיב את המצב לקדמותו. לאור האמור ברור, כי בעת הזו כבר אין לאשה זכות למדור ספציפי מחמת הסיכוי לשלום בית.

אך מה שיש לדון הוא, האם האשה זכאית למדור ספציפי מדין זכותה למזונות. ואמנם, בהחלטה מיום 7/1/19 לא חייבנו את האיש במזונות מפני שהאשה מקבלת פירות נכסי מילוג שלה לעצמה. והם כתחליף למזונות. אך עדין זכותה לקבל מדור "לפי כבודה" וכפי שנפסק להלכה ש"עולה עמו ואינה יורדת עמו". והרי היא התרגלה לגור בבית הצדדים שהינו מרווח מאד, ובוודאי מה שמכניסה מפירות נכסי מילוג שלה אינו מספיק גם למזונותיה וגם למדור לפי כבודה. לפיכך, לכאורה עדין זכאית האשה למדור ספיציפי.

ונראה, שהיות ובית הצדדים הוא בית גדול ומרווח, והכלל הוא ש"עולה עמו ואינה יורדת". הרי שזכאית היא למדור בבית זה או כעין זה. ופה הרי הצדדים גרו בבית פרטי (וילה) רחב ידיים, ולפיכך האשה זכאית לבית ברמה זו. וכך שמעתי לפני שנים רבות מהגר"ח איזירר זצ"ל.

ועתה מצאתי שכתב כן להדיא בפסק דין של כב' בית הדין הרבני הגדול מיום י"ד כסלו תשס"ו 15/12/05 (בפסקי דין רבניים מתוך המאגר המקוון פס"ד צ"ח תיק מספר: 2950-23-1 בהרכב הגר"מ תופיק זצ"ל והגר"ח איזירר זצ"ל ויבדלח"ט הגר"ש בן שמעון שליט"א).

נחלקו שם הדיינים, האם זכאית האשה למדור ספציפי בדירה בת חמישה חדרים (וילה) עם חצר פרטית בגודל שני דונם. ודעת הרוב קבעה שהאשה זכאית למדור ספציפי בוילה בה גרו הצדדים.

וכך כתב הגר"ח איזירר זצ"ל:

"מה שביה"ד האזורי וכן האב"ד כתבו שאין כאן דין עולה ואינה יורדת כאשר הוא מוריד אותה מדירה של 5 חדרים באזור יוקרתי עם שטח של שני דונם לדירה של 5 חדרים בבית משותף או 4 חדרים בבית משותף, אין זה נכון, כי המגורים בוילה בשטח פתוח הם איכות מיוחדת ואם ימצא לה דירה של 3 חדרים בשטח פתוח ומרווח של 2 דונם יתכן שיצא בזה ידי חובת מדור אבל זה לא מצוי".

גם הגר"ש בן שמעון כתב:

"...לא ניתן לנשל את האשה מהדירה בה גרה כיום האשה - בית גדול עם שטח של שני דונם - שזה בודאי מוסיף הרבה רווחה לדיור שהאשה זכאית לו".

ועיין שם, שכתב הגר"ח איזירר כי גם דעת הגר"מ טופיק אינה חלוקה ביסוד הדין שמגיע לאשה מדור ספציפי לפי כבודה, אלא שסבר כי אין להעניק לאשה מדור ספציפי במקרה  זה:

"כב' האב"ד יוצא מתוך נקודת מוצא שאבד הסיכוי לשלום הבית ויש מקום לפרוק המשפחה".

אבל לו זכאית האשה למזונות, הרי ודאי לכולי עלמא יש להעניק לה מדור לפי כבודה. ולכן גם במקרה דנן, עלות מגורים בבית גדול כדוגמת בית הצדדים, בוודאי גדולה מאד.

אך במקרה שלפנינו לאשה הכנסה רחבה מפירות נכסי מלוג מחלקה בנכסים שירשה מאביה, כי עבור הנכס בתל אביב כ 6,000 ₪ וגם נכס נוסף בחולון המניב כמה אלפי שקלים (לא ברור כמה). ויש סיכוי סביר שיש בהם די כדי לכסות את מזונותיה ומדורה גם לפי כבודה. לפיכך לא נוכל לחייבו תשלום נוסף עבור מדורה או להעניק לה מדור ספציפי.

זאת ועוד, לאחר העיון בכל פרטי מקרה דידן, נראה שאין האשה זכאית למזונות מסיבה נוספת. וזאת מפני שהאיש הודיע בפני בית הדין שמוכן לתת לה מחצית מהזכויות שצבר במשך כל חייו וכל זכויותיה המגיעות לה על פי החוק (שהן רבות מזכותה לכתובה) ולפיכך הוי כאומר טלי גיטך וכתובתך, שפסק הרא"ם בתשובה (סי' ל) שאין לה מזונות.

וכבר הארכנו בדין זה במקום אחר להוכיח שרבים מן הפוסקים סוברים כהרא"ם ורבים סברו שניתן לומר קים לי כהרא"ם. ובשקלול פרטי מקרה דידן, ניתן לומר קים לי כהרא"ם. ואין לחייב את האיש במזונות אשתו.

הרי לפניך, ששני הסיבות שיכולות להקנות לאשה מדור ספציפי אינם קיימות בנידון דידן, כי שלום כבר לא יהיה. ואין לחייב מזונות כי מוכן לתת לה את כל זכויותיה, כהרא"ם.

לאור האמור, בית הדין מורה על הפסקת המדור הספציפי.

 

דמי שימוש

האיש תובע לחייב את האשה בדמי שימוש ראויים על שימושה של האשה בחלקו בדירת המגורים, מאחר ולטענתו הוא נאלץ לעזוב את הבית עקב איומי האשה במכתבו של בא כחה אל בא כוחו, ממנו עולה כי האשה מאשימה אותו במעשים מגונים כנגדה, וכי מתעתדת לפנות להגיש תלונה כנגדו.

האשה לעומתו תובעת לדחות תביעה זו על הסף, מחמת שלש סיבות, דלהלן:

האחת, כי אין לביה"ד את הסמכות לדון בכך, שכן התיק הפתוח בפנינו הינו לחלוקת רכוש בלבד.

השנית, כי האשה לא מנעה בעבר ואינה מונעת אף עתה את האיש מלהתגורר בדירתו יחד עימה.

והשלישית, כי חיוב דמי שימוש, מהווה סתירה למדור הספציפי אשר ניתן לאשה על ידי בית הדין.

(יודגש, כי בית הדין אינו נזקק לשאלת חיוב האשה בגין מגורי אבי האשה ביחידת הדיור, מפני שנושא זה מונח להכרעתו של בית המשפט, בהליך המתנהל שם לברור הענין).

הכרעה

אין האשה צודקת בטענתה הראשונה, לחוסר סמכות. שהרי ככל וישנו חיוב בדמי שימוש, הוא מכח הבעלות הרכושית של הצדדים בדירה, ולפיכך, ברור שהדבר כלול בחלוקת הרכוש. לכן, בוודאי יש לחשב אף חיוב זה באיזון המשאבים בין בני הזוג, ומאחר ואין עוררין כי הסמכות לדון בחלוקת הרכוש במקרה דנן הוקנתה לבית הדין, הרי שיש לבית הדין להכריע אף בנושא זה.

גם הטענה השנית של האשה, דינה להידחות, כיון שאינה נטענת בתום לב, לפחות בשלב זה, שברור ששני הצדדים אינם חפצים זה בזה. ועוד שלפי טענת האיש אינו יכול לחזור ולהתגורר בדירת הצדדים מחמת האשה, טענה אשר מקבלת חיזוק לאור מכתבו של ב"כ האשה ומרוח הדברים בתיק. ובוודאי ובוודאי אחר שעזב האיש את הבית לצורך סידור הגט.

מה שנותר לברר הוא, שאלה עקרונית, האם כשניתן לאשה מדור ספציפי יש מקום לחייב אותה בדמי שימוש עבור שימוש בחלקו של הבעל בנכס המשותף.

ונראה, שהדבר תלוי מחמת איזו סיבה ניתן המדור ספציפי. כי אם הוא ניתן מדין המזונות, הרי בוודאי שאין לחייב את האשה בתשלום, כיון שחובת האיש לספק לה את המדור בדירה זו.

אך אם הסיבה למתן המדור ספציפי הוא השמירה על הסיכוי לשלום בית, יש לשקול לדון ולומר שתחויב בתשלום דמי שימוש. כי אמנם אנו חפצים לשמר את הפלטפורמה המשפחתית ולא לפרק אותה, אך מאיזה זכות ממונית תיפטר האשה מתשלום דמי שימוש.

ונראה שבאמת כן הוא, שהרי עצם הדבר שנותנים מדור ספציפי כדי לשמר את הסיכוי לשלום בית [גם היכא שאין זכאות למזונות] צריך עיון מאיזה דין זכאית האשה לעכב את חלוקת הרכוש המשותף. והגם שמצוה גדולה להציל את הבית, אך אין בכך כדי לפגוע בזכויות הממוניות של האיש.

ונראה ביאור הדבר, כפי שכתבו האחרונים, כי שותפות הצדדים בנכס הוי כמו שותפים שהשתתפו וקבעו זמן לחלוקה, שאז אין יכולים לחלוק קודם שהגיע זמן החלוקה, כמבואר בחו"מ סי' קע"א. וזמן החלוקה בבעל ואשה הוא כאשר נפרד קשר האישות שביניהם ואבד הסיכוי לשלום בית. ולכן יש זכות ממונית לאשה למנוע את חלוקת הרכוש, ולהמשיך להשתמש בנכס המשותף גם בזמן המריבה, עד שיוברר שלא נותר סיכוי לשלום בית, דאז כבר נחשב שהגיע זמן החלוקה.

וכיון דאתינן להכי יש לומר, דגם אם הסיבה למדור ספציפי נובעת רק מחמת הסיכוי לשלום בית (ולא מגיע מזונות), יש לומר שלא תצטרך לשלם לו דמי שימוש. שהרי כאמור, הסיבה לעצם מתן הצו למדור ספציפי היא מחמת שהשתתפו יחד והוי כהתנו שלא לפרק רק בזמן שכשל הסיכוי לשלום בית. ואם כן, כל זמן שהם שותפים הרי השתתפו על דעת שכל אחד יכול להשתמש בכל הרכוש, ולפיכך אין מקום לחייב בדמי שימוש.

(גם אין להעלות סברא, שאמנם אין רשות לחלוק את הבית אך בזכות האיש לדרוש את השכרת הנכס ולחלוק את דמי השכירות. כיון שנראה שבכלל ההסכמה לשיתוף כלול שלא לפרק את האופציה להגיע לשלום בין בני הזוג כל עוד ששייך להשיגו. והסכמה זו שוללת גם את אופציה זו, כי כמוה כפירוק השיתוף הזוגי).

אמנם, עתה אחר מתן פסק דין זה, בו הכרענו כי אין האשה זכאית למדור ספציפי, ככל והאשה תמשיך לגור בבית, בוודאי תחויב בדמי שימוש. (ויש לדון ולחייב גם על הזמן של העבר ממתי ברור שכשל הסיכוי לשלום. ואי אפשר לצמצם. וצ"ע).

לאור האמור מחליט בית הדין, כי אין לחייב את האשה בדמי שימוש עד עתה. אך מכאן ואילך, תחויב בדמי שימוש ראויים. ובכל אופן זכותו של האיש לפנותה מן הבית ועל כך בפרק הבא.

 

פירוק השיתוף בבית מגורי הצדדים

לטענת ב"כ האיש, על פי חוק המקרקעין ועל פי ההלכה עומדת הזכות לכל שותף לתבוע פירוק שיתוף בכל עת.

מאידך, טענת ב"כ האשה היא, כי יש להמתין לסיום בירור זכויות הצדדים בחלוקת הרכוש. וזאת כדי לתת לשני הצדדים הזדמנות שווה לרכישת חלק הצד השני בבית. כי מאחר והכנסות הצדדים אינן שוות שהאשה מתקיימת בדוחק, והאיש עובד ומתפרנס ברווח, שהאיש יכול כבר עתה לקחת הלוואות מהגופים הפנסיוניים שלו לרכוש את חלק האשה בבית, והאשה כרגע אינה יכולה לרכוש את חלקו. גם לאיש זכויות שאינן נזילות כרגע, ואם הם יאוזנו, אולי תוכל האשה לרכוש את חלקו של האיש. ולפיכך יש מקום להמתין לסיום הליך בירור הזכויות.

ב"כ האיש טוען, כי הבקשה להמתין עד לסיום איזון המשאבים, אינה ראויה להיטען שהרי אין דרך לחייב את האיש להוון את זכויותיה, והוא מעוניין להותיר את הזכויות לחלוקה במועד פרעונן.

לטענתו, האשה הינה בעלת נכסים רבים, שליש בניין מגורים ומסחר בתל אביב, ומחצית מדירת אביה ברחוב דב עוז בחולון, בנוסף למחצית הבית המשותף ברחובות. והיא הודתה כי היא מקבלת כספי שכירות בגין נכסים אלו, אלא שטענה בזמנו שהכספים שימשו להוצאות הרפואיות של אביה ע"ה, ועתה לאחר פטירתו אין ספק כי היא מקבלת כספי שכירות רבים.  בעוד לאיש אין אלא מחצית מהבית המשותף.

לטענת האשה יש לה רק שישית בניין בתל אביב והכנסות השכירות ברובן הינן בגין הוצאות החזקת הבנין.

הכרעה

בהעדר הסכמה, אין כח לעכב את פירוק השיתוף. אך ככל ותהיה הסכמה מהאשה לשלם דמי שימוש ראויים על שימושה בחלק האיש בדירת הצדדים ממועד החלטה זו ואילך, בנוסף להשכרת יחידת הדיור אשר דמי השכירות יחולקו אף הם בחלקים שווים. בית הדין ישקול להותיר את פירוק השיתוף עד לקבלת חוות דעת סופית של האקטואר.

 

החזקת המדור

האשה תובעת לחייב את האיש בהחזקת המדור, מאחר ולטענתה האיש הצהיר כי ברצונו לשוב לבית אותו עזב, וביקש, ואף קיבל מפתח לבית, ובנוסף הביעה האשה את תקוותה לחזרה לשלום אמיתי. ולפיכך תובעת האשה לחייבו בהחזקת המדור.

האיש לעומתה הבהיר, כי אין בכוונתו להתגורר בבית, וכל רצונו להתגורר ביחידת דיור הנמצאת בחלקת בית הצדדים, יחידה בה התגורר אבי האשה ז"ל עד לפטירתו, ומאחר וליחידת הדיור יש מונה נפרד למים וחשמל, מבוקש כי האשה תשלם את עלות החזקת הבית המרכזי, והוא ישלם את חלקו - החשמל והמים על פי מונה קיים, והארנונה תשולם על פי המטרים של היחידה בה מעוניין להתגורר הבעל, וכפי שהיתה ההתחשבנות עם השוכרים בימים בהם היחידה הייתה מושכרת.

לאור טענתו של האיש, אין לחייבו בהוצאות המדור. יעויין במה שכתבנו בפרק מדור הספציפי.

 

סידור הגט

כבר העלנו בעבר ונשנה בפסק דין זה, ששני הצדדים מבינים שאין סיכוי לשלום בית.

לאור האמור, בית הדין מורה לאשה להודיע לבית הדין האם תואיל לקבל את גטה.

תגובות האשה מתבקשת עד לתאריך 1/05/20.

במידה ותשובת האשה תהה שלילית, יורה בית הדין על הגשת סיכומים גם בענין זה.

 

מסקנות ההחלטה:

  1. בית הדין ישלים את ההכרעה בענין חלוקת הרכוש בין הצדדים לאחר קבלת חוו"ד סופית מהאקטואר.
  2. בהסכמת הצדדים, השימוש בפסיקתאות לגילוי מסמכים שניתן על ידי בית הדין, ייעשה עד למועד הקרע, פרט לחשבונות הבנק הפרטיים של הצדדים, אשר גילוי המסמכים בחשבונות אלו יהיה עד לסוף שנת 2019, ככל ויעלה חשש מעיון בחשבונות הבנק להברחת כספים קודמת יתיר בית הדין גילוי נוסף להגיע לחקר האמת.
  3. מועד הקרע, הינו 9/4/18 יום פתיחת התיק לישוב סכסוך.
  4. המשכנתא, וההלוואות המשותפות לצדדים, יאוזנו בחלקים שווים, והאקטואר יחשב אף את פירעונן מיום הקרע ואילך.
  5. בית הדין מבטל את הצו למדור ספציפי אשר ניתן לאשה בדירת הצדדים.
  6. בית הדין דוחה את תביעת האיש לדמי שימוש על מגורי האשה בדירת הצדדים בזמן שלא שהה בביתו.
  7. עם הסרת הצו למדור ספציפי ועד למכירת דירת הצדדים, בית הדין ישקול אם לחייב את  האשה בדמי שימוש ראויים.
  8. ככל והצדדים יגיעו להבנה אודות שווי דמי השימוש הראויים אותם תשלם האשה לאיש על שימושה בדירת הצדדים, בנוסף למחצית מדמי השכירות על יחידת הדיור הסמוכה, יעכב בית הדין את פירוק השיתוף עד לסיום ההליכים הכלכליים בין בני הזוג.
  9. בית הדין שב על קביעתו כי על הצדדים להתגרש ויפה שעה אחת קודם. ועל האשה להשיב על שנתבקש למעלה בפרק סידור גט עד לתאריך 1/05/20.

 

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

 

ניתן ביום ב' באייר התש"פ (26/4/2020).

 

 

 

 

הרב ציון אשכנזי – אב"ד                   הרב אליהו עמאר                          הרב שמואל דומב

 

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה