הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

נתבע שמסרב לחתום על הסכם בוררות

הרב הלל גפן
כאשר נתבע מסרב לבוא לדין אזי בית הדין נותן אישור לתובע לתובעו בערכאות. לפעמים הנתבע אומר שהוא מוכן להתדיין בדין תורה ואף מתחייב לבצע את פסק הדין, אולם, איננו מוכן לחתום על הסכם בוררות. מה הדין במקרה כזה?

מסרב לחתום

כאשר נתבע מסרב לבוא לדין אזי בית הדין נותן אישור לתובע לתובעו בערכאות.

לפעמים הנתבע אומר שהוא מוכן להתדיין בדין תורה ואף מתחייב לבצע את פסק הדין, אולם, איננו מוכן לחתום על הסכם בוררות. מה הדין במקרה כזה?

על פי החוק, ללא חתימה על הסכם בוררות אין אפשרות חוקית לאכוף את פסק הדין. משום כך כתבו פוסקים רבים שאם הנתבע מסרב לחתום על הסכם בוררות דינו כסרבן דין. זאת, למרות שהוא מצהיר על נכונותו לקבל את הדין.

קביעה זו מבוססת על ההנחה שתפקידו של בית הדין אינו מסתיים עם מתן פסק הדין, אלא עם ביצועו. לכן על בית הדין לעשות כל שביכולתו כדי שפסק הדין יבוצע בסופו של דבר (הרב אברהם שפירא, מנחת אברהם, סימן מב).

על פי אותו עיקרון יש להתייחס כסרבן דין גם לנתבע שמבקש להתדיין דווקא בבית דין שפסק הדין שלו אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל (פסקי דין – ירושלים, דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק יא, פס"ד בעמוד יד). הדברים אמורים (לצערנו) כאשר אדם מבקש להתדיין בבית דין רבני ממלכתי. בתי דין אלה מנועים מלדון דיני ממונות (על פי פסיקת בג"ץ 8638/03 סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול ירושלים). אמנם יש חולקים על גישת בג"ץ (ראו פרופ' שוחטמן, סדר הדין 1447-1491), אך המציאות היא שפסק הדין אינו ניתן לאכיפה בהוצאה לפועל, ולכן בקשת הנתבע לא תתקבל.

מסרב לפשרה

נוסח הסכם בוררות המקובל בבתי הדין מעניק לבית הדין את הסמכות לדון 'בין לדין ובין לפשר'. מה דינו של נתבע שמוכן להתדיין בדין תורה אך אינו מוכן להעניק לבית הדין את הסמכות לכפות פשרה על הצדדים?

חשוב להבהיר שאין כוונת ההסכם לתת הרשאה לבית הדין לכפות פשרה שרירותית על הצדדים, והגמרא (בבא בתרא קלג, ב) התייחסה בזלזול לדיינים שנוהגים כך וקראה לו "דייני דחצצתא". הסכם הבוררות מתיר לבית הדין לפסוק רק פשרה קרובה לדין (שו"ת רדב"ז ד, קסד), ובלבד שיש בה צדק (שו"ת אורח משפט חו"מ א). בפועל אין בית דין שמוכן לדון ללא הסכם בוררות בנוסח המקובל, כך שהמשמעות המעשית של התנגדות לנוסח זה היא שהתובע לא יוכל לתבוע בבית דין, אך גם לא יקבל היתר לתבוע בבית משפט.

שאלה זו נדונה בפני בית הדין הרבני בירושלים (פד"ר יא, 262-267), ונחלקו בה דייני בית הדין: דעת המיעוט הייתה שבמקרה כזה הנתבע אינו מוגדר כמי שסירב להתדיין בדין תורה, כיוון שפשרה היא מצווה שאין לכפותה על מי שאינו מעוניין בה.

לעומת זאת, דעת הרוב הייתה שנתבע שאינו מוכן לחתום על הנוסח 'בין לפשרה' הוא בגדר סרבן, ובית הדין יתיר לתובע לתבוע אותו בערכאות. הטעם הוא משום שמנהג בתי הדין הוא לכתוב בהסכם הבוררות 'בין לדין ובין לפשרה', ולכן המסרב לכך מוגדר סרבן.

הרב יועזר אריאל (דיני בוררות, כללי הדין והפשרה עמ' שטו) כתב שהאפשרות לסרב לנוסח 'בין לפשר' מותרת רק אם הנתבע מוצא בית דין שמוכן לדון אותו לפי דין תורה בלבד; אבל אם לא יציג תוך זמן סביר הסכם בוררות שנחתם על ידו בבית דין אחר, הוא אינו רשאי לסרב. כיון שכאמור אין בית דין שמוכן לדין בלבד, הרי שנתבע כזה יוגדר כסרבן והתובע יוכל לתבוע אותו בבית משפט.

לסיכום, נתבע שמסרב לחתום על הסכם בוררות מוגדר כסרבן. נתבע שמסרב להסכם בוררות בנוסח 'בין לדין ובין לפשרה' רשאי לבקש להתדיין בבית דין שדן רק על פי הדין. אולם אם לא ימצא בית דין כזה, עליו לחתום על הנוסח המקובל.