הרשם לקבלת עדכונים
הערכת שכר טרחת עו"ד / ארץ חמדה גזית 72060
ב"ה, כו בתשרי תשע"ה
20 באוקטובר 2014
תיק מס' 72060
פסק דין - ביניים
|
בעניין שבין התובעת משרד עו"ד |
לבין הנתבעים פלוני - נתבע מס' 1 חברה - נתבעת מס' 2 |
א. רקע תמציתי
1. התובעת היא משרד עו"ד שבראשה עומד עו"ד א' (להלן, לצורך הנוחות יקרא - "התובע").
2. הנתבע מס' 1 (להלן, הנתבע) הינו איש עסקים. נתבעת מס' 2, הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, והיא מהווה מסגרת משפטית באמצעותה פועל נתבע מס' 1 בישראל.
3. מערכת היחסים בין הצדדים החלה בשלהי שנת 2005. מר ג' , חתנו של הנתבע, הכיר את התובע זה מכבר, והוא הציע לחותנו את שירותיו של התובע, לאחר שהנתבע ביקש להחליף את משרדו של עו"ד א', שטיפל בסכסוך סביב מאבק שליטה מסוים בו היה הנתבע בעלים שותף.
4. עם הזמן, מערכת היחסים התרחבה, ומשרדו של התובע נתן שירותים משפטיים רחבים לנתבע במספר רב של עסקאות ובהליכים משפטיים מגוונים. נציגתו של הנתבע בישראל, הייתה הגברת ד', והיא עבדה באופן עיקרי מול התובעת.
5. לטענת התובע, כפי שיבואר להלן, לאורך כל התקופה היה קושי בגביית שכר טרחה מן הנתבע.
6. בעניינם של רוב השירותים המשפטיים, לא נחתם חוזה כתוב. ביחס לחלק מן השירותים מוסכם שהייתה הסכמה בעל פה, וביחס לחלק יש מחלוקת בדבר. כמו כן, נחלקו הצדדים מה הדין כשאין סיכום מפורש, אף לא בעל פה. אחת המחלוקות היסודיות היא האם יש לשלם עבור שירותים משפטיים שניתנו כהכנה לקראת עסקאות נדל"ן שלא יצאו לפועל.
7. כמו כן, הנתבע שילם במהלך השנים למעלה מ1.6 מ' ₪ - נחלקו הצדדים עבור אילו שירותים משפטיים ניתן כסף זה.
8. בכל אופן, פרשת [1] בה בשלבים מתקדמים חזר בו הנתבע מכוונתו לרכוש את הנכס (ללא קביעה בשלב זה האם כדין או שלא כדין), גררה משבר בין הצדדים.
9. בסופו של דבר, בתאריך 18 למרץ 2009, הודיעה התובעת לנתבע ולנתבעת, על הפסקת מתן שירותים משפטיים.
10. כיום, תובעת התובעת שכר טרחה עבור מגוון שירותים משפטיים שלטענתה נתנה לתובע במהלך השנים ולא זכתה לשכר טרחה עבורה (באופן מלא או חלקי).
11. בעניינה של עסקת [1], טען ב"כ הנתבע, שיש בסיס לתביעה נגדית על הנזקים שנגרמו לנתבע בשל פעולות התובע. הנתבעים טוענים טענה זאת לצרכי קיזוז בלבד, בהתאם להסכם הבוררות שבין הצדדים. כמו כן, נטענה בכתב ההגנה טענת קיזוז נוספת (בעניין לשון הרע), אך לא הובאו לה ראיות במסגרת הדיונים והיא לא חזרה במסגרת הסיכומים.
12. הצדדים חתמו על הסכם בוררות המסמיך את בית הדין לדון בסכסוך ולאחר מכן על פרוטוקול תיקון להסכם.
13. בתביעה זו התקיימו 8 ישיבות ארוכות, והיקף החומרים שהוגשו לבית הדין עומד על מאות עמודים. בעלי הדין נחקרו, וכך גם העידו מספר עדים. בית הדין למד את החומר לעומקו. עם זאת, ביקשנו בפסק הדין להציג את הטענות, הדיון וההכרעה באופן תמציתי (ביחס להיקף החומר כאמור), הן על מנת למנוע עינוי דין, והן על מנת להדגיש את העיקר ולא להיגרר לטפל.
ב. טענות התובע בתמצית ותביעתו
14. תביעות התובעת בתיק זה מתייחסות ל-13 הליכים שונים, ובנוסף סעיף "הוצאות כלליות", כפי שנפרט להלן.
15. בשלב ראשון, נציג את הטענות העקרוניות של הצדדים, ולאחר מכן נפרוט את הדברים ביחס לכל אחד מן התיקים.
ב.1. טענות בעניין התנהלות הנתבע
16. באופן כללי טוען התובע שמערכת היחסים עם הנתבע התבססה על קשר אישי חם, שנבע מיכולתו של התובע לתקשר עם הנתבע בשפתו, הכרת תרבותו של הנתבע והיכרות של הנתבע עם משפחתו של התובע.
17. בהמשך לאמור, הנתבע ביקש שהתובע עצמו, ולא רק עו"ד ממשרדו, יהיה מעורב באופן אישי בהליכים רבים.
18. הנתבע סירב לחתום על הסכמים כתובים, ודרש אמון במילתו ובלחיצת ידו. החל משנת 2007, לאחר שהנתבע לא שילם באופן מלא על שירותים מקיפים שניתנו, השתדל התובע להחתים את הנתבע על הסכמי שכר טרחה, והצליח במידה מסוימת, כפי שיפורט להלן.
19. בנוסף, לטענתו של התובע אף לאחר קיומם של סיכומים בעל פה או בכתב, הנתבע נמנע מלשלם את חובותיו באופן סדיר. הוא שילם רק לאחר הפעלת לחץ משמעותי, ובאופן חלקי שלא סגר את החוב באופן מלא.
20. מעבר לכך, לטענת התובע התנהלותו העסקית של הנתבע אינה הגונה, כאשר בכמה עסקאות גדולות, הנתבע קידם את ההליכים עד סמוך להשלמת העסקה, וברגע האחרון נסוג בו בצורה בלתי ראויה או אף חמור מכך, וכדלהלן. לאור העובדה שלפי התנהלותו של הנתבע (עליה חולק התובע) הוא שילם רק על עסקאות שיצאו לפועל, התובע ניזוק גם הוא מהתנהלות זו.
ב.2. יש לשלם עבור עבודה משפטית, גם אם לא נחתם חוזה.
21. התובעת טוענת שחובתם של הנתבעים לשלם על עבודה משפטית שנעשתה על ידה, גם אם העסקה שבעניינה התקיימה עבודה משפטית לא יצאה לפועל. כך יש לנהוג הן ביחס לעסקאות בהן לא סוכם דבר מראש, והן ביחס לעסקאות בהן נקבע מראש סכום גבוה עבור הצלחה והשלמת העסקה.
22. התובעת ביקשה להבחין בין הנוהג בעסקאות קטנות של מכירת דירה וכד', שם יתכן שהנהוג הוא לחייב רק אם נחתמה העסקה, לבין העסקאות המדוברות, ששונות באופן מהותי. השוני הוא בהיקף העבודה המשפטית הנדרש לצורך ניהול משא ומתן, הכנת חוזה גדול מאוד, טיפול באתגרים משפטיים שונים, ועוד. במצב כזה לא סביר שעורך הדין יעמיד את זכותו לשכר טרחה בספק. בעיקר נכון הדבר ביחס ללקוח שתבנית ההתנהלות שלו היא שהוא חוזר מעסקאות ברגע האחרון.
ב.3. כברירת מחדל – יש לחייב על פי שעות עבודה על פי התעריף הנהוג
23. לטענת התובע, במקום שלא הוסכם אחרת, יש לחייב על פי שעות עבודה. שעות העבודה מתועדות במשרד התובעת באופן רציף, כחלק מתהליך העבודה של כל עו"ד במשרדו של התובע.
24. הנתבע היה מודע לתעריף החיוב ולמדיניות התובעת להשתמש בו כברירת מחדל, ובעסקאות מסוימות אף נקבע במפורש שכר הטרחה לשעה.
ב.4. מסמכי דרישת שכר הטרחה – נערכו לאחר הסכמות עם הנתבע
25. ב"כ הנתבעים, הגיש מסמכי דרישות שכ"ט ממהלך שנת 2008 ו-2009. לטענת ב"כ הנתבע יש לראות במסמכים אלו סיכום כלל התביעות של הנתבע ותביעות אלו (בהתאם למסמך 12/2008) שולמו על ידי הנתבע.
26. התובע דוחה טענה זו – לטענתו, בשום מקום לא נכתב שמסמך דצמבר 2008 או כל מסמך אחר מסכם את כלל התביעות של התובעת כנגד הנתבע. לאור מוסר התשלומים של הנתבע והמחלוקות בין הצדדים, מסמכי דרישת התשלום לא ביטאו את היקף הדרישות, אלא נכתבו רק לאחר שהוסכם מה ישולם באותו שלב ועל כן הם מבטאים רק את היקף ההסכמות של הנתבע לשלם ברגע מסוים.
27. באופן ספציפי, ביחס למסמך שיצא ב12/2008, הפנה התובע לכך שנזכר במפורש שנותר חוב של 5,000$. לטענתו, מוכיח הדבר את טענתו, שלא מדובר במסמך מסכם, אלא במסמך דרישה בהתאם להסכמות לתשלום באותה עת.
ב.5 במהלך השנים התקבלו כספים אך כספים אלו אינם נתבעים
28. התובע מודה שמשרדו גבה סכום של כ-
29. [התייחסות לפירוט זה, להלן בדיון ובהכרעה]
ב.6. מעמדה של הגב' ד'
30. התובע טוען שסיכומים שונים בוצעו מול הגב' ד', אשר ניהלה את ענייניו של הנתבע בישראל. היא הייתה בעלת הסמכות לפעול בשמו.
31. לטענתו, באופן מעשי, כל פעולה בעלת השלכה כלכלית שביצעה, עשתה לאחר אישור של הנתבע בעצמו.
ב.7. הנתבעים אינם מציגים מהלך עובדתי חלופי ועדות נתבע מס' 1 אינה אמינה
32. התובע טוען שהנתבעים לא הציגו מערכת עובדתית חלופית למה שהציגה התובעת. עדותו של נתבע מס' 1 הייתה רצופה טענות לשכחה ודברים שסתרו את עצמם, את דברי ב"כ, או עובדות ברורות. בסיטואציה כזו, יש לקבל את הטענות העובדתיות שהציגה התובעת.
ב.7. תיק [1]
33. לאור אריכות הדברים – יפורט להלן, כשיפורטו טענות הצדדים בכל תיק ותיק.
ב.8 סך התביעה הכולל
34. פירוט סכומי התביעה לפי עילות, יפורט להלן. סך התביעה הכולל עומד על 2,279,019.70 ₪, ובתוספת מע"מ 2,689,243.20 ₪.
35. בנוסף, דורשת התובעת הוצאות משפט בצירוף מע"מ, וכן חיוב נוסף מדין נהנה או קנס על עיכוב התשלומים ועוגמת הנפש.
ג. טענות הנתבע
36. ב"כ הנתבע, טען מספר טענות עקרוניות:
ג.1. פרעתי (חלקי)
37. ב"כ הנתבע טוען, שמרשו שילם סכום של
38. עוד לטענתו, ניתנו דרישות תשלום ששולמו במהלך השנים, בלא להסביר עבור מה משלמים.
ג.2. עסקה שלא יצאה לפועל אינה מזכה בשכ"ט כל עוד לא סוכם אחרת
39. הנוהג בעסקאות נדל"ן הוא, לשלם רק אם העסקה יוצאת לפועל. במקרה שהעסקה יוצאת לפועל, זכאי עורך הדין לשכר טרחה גדול מאוד. לפעמים הדבר הוסכם מראש על ידי הצדדים, אבל גם אם לא סוכם, חזקה על הנתבעים לשלם בנדיבות במקרה שהעסקה הייתה יוצאת לפועל. זאת ועוד, בחלק מן העסקאות, אמור היה התובע לשמש גם עו"ד במימוש הנכס, על כן שכרו רב עוד יותר. אין להתפלא על כך שתשלום השכר תלוי בהתממשות העסקה, שכן כגודל הסיכוי כך גם גודל הסיכון.
ג.3. חישוב שעות העבודה וההוצאות אינו אמין ומופרך
40. הנתבע טוען שהיקף שעות העבודה עליהם מדווח התובע במסגרת תביעתו אינו סביר. לטענתו, הנוהג במשרדים גדולים להגזים בדיווח השעות.
41. כך גם התייחסותו להוצאות וסעיף 'כלליות': ההוצאות המדווחות הן מוגזמות ובלתי סבירות.
ג.4. הכחשה של טענות להסכמות בעל פה בעניין שכר הטרחה
42. ב"כ הנתבע מכחיש את הטענות להסכמות בעל פה. לדוגמה, בתיק ג' שידון להלן, לא הוסכם על 250,000 $ + 100,000 $ עבור הצלחה. הוא תומך טענה זו בכך שלא נמצא כל תיעוד על הסכמה זו, אף לא בתכתובות פנימיות של התובע. זאת בניגוד לרישומים מדויקים בתחומים אחרים.
43. כמו כן, ניתן להוכיח שדרישת שכר הטרחה איננה סבירה, לאור העובדה שהוצאות המשפט שנפסקו על ידי בית המשפט בתיק זה, עומדות על 35,000 ₪ בלבד. ככלל, יש להניח שהוצאות המשפט שמחייב בית המשפט קרובות לעלויות הראויות ולעלויות בפועל.
44. מעבר לכך, בניגוד לטענת התובע, שככלל הנתבע לא הסכים לחתימה על הסכמי שכר גם במקרים שהיה סיכום בעל פה, טוען ב"כ הנתבע כי ככלל הנוהג של הצדדים דידן הוא חתימה על הסכמי שכ"ט: כך נעשה בתיק א', בתיק [1] ובתיק [3]. משכך הוא הכלל – על התובע נטל ההוכחה בשאר התביעות בהן הוא טוען שהיה סיכום בעל פה.
ג.5. התעריף לשעת עבודה – מוגזם
45. באותם תיקים שלא הייתה הסכמה מפורשת, אין בסיס לתביעה המוגזמת של עלות שעת עבודה. זאת למעט מקרים , בהם הוסכם במפורש על עלות של 250$ לש"ע. ומכלל הן אתה שומע לאו. בשונה מסכום זה, התובע דורש 320$ לשעת עבודה במקום שלא סוכם דבר.
ג.6. מסמכי הדרישה שהוצאו על ידי התובעת מוכיחים את היקף החובות באותה עת
46. ב"כ הנתבע פירט והציג מספר מסמכי דרישת תשלום שהוגשו לנתבע במהלך 2008, ועד אפריל 2009.
47. מסמכים אלו נראים כמסמכים שנועדו למצות את הדרישות הכספיות בעת שהוצאו המסמכים. לדוגמה, היקף דרישת התשלום ב-25/12/2008, עומד על 121,161₪.
48. אף בדרישת תשלום באפריל 2009, עומדת הדרישה על סך של 34,847$. בכל הדרישות האלו, לא הועלתה כל דרישה ביחס לתיקים מראשית שנת 2006, ובכלל זה תיק ב'. הדבר מוכיח שלא היו חובות, או שאלו הם חובות שכבר נמחלו או הוסדרו.
49. (המסמכים ידונו במפורט להלן).
ג.7. אין לקבל את עדותה של הגב' ד?'
50. הגב' ד?' נמצאת בעימות משפטי עם הנתבע. עדותה כנגד הנתבע מגמתית, ובעדותה נמצאו סתירות. על כן אין לקבל את עדותה.
ג.8 קיזוז 61,000 ₪
51. התובעת גבתה סך של 61,000 ₪ כהוצאות משפט שנפסקו לטובת הנתבע בהליכים שונים. טענה ראשונה היא שגבייה זו נעשתה בלי ידיעת התובע, ויש במעשה זה מן הגזל. שקר? זה, לטענתו, גם מעביר את נטל הראיה אל התובע (אם היה מוטל על הנתבע).
52. מעבר לכך, יש לחשב סכום זה כיום לזכותו של הנתבע.
ג.9. תיק [1]
53. יידון בנפרד להלן.
ג.10 המוציא מחבירו עליו הראיה
54. הנתבעים מבקשים להדגיש, כי נטל הראיה מוטל על התובע. על כן לא יוכל להסתמך על טענות בלבד שאין להם גיבוי במסמכים וראיות – "המוציא מחבירו עליו הראיה".
ג.11 חלק מן ההוצאות כלולות בריטיינר או בתיק [2]
55. ביחס לחלק מן החיובים, טען ב"כ הנתבע, שאלו היו אמורים להיכלל במסגרת הריטיינר. בעניין עבודות שנת 2006, טען ב"כ הנתבעים, שנעשו אגב העיסוק בתיק [2] והן כלולות בו.
ג.12 הוצאות משפט
56. הנתבעים דורשים הוצאות משפט. לטענתם, אף אם יימצא שהנתבעים חייבים סכום קטן לתובע, זכאים הנתבעים בתשלום הוצאות משפט. שהרי, רק התביעה המופרזת של התובעת היא שהצריכה את ההליך המשפטי הארוך.
57. עוד בעניין זה ציין ב"כ הנתבעים את הערעור שהגישה התובעת על החלטת הביניים שנתן בית הדין בתיק. ערעור התובעת על ההחלטה נדחה, וגרר גם הוא הוצאות נוספות לנתבע.
ד. פירוט טענות הצדדים ביחס לכל עילת תביעה
[נציין שהתאריכים המצוינים בכותרות הינם כלליים בלבד. ]
58. [הושמט חלק זה בגרסה לפרסום]
תיק [1]
העניינים שבמחלוקת:
לטענת התובעת
59. הושלמה העסקה, שכן הנתבע חתם על הסכם מחייב (הצעה לרכישה, שאושרה על ידי המוכרת). ב-13 לינואר 2008, אישר הנתבע את העסקה לאחר בדיקת הנאותות שנעשתה (נספח יז לכתב ההגנה, תאריך המסמך 10 לינואר 2008).
60. הנתבע נסוג מן ההסכם שלא כדין. הסיבה לכך שנסוג מן ההסכם הייתה ירידת שער הדולר ביחס לשקל. ההסכם היה שקלי, וירידת ערך הדולר בצורה חדה באותם ימים פגעה בו משום שהכספים שלו היו בדולרים. אך לטענת התובעת עניין זה לא הצדיק חזרה מן ההצעה שהגיש ושהתקבלה על ידי המוכרים.
61. לטענת התובע, נקבע מועד לחתימה על החוזה, והוא הוכן לפרטיו. פרטים קטנים שלא נסגרו, היו בשיווי כולל של עשרות אלפי שקלים, ולא היו כאלה שמנעו חתימה על החוזה.
62. על כן, זכאי התובע למלא שכרו, בסך של מליון ₪ בתוספת מע"מ.
לטענת הנתבע
63. הוא לא היה מחויב לעסקה עם המוכרת, בשל כמה סיבות:
64. ראשית, ההסכם לא היה "סגור", והיו נושאים מהותיים שלא הוסכמו. לא התבצעה בדיקת נאותות רצינית ואף מה שנעשה העלה בעיות מהותיות. לא נקבעה אף שם החברה הרוכשת.
65. שנית, על פי הצעת הרכישה במתכונת בה חתם עליה הנתבע, הוא היה זכאי לחזור בו אם בדיקת הנאותות הייתה שלא לשביעות רצונו. בעניין זה – לטענת ב"כ הנתבע, נוסף בכתב יד של התובע תיקון על הצעת הרכישה, שלא בהסכמת הנתבע: בעוד שהנוסח עליו חתם התלה את הצעת הרכישה בשביעות רצונו של המציע – דהיינו הנתבע. בשונה מכך, על פי התיקון שנעשה בכתב יד נדרש שבדיקת הנאותות תתאם "למצגים שניתנו למציע", אך לא נדרשה שביעות רצונו של המציע. לטענת ב"כ הנתבע – התיקון נעשה על ידי התובע שלא בהסכמת הנתבע, דבר שהפך את ההצעה מכזו שאינה מחייבת את הנתבע, לכזו המחייבת אותו יותר. תנאי מתלה נוסף שהיה בהצעה, הוא חתימה על הסכם מפורט – גם תנאי זה לא התקיים. כמו כן, טען הנתבע שהחתימה בשמו על מסמך אישור בדיקת הנאותות ביום 13 לינואר – על ידי גב' ד', נעשתה שלא בהסכמתו והיא לא הייתה מוסמכת להתחייב בשמו. בנוסף, גם היא לא הבינה שמסמך זה מחייב והחתימה נעשתה בשל לחץ של התובע.
66. בנוסף, העסקה כלל לא הושלמה, שכן לא עברו אף אחד משלבי העסקה: גמירות דעת, זיכרון דברים, סגירת פרטים כמו שם הבעלים וכד', חתימה על הסכם מפורט, בדיקת נאותות, סגירת העסקה והעברת מסמכים, תשלום התמורה, העברת החזקה. כל אלו לא נעשו לטענתו.
67. תביעה נגדית לצרכי קיזוז. לטענת הנתבע, בפעולותיו (בעיקר שינוי הנוסח ועצם התיווך שנעשה בניגוד עניינים) הזיק התובע לנתבע, וגרר אותו להוצאה של כ-
68. מחיר המניות צנח לאחר מכן, ועל כן יש בדבר נזק בשיעור של כ-
69. בדיונים (העניין לא נזכר בסיכומים), טען ב"כ הנתבע, כי תשלום של 4 מליון ₪ לרכישת מניות, היה מוטעה ביסודו, שכן אילו ידע הנתבע באותה עת את היקף חובותיו של המוכר, בוודאי שלא היה רוכש את מניות חברת ת' ולא היה עושה איתו עסקים.
