ו.ה. עבודה ללא כל הסכם והנהנה לא מעוניין בה

עד כה עסקנו בעבודה בהסכם חלקי, כאשר הצדדים הסכימו על ביצוע העבודה, אולם, לא הגדירו את כל דרישות העבודה ואת תנאי השכר. כעת נבקש לעסוק במצב השני, המורכב יותר, בו הצדדים כלל לא הסכימו מראש על ביצוע העבודה^[1]. מצב זה יכול להתרחש כאשר העבודה נעשתה ביוזמתו המלאה של העובד^[2], או כאשר הצדדים סיכמו על עבודה אחת ובפועל בוצעה עבודה אחרת[3] או עבודה נוספת[4]. במקרים אלה, בהם לא נכרת הסכם, קשה לראות את נותן השירות כעובד ואת מקבל השירות כמעסיק. לכן נקרא לעובד "מהנה", ולמקבל השירות "נהנה".

במצב כזה, אם הנהנה אינו מעוניין בשירות שקיבל, הוא רשאי לדרוש מהמהנה להחזיר את המצב לקדמותו ולא לשלם על השירות ממנו כלל לא נהנה^[5]. פטור זה תקף גם כאשר החזרת המצב לקדמותו כרוכה בטרחה גדולה ובהוצאות[6].

לדוגמה, אדם הכניס את רכבו למוסך מורשה לתיקון תקלה מסוימת, ובמוסך התקינו לו מערכת שמע ברכב מיוזמתם. אם בעל הרכב אינו מעוניין במערכת השמע, על בעל המוסך לפרק את החלקים אותם הרכיב, והוא אינו זכאי לכל תשלום.

אמנם, במקרים בהם החזרת המצב לקדמותו בלתי אפשרית, כשהנהנה מבקש מהמהנה להסיר את מה שעשה, ייתכן שאינו רוצה באמת בהחזרת המצב, ובקשתו היא רק מהשפה ולחוץ כדי להמשיך ולהנות משירות שניתן לו, מבלי לשלם עליו כלל. על רקע זה נחלקו הפוסקים האם הנהנה זכאי לומר שאינו מעוניין בשירות ולהיפטר מתשלום[7], או שמא כיוון שלא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו על הנהנה לשלם[8]. למעשה כתבו הפוסקים שעל בית הדין לבחון האם אמירה זו, לפיה הנהנה מוותר על השירות שניתן לו, היא אמירה כנה, או שמא מסתתר מאחוריה רצון ליהנות מבלי לשלם[9]. אם יתברר כי אמירתו אינה כנה, על הנהנה לשלם את הסכום המקסימלי אותו היה מוכן לשלם עבור שירות זה[10].

לדוגמה, אדם הכניס את רכבו למוסך מורשה לתיקון תקלה מסוימת. המוסך תיקן את התקלה על פי הסיכום, ובנוסף לכך המכונאי החליט על דעת עצמו, להכניס חומר למנוע כדי להשביח את פעולתו, או שטף את הרכב ללא שנתבקש. כעת בעל הרכב אומר שאינו מעוניין בהוספת החומר או בשטיפה, ומבחינתו מדובר ב"פינוק" מיותר לרכב. במקרים אלו, כמובן לא ניתן להסיר את העבודה שבוצעה, ולכן אם בעל הרכב אינו מעוניין בעבודה, עליו לשלם לבעל המוסך את התשלום המינימלי אותו היה מוכן לשלם על שטיפת הרכב או השבחת פעולת המנוע (ראו עוד בהערה[11]).