הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

תובעת שמבקשת לחזור בה מחלק מסעיפי התביעה בטענה שב"כ הגיש אותם ללא ידיעתה / בית הדין באר שבע 1305503/2

הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן ( בית הדין הרבני האזורי באר שבע)
בית הדין דחה את בקשתה של תובעת לחזור בה מחלק מסעיפי התביעה ולדון בהם במקום אחר.

תיק 1305503/2

בבית הדין הרבני האזורי באר שבע

לפני כבוד הדיינים:

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד, הרב עובדיה חפץ יעקב, הרב אברהם צבי גאופטמן

התובעת:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד מיכאלי אבי ועו"ד סיון כהן)

נגד

הנתבע:           פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אושרת לוי)

הנדון: דחיית בקשה של התובעת למחיקת תביעה לחלוקת רכוש שנכרכה בשמה

פסק דין

בפני ביה"ד בקשת ב"כ האשה למחיקת התביעה לחלוקת רכוש שהוגשה בשם האשה לביה"ד.

  1. רקע עובדתי

ביום 21.2.2021 הגיש ב"כ האשה דאז עוה"ד ערן כהן (מינוי מטעם הסיוע המשפטי) תביעת גירושין בשם האשה, בה כרך את ענייני הרכוש של הצדדים (פירוק שיתוף), בפרט בענין שתי הדירות של הצדדים הרשומות ע"ש שניהם.

ביום כ"ז בתמוז תשפ"א (07.07.2021) התקיים דיון בנוכחות ב"כ הצדדים והבעל. הוחלף ייצוג האשה, והופיע עו"ד אבי מיכאלי. בדיון, הבעל וב"כ הביעו את רצונם שביה"ד יוציא החלטה בענין חלוקת רכוש על פי חוק.

ביום ט"ז באלול תשפ"א (24.08.2021) התקיים דיון נוסף. שני הצדדים הודיעו על רצונם להתגרש, אך האשה הסתייגה מכך טרם השגת הסכם. עלתה בדיון אפשרות של סגירת התיקים של האשה, אך לאחר שיחה ארוכה עם הצדדים הוסכם על מינוי אקטואר ושמאי לבירור הזכויות הרכושיות של הצדדים, וניתנה על כך החלטה למחרת הדיון.

ביום 29.8.2021 פנה המזכיר הראשי של ביה"ד לאקטואר אבי יחזקאל, בהתאם להחלטה הנ"ל, וביום 19.9.2021 הגישה ב"כ הבעל תגובה בענין השמאי.

ביום 4.1.2022 הוסיפה האשה ייצוג חדש, עו"ד סיון כהן. למחרת, בקשה להגיש תביעת גירושין מתוקנת. לטענתה, עו"ד ערן כהן הגיש את תביעת הגירושין המקורית על דעת עצמו, וגם בדיון האשה לא הבינה איזה תביעות הוגשו בשמה, ואף סירבה למינוי אקטואר. בהחלטה מאותו יום, ביה"ד איפשר לה להגיש כתב תביעה מתוקן.

ביום 16.2.2022 הגישה ב"כ האשה כתב תביעת גירושין מתוקן, בה כרכה רק תביעת כתובה ופיצוי גירושין, והשמיטה את ענין פירוק השיתוף.

ביום כ' באדר תשפ"ב (21.02.2022) התקיים דיון נוסף. בדיון, ב"כ האשה בקשה למחוק את תיק חלוקת הרכוש שנפתח בשם האשה, אך ב"כ הבעל התנגד לכך. ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בנושא החזרה מהתביעה לחלוקת רכוש. ב"כ הבעל דרשה הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ עבור הדיון, מלבד הוצאות עבור ביטול התיק.[1]

בסוף הדיון הוכן הסכם גירושין, עליו חתמו הצדדים, בו נקבע:

"א. נושא הרכוש יידון לאחר מתן הגט בערכאה המתאימה.

ב. משמורת והסדרי שהות יידונו בביהמ"ש ומזונות הילדים יידונו בערכאה המתאימה.

ג. תביעת האישה לכתובתה יידון לאחר סיום הנושא הרכושי."

באותו יום הגיש ב"כ הבעל לביה"ד תביעה לחלוקת רכוש מטעמו (5/).

ביום 28.2.2022 הגישה ב"כ האשה סיכומים מטעם האשה בענין מחיקת התביעה לחלוקת רכוש, וביום 15.3.2022 הגישה ב"כ הבעל סיכומים מטעמו.

טענות הצדדים

טענות האשה

  • התביעה הרכושית המקורית הוגשה ללא ידיעתה, הבנתה, והסכמתה של האשה, אשר שהתה באותה עת במקלט לנשים מוכות, והיתה אז בסערת רגשות ובשיקול דעת לקוי.
  • התביעה הרכושית שהגיש הבעל הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר כנות, שכן ביה"ד הורה להגיש סיכומים בעניין בקשת האשה למחוק את התביעה הרכושית מטעמה.
  • התביעה הרכושית של האשה עודה תלויה ועומדת, ולא ייתכן כי יהיו שתי תביעות תלויות ועומדות בעניין זהה.
  • בפסיקה נקבע כי תובע הוא אדון וריבון לתביעתו, והשאלה המרכזית שתיבחן בבקשתו להפסקת התביעה היא האם היא מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, ועד כמה תפגע בנתבע. עוד נקבע כי ייתן משקל לשלב הדיוני בו נמצא ההליך.
  • לא התקיים דיון לגוף התביעה הרכושית, וטרם נערך בירור ענייני של העובדות. טרם החל האקטואר בהכנת חוו"ד, וטרם הומצאו לו המסמכים הנדרשים מטעם הצדדים. תשלום הבעל היתה מקדמה בלבד, וניתן להורות על החזרתה בהעדר כל פעולה להכנת חוו"ד. לאור העובדה שלא ייגרם כל נזק לנתבע מהפסקת התביעה, יש להורות על מחיקתה.
  • בהחלטה למינוי אקטואר מיום 25.8.2021 נכתב מפורשות כי האשה אינה עקבית בהצהרותיה: "...האישה שינתה את מבוקשה בכל רגע כך שלא ניתן היה להגיע להסכמות כוללות", וההחלטה ניתנה חרף אי הבהירות לגבי רצונה של האשה.
  • ביה"ד מתבקש להיעתר לבקשה ללא חיוב בהוצאות, שכן אינה צריכה להיפגע בגין טעויות משפטיות שנעשו שלא על דעתה, וכן זכויות הנתבע לא תיפגענה בכך.

טענת הבעל

  • עו"ד ערן כהן הגיש בשעתו תביעה לביהמ"ש בענין משמורת, אשר נידונה שם ואף ניתן בה פס"ד – ולא הועלתה כך טענה ע"י האשה שנפל כל פגם בייצוג. עו"ד מיכאלי התייצב עם האשה לדיונים ואף נתן לה ייעוץ משפטי, וגם לא טען נגד כריכת חלוקת הרכוש.
  • האשה עצמה היתה נוכחת בשלושה דיונים, ונתנה לביה"ד הסכמות במינוי מומחים וצווים, אשר הפכו חלוטות – וכך גם הכריכה, כך שביה"ד אכן החל לטפל בנושא הרכושי.
  • יכולות להתקיים שתי תביעות באותו עניין.
  • הכריכה היא מכח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, וגם אם האשה מבקשת לבטל את כתב תביעתה אינו מבטל את הסמכות, כאשר לכך לא נדרשת הסכמת שני הצדדים, וכמו כן הבעל רשאי להגיש תביעת רכוש משלו.
  • אמנם אדם יכול למחוק תביעתו בכפוף להוצאות, אך את הסמכות אינו יכול ליטול עמה. הצדדים באו שלוש פעמים לדיוני הרכב גם בענין הרכוש, וניתנו צווים, והבעל פעל לפי הסכמות הצדדים.
  • "שינוי הדעת" של האשה אשר צויין בהחלטה היה בענין האם להתגרש מיד או רק בסיום ההליך הרכושי, אך מעולם לא נשמעת ע"י האשה או ב"כ הקודמים טענה נגד הכריכה.
  • תביעת הרכוש שהגיש הבעל הינה כרוכה כדין, והוגשה בסמכות ובזכות.
  • גם תביעת הרכוש שהוגשה ע"י האשה נכרכה כדין, ואין בהגשת האשה למחיקת התביעה משום מחיקת הכריכה או הסמכות לדון, אלא בהסכמת שני הצדדים, והבעל עומד על עמדתו כי הסמכות לדון ברכוש היא לביה"ד הרבני בלבד.
  • יש לביה"ד לחייב את האשה בהוצאות על הרצון לבחור מותב אחר, למרות השקעת ביה"ד בענין, וכן כלפי הוצאות הבעל.

דיון

יודגש מראש כי, על אף טענת ב"כ האשה שהתובע הוא אדון לתביעתו, ביטול התביעה אינו תלוי בתובע בלבד, אלא נתון לשיקול דעת ביה"ד. בסעיף עח(6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג נקבע:

"ההחלטה אם לקבל את הבקשה [לביטול התביעה – א.ד.], כאמור, או לדחותה, מסורה לשיקול-דעתו של בית-הדין."[2]

טענתה העיקרית של ב"כ האשה הנוכחית שהאשה לא היתה מודעת לתביעת הרכושית ושאין "להעניש" אותה, היא קלושה ביותר. הרי האשה חתמה על ייפוי כח עם עו"ד ערן כהן, המסמיך אותו לפעול בשמה לפי שיקול דעתו להגיש תביעות, כמופיע בייפוי כח:

"...יהיה בא כחי רשאי לעשות ולפעול בשמי ובמקומי בכל הפעולות הבאות [...] כדלקמן:

1.

כל תביעת גירושין טעונה הסדרה של הענין הרכושי, כך שכריכת חלוקת הרכוש בתביעת הגירושין היא דבר טבעי ומקובל, ולא ניתן לומר בזה "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" [=לתיקוני שלחתיךָ ולא לקלקולי] (קידושין מב ע"ב, ועוד), אף אם לדעת ב"כ האשה הנוכחית יש יתרון בקיום הדיון בערכאה אחרת מטעמים השמורים עמה.

בנוסף, נושא הרכוש כבר עלה בדיון ביום ט"ז באלול תשפ"א (24.08.2021), בו נוכחה גם האשה. ואמנם האשה העלתה אז אפשרות של סגירת התיק, אך בהמשך לאותו דיון, לאחר שביה"ד שוחח עם הצדדים, ניתנה החלטה בנושא הרכוש בהסכמת הצדדים.

בפרוטוקול הדיון (שורות 46-15) (הדגשה לא במקור):

"ביה"ד: אפשר לעשות את הגט?

האישה: אני קודם כל רוצה הסכם.

ב"כ הבעל: היא מבקשת גט ואנחנו מסכימים. בסעיף ד' האשה מבקשת פירוק שיתוף אנחנו מסכימים. מבקשים שמאות על הדירה ואקטואר לטובת בדיקת זכויות הצדדים [...]

[ב"כ האשה]: האשה חוששת, יש כאן שתי דירות, שבאחת היא דרה והשניה יש יחידות מושכרות, והיא שהפעילה את הדירות, מנועה מלהכנס אליהן. והיא חוששת מה יהיה עם השמאות והאקטואר. העסק הזה מושכר, היא רוצה סעד זמני [...]

האישה:  בכל מקרה אני לא מתגרשת.

ביה"ד:  נסגור את התיקים ונחייב אותך בהוצאות.

האישה:  כן, אין לי בעיה עם זה [...]

ב"כ הבעל: [...] אנחנו לא מסכימים להעביר את התיק [...] לא ייפגעו זכויות מי מהצדדים. מוכנים לסיים הכל כדי שיתנו צו לפירוק שיתוף [...]

ביה"ד משוחח עם הצדדים באריכות מחוץ לפרוטוקול."

בהחלטה למחרת הדיון, נכתב כי מינוי האקטואר, ואיתור השמאי נעשה בהסכמת הצדדים (הדגשה לא במקור):

"א. האישה פתחה תיק גירושין שני הצדדים נחרצים מאד להתגרש, אולם האישה מסרבת להתגרש לדבריה טרם שיגיעו להסכמות [...]

ד. לאחר דיון ארוך הסכימו הצדדים כדלקמן:

1.ביה"ד ימנה אקטואר אשר יברר את כל זכויות הצדדים לרבות השקעות הצדדים בנדל"ן שהשקיעו ומקורות ההשקעה, והרווחים או הזכויות המופקים מהם.

2.

3.הצדדים יגישו שם של שמאי מוסכם

אף לא נטען שהאשה עשתה מאמץ להגיש תביעה חילופית בביהמ"ש כל אותה תקופה.

לכן, דין טענה זו להידחות.

יובהר עוד, שבמקרה שלפנינו, אין בבקשת האשה רצון לחזור בה כליל מהתביעה לחלוקת רכוש, אלא למחיקת חלק זה מהתביעה בביה"ד לצורך הגשת תביעה חלופית בביהמ"ש. ביה"ד סבור שלאחר שהסמכות ניתנה לביה"ד, ובפרט לאחר שביה"ד החל לדון בתביעה, ואף נתן החלטות בענין, אין להרשות ביטול התביעה אלא בהסכמת הצד השני, והרי הוא מתנגד לכך, כמובא לעיל. נציין עוד שכבר מהדיון הראשון ביום כ"ז בתמוז תשפ"א (07.07.2021) בקש הבעל מביה"ד לפסוק בחלוקת הרכוש, כמובא בפרוטוקול הדיון (שורות 31-26) (הדגשה לא במקור):

"ב"כ האישה: האישה לא כרכה את התיק חלוקת רכוש ואני אומר אני אקבע פגישה עם מרשתי ואני אעדכן.

הבעל: [...] אני הייתי מופתע מהגירושין ולגבי הרכוש על פי חוק.

ב"כ הבעל: אנחנו מוכנים להתגרש על פי חוק ומבחנתי להוציא החלטה על חלוקת רכוש. האישה לא עובדת ולצדדים יש 5 ילדים."

זאת ועוד, גם אם ביה"ד היה מרשה לאשה לבטל את התביעה, לא תועיל בכך כלום, מאחר שהבעל כבר הגיש תביעה לחלוקת רכוש מטעמו, טרם הוגשה כל תביעה בנושא בביהמ"ש. וכבר הבאנו במספר פסקי דין שצד אחד יכול לכרוך בתביעת הגירושין של הצד השני, כך שגם אם ביה"ד יורה למחוק את התביעה לחלוקת רכוש של האשה, תביעת הרכוש של הבעל תקום ממילא במקומה. נבהיר עוד, שגם אם בתביעת הרכוש המקורית של האשה לא פורט כל הרכוש אלא שתי דירות הצדדים בלבד, שאר הרכוש פורט וממילא נכרך דרך תביעה זו של הבעל.

העובדה שהבעל רצה להמשיך את בירור התביעה בביה"ד ולכן הזדרז להגיש תביעה מטעמו לאחר שביה"ד הורה על סיכומים בענין בקשת האשה לחזור בה מטענתה, אינו מהווה חוסר כנות, שכן זכותו של כל צד להגיש תביעה בכל נושא בערכאה העדיפה עליו, ובלבד שאכן מוכן להתדיין שם באמת.

יתרה מכך, ניתן אף לכרוך במהלך הדיון, והרי הבעל כבר דרש פירוק השיתוף במספר דיונים, כך שלמעשה הנושא כבר נכרך ע"י בתביעת הגירושין התלויה ועומדת של האשה, אף לולא התביעה הרשמית שהוגשה ע"י אח"כ הבעל.

בענין זה נצטט את האמור בפס"ד מביה"ד הגדול בירושלים (תיק 966076/2) מיום כ"ח באייר תשע"ה (17.05.2015), וז"ל (הדגשה לא במקור):

"חלוקת הזכויות בדירות היא מן השאלות, הכרוכות באופן ישיר ואמיץ בנישואי בני הזוג, המתעוררת עקב התערערות יחסי בני הזוג שהביאה להליך הגירושין, ואשר פתרונה דרוש לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים (ע"א 139/75 פלדמן נ' פלדמן, פ"ד ל (1) 263, 267).

כדי שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניין, נדרשת כריכה של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין (ראו בג"ץ 8497/00 פייג־פלמן נ' פלמן, פ"ד נז (2) 118). אלא שכריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמלית מוגדרת ואין מניעה לכרוך אף במהלך הדיון או בכל שלב אחר וכל עוד ההליכים לא הגיעו לסיומם.

ראו דברי הנשיא השופט א. ברק (בדימ') בבג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] סעיף 13:

"לטעמי, אין חשיבות של ממש לשאלה כיצד ובאיזו דרך באו לעולם הליכי הכריכה, אם על־ידי ציון הדבר בכתב התביעה ואם במהלך ההתדיינות בפני בית הדין הרבני. כריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמלית מוגדרת."

וכן ראו גם בבג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' [פורסם בנבו] (29.6.2014) פסקה 28 לחוות דעתה של המשנה לנשיא השופטת נאור:

"כפי שנפסק, כריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמאלית מוגדרת (בג"ץ 5679/03 הנזכר לעיל, פסקה 13 לפסק דינו של הנשיא א' ברק). כשם שניתן לכרוך סוגיה מסוימת בתביעת הגירושין עצמה, כך אין מניעה לעשות כן במהלך הדיון בפני בית הדין הרבני, בעוד תביעת הגירושין תלויה ועומדת (שם; בג"ץ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד לז (2) 1 (1982)). לראיה, לא רק התובע גירושין רשאי לכרוך עניינים נספחים לגירושין בתביעתו, כי אם גם הנתבע (ראו, למשל: עניין גורוביץ, עמוד 18)."

בנסיבות אלו, בהן אין כל נפקות או תועלת מעשית בביטול התביעה, כאמור, ביה"ד אינו רואה נכון להיענות לבקשת האשה לביטול התביעה, כאשר הבעל מתנגד ודורש את המשך בירור התביעה, ואף כרך את הנושא בדיונים ובתביעה שהוגשה מטעמו, ואף ניתנו החלטות במסגרת תביעת האשה, חלקן בהסכמת הצדדים.

לאור האמור, ביה"ד דוחה את בקשת האשה לביטול התביעה לחלוקת רכוש, וממילא בסמכות ביה"ד לדון בתביעה זו, וכל ההחלטת אשר ניתנו בה תקפות.

נעיר עוד שטענת ב"כ האשה שלא ייתכן שני תיקים פתוחים באותו נושא במקביל אינה נכונה, ומעשים בכל יום ששני הצדדים פותחים במקביל תיקים באותה כותרת. בכל זאת, לצורך רצף ונוחיות, הדיון הרכושי ימשיך להתנהל בכותרת תיק זה (2/), וביה"ד מורה למזכירות ביה"ד להעביר עותק של תביעת הבעל (4/) עם כל הנספחים לתוך התיק הנוכחי.

הוצאות משפט

מקובל שכאשר צד אחד בוחר לחזור בו מתביעתו יש להשית עליו הוצאת משפט שגרם לצד השני בניהול התביעה. אך בנידון זה, ביה"ד נעתר לבקשת האשה שלא להשית הוצאות על עצם הבקשה לביטול התביעה, שכן נדחתה בקשת האשה בזה, כך שההוצאות של הצד השני, כולל התשלום של המקדמה לאקטואר, ישמשו את המשך התביעה.

אולם, עבור הדיון ביום כ' באדר תשפ"ב (21.02.2022), היה מן הראוי לחייב את האשה בהוצאות לאוצר המדינה עקב ביטול דיון בהרכב מלא, וכן בהוצאות משפט בסך 2,500 ₪, כדרישת ב"כ הבעל בדיון, שכן בדיון זה ניתן היה להתקדם מאד בענייני הרכוש ואולי אף להגיע להסכם כולל (ועקב הנסיבות המיוחדות בתיק זה, חבל על החמצת ההזדמנות...), והדיון הפך כמעט לדיון סרק. אך לאחר בחינה נוספת של הנסיבות המיוחדות בתיקים אלו, ומאחר שלדיון שנקבע לאחר מכן לסידור הגט, האישה הופיעה לבדה, על כן, בשלב זה, לא ייפסקו הוצאות הן לאוצר המדינה והן לבעל.

מסקנה

לאור כל האמור, ביה"ד קובע:

  1. בקשת האשה וב"כ לביטול התביעה לחלוקת רכוש נדחית.
  2. בסמכות ביה"ד לדון בתביעה זו.
  3. כל ההחלטות שניתנו בתיק זה תקפות.
  4. על המזכירות להעביר עותק של תביעת הבעל עם על נספחיה לתיק הנוכחי, בה ימשיך להתנהל הדיון הרכושי.

פסה"ד ניתן לפרסום בהשמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

 

ניתן ביום כ"ד באדר ב התשפ"ב (27/03/2022).

הרב אהרן דרשביץ – אב"ד        הרב עובדיה חפץ יעקב          הרב אברהם צבי גאופטמן

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

 

[1] בפרוטוקול הדיון (שורות 28-3):

"ב"כ האישה: אנחנו הגשנו תביעת גירושין מתוקנת ונעשה עוול משפטי למרשתי ויש כתובה ופיצוי מזונות לגבי תיק חלוקת רכוש לא לרלוונטי ואנחנו רוצים להתגרש וב"כ האישה הקודם הצהיר בפרוטוקול שהוא לא מייצג.

ב"כ הבעל: למיטב הבנתי הוגשה בקשה וניתנה החלטה על כתב תביעה מתוקן ולא ניתנה החלטה על מחיקה של תיקים [...] ואני מבקשת להמשיך לנהל את הדיון כי יש כאן תחלופת עורכי דין. בחודש אלול ניתנה החלטה של ביה"ד וניתנו הוראות וצווים ויש אקטואר בתיק ויש תאריך לגט וגם לשמאות ואנחנו שילמנו לאקטואר את התשלום שלנו מגישה קבלה וכן הודעתי לביה"ד לגבי השמאים והעברנו לאקטואר מסמכים ואני לא מבינה שהיום הם רוצים לבטל את תיק הרכוש והתיק נרכש לדיון בבית הדין הכריכה ניתנה ואנחנו לא רוצים לבטל את הכריכה וזאת לאחר שניתנו צווים אנחנו נשארים באולם.

ב"כ האישה: יש לנו זכות לבקש את המחיקה של התיק שאנחנו הגשנו.

ביה"ד: האישה פתחה תיק גירושין וכרכה את תיק הרכוש והייתה מיוצגת כדין והיה שמאי [...]

ב"כ האישה: בכתב התביעה הראשון נראה שלא כדין כי לא פורט כל הרכוש [...] אין דירות אין מסמכים, טאבו. היה רשום רק שתי דירות לכן אנחנו מבקשות למחוק את התביעה לגבי הכתובה אנחנו לא נמחק את זה.

ביה"ד: אני נותן לכם 7 ימים להגיש סיכומים ויש לקחת בחשבון שהנתבע זכאי להגיש הוצאות דיון וביה"ד יתן את החלטתו.

ב"כ הבעל: כאשר הבעל היה בכלא האישה לא התייצבה לדיון שנקבע ובית הדין אמר לאישה אם לא תתייצב תחויב בהוצאות והיום בדיון היא שוב משנה את הרכוש חוזרת בה מהתיק והבעל יצר עוד חוב אצלי ואני פניתי את היום לדיון ארוך מאוד ושוב הדיון מתייתר לכן אני מאוד מבקשת הוצאות.

ביה"ד: כמה הוצאות.

[ב"כ הבעל]: אנחנו מבקשים 2,500 ₪ רק על הדיון של היום ולא על ביטול התיק."

[2] להבדיל, גם בסעיף 154 לתקנות הדיון תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 נקבע, באופן דומה, שאם בקש התובע להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, ביהמ"ש רשאי להרשות למבקש לעשות כן, או לסרב לבקשה. יסוד זה, והשיקולים בהכרעת בקשה זו, מבוארים בפסקי הדין אליה ציינה ב"כ האשה בסיכומיה: רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון מיום 25.8.2009 [פורסם בנבו] ורע"א 70701/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח שריך עומר אלפהום מיום 15.1.2015 [פורסם בנבו].