ט.ב. שינוי זהות המעסיק

הסכם העבודה, ככל הסכם, מחייב את הצדדים באופן אישי. אף על פי כן לעיתים נוצר מצב בו המעסיק אינו מעוניין, או שאינו יכול להעסיק את העובד אצלו, ובמקומו הוא מבקש להכניס מעסיק אחר, אצלו יוכל העובד להמשיך לעבוד באותם התנאים ממש. לדוגמה, בעל עסק החליט למוכרו, עם העובדים, לאדם אחר. מצב דומה עשוי להתרחש במקרה בו מעסיק מעוניין למכור לעסק אחר את שירותי העובדים שלו[1].

עמדת ההלכה היא שניוד עובד ממעסיק למעסיק בלתי אפשרי. עובד איננו חפץ העובר לסוחר[2], והמעסיק אינו יכול "למכור" אותו בעל כורחו, לא באופן קבוע ולא באופן זמני. העובד מצידו רשאי להתנגד לצעדים אלו ולהתפטר[3], גם במקרים בהם מכל סיבה שהיא ההתפטרות הייתה אסורה[4], והוא לא ישלם כל מחיר על התפטרות זו[5]. אמנם הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין,[6] שכן למעשה לא חלה כל הרעה בתנאי העסקתו[7].

אולם, לעיתים אין לעובד ברירה והוא נדרש להסכים לעבוד תחת מעסיק אחר. למשל כאשר החלופה של התפטרות גרועה יותר עבורו והוא נאלץ להסכים ולעבוד אצל מעסיק חדש. הדרישה הבסיסית ביותר מהמעסיק החדש במקרה כזה היא שמירה על כל תנאי ההעסקה של העובד להם היה זכאי לפי הסכם העבודה המקורי. פגיעה בתנאי ההעסקה המקוריים כגון הפחתה בשכר, או בהטבה אחרת לה זכאי העובד^[8], ללא הסכמתו, אסורה^[9], ונחשבת להפרה מצידו של המעסיק בדומה לפיטורין^[10].

גם כאשר המעסיק המקורי דואג לשמירת כל זכויות העובדים, ובאופן רשמי כל תנאי ההעסקה הקודמים יישמרו אצל המעסיק החדש, עדיין יש מקום לבחון האם העברתו של העובד למעסיק אחר נחשבת לצעד מוסרי. שאלה זו נתונה במחלוקת בין הראשונים. יש הסבורים שמדובר בצעד פוגע, גם אם לא ניתן לתרגם את הפגיעה לכסף[11]. לדעתם, יחסי עבודה אינם רק ענין כלכלי. הם מורכבים בחלקם הגדול ממערכת יחסים אנושית בין העובד ובין המעסיק, הנבנית במשך שנים. החלפת המעסיק מעמידה את העובד במצב לא נעים, שכן היא דורשת ממנו לבנות יחסי עבודה חדשים מול מעסיק חדש[12]. לעומתם יש הסבורים כי מדובר בפגיעה זניחה שאין להגדירה כמעשה בלתי מוסרי[13].

למעשה נראה כי הדבר תלוי במידת הקשר האישי הנדרש בין העובד ובין המעסיק במקום העבודה. כאשר חברה גדולה מחליפה בעלים הדבר אינו משפיע בדרך כלל על מערכת יחסי העבודה בתוך החברה. במקרים אלו מסתבר שמכירת החברה הינה צעד מוסרי כל עוד המוכר והקונה מקפידים על שמירת תנאי העבודה של העובדים, והעובדים אינם רשאים להתרעם על כך. מאידך כאשר מדובר בהעסקה ישירה בה העובד נמצא במערכת יחסים ישירה ויומיומית עם המעסיק, כגון עבודה במשק בית או בסיעוד, החלפת המעסיק משפיעה באופן מידי ומשמעותי ביותר על העובד, ולכן יהיה זה בלתי מוסרי לעשות אותה בלי הסכמה מלאה שלו.