הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

ט.ב. שינוי זהות המעסיק

הרב אורי סדן
העובד איננו חפץ העובר לסוחר ולכן העברת העובד ממעסיק למעסיק ללא הסכמתו אינה אפשרית. אף על פי כן, ניתן למכור חברה גם ללא הסכמת העובדים ובלבד שהבעלים החדש שומר על כל תנאי ההעסקה של העובדים כפי שהיו ערב מכירתה.

הסכם העבודה, ככל הסכם, מחייב את הצדדים באופן אישי. אף על פי כן לעיתים נוצר מצב בו המעסיק אינו מעוניין, או שאינו יכול להעסיק את העובד אצלו, ובמקומו הוא מבקש להכניס מעסיק אחר, אצלו יוכל העובד להמשיך לעבוד באותם התנאים ממש. לדוגמה, בעל עסק החליט למוכרו, עם העובדים, לאדם אחר. מצב דומה עשוי להתרחש במקרה בו מעסיק מעוניין למכור לעסק אחר את שירותי העובדים שלו[1].

עמדת ההלכה היא שניוד עובד ממעסיק למעסיק בלתי אפשרי. עובד איננו חפץ העובר לסוחר[2], והמעסיק אינו יכול "למכור" אותו בעל כורחו, לא באופן קבוע ולא באופן זמני. העובד מצידו רשאי להתנגד לצעדים אלו ולהתפטר[3], גם במקרים בהם מכל סיבה שהיא ההתפטרות הייתה אסורה[4], והוא לא ישלם כל מחיר על התפטרות זו[5]. אמנם הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין,[6] שכן למעשה לא חלה כל הרעה בתנאי העסקתו[7].

אולם, לעיתים אין לעובד ברירה והוא נדרש להסכים לעבוד תחת מעסיק אחר. למשל כאשר החלופה של התפטרות גרועה יותר עבורו והוא נאלץ להסכים ולעבוד אצל מעסיק חדש. הדרישה הבסיסית ביותר מהמעסיק החדש במקרה כזה היא שמירה על כל תנאי ההעסקה של העובד להם היה זכאי לפי הסכם העבודה המקורי. פגיעה בתנאי ההעסקה המקוריים כגון הפחתה בשכר, או בהטבה אחרת לה זכאי העובד[8], ללא הסכמתו, אסורה[9], ונחשבת להפרה מצידו של המעסיק בדומה לפיטורין[10].

גם כאשר המעסיק המקורי דואג לשמירת כל זכויות העובדים, ובאופן רשמי כל תנאי ההעסקה הקודמים יישמרו אצל המעסיק החדש, עדיין יש מקום לבחון האם העברתו של העובד למעסיק אחר נחשבת לצעד מוסרי. שאלה זו נתונה במחלוקת בין הראשונים. יש הסבורים שמדובר בצעד פוגע, גם אם לא ניתן לתרגם את הפגיעה לכסף[11]. לדעתם, יחסי עבודה אינם רק ענין כלכלי. הם מורכבים בחלקם הגדול ממערכת יחסים אנושית בין העובד ובין המעסיק, הנבנית במשך שנים. החלפת המעסיק מעמידה את העובד במצב לא נעים, שכן היא דורשת ממנו לבנות יחסי עבודה חדשים מול מעסיק חדש[12]. לעומתם יש הסבורים כי מדובר בפגיעה זניחה שאין להגדירה כמעשה בלתי מוסרי[13].

למעשה נראה כי הדבר תלוי במידת הקשר האישי הנדרש בין העובד ובין המעסיק במקום העבודה. כאשר חברה גדולה מחליפה בעלים הדבר אינו משפיע בדרך כלל על מערכת יחסי העבודה בתוך החברה. במקרים אלו מסתבר שמכירת החברה הינה צעד מוסרי כל עוד המוכר והקונה מקפידים על שמירת תנאי העבודה של העובדים, והעובדים אינם רשאים להתרעם על כך. מאידך כאשר מדובר בהעסקה ישירה בה העובד נמצא במערכת יחסים ישירה ויומיומית עם המעסיק, כגון עבודה במשק בית או בסיעוד, החלפת המעסיק משפיעה באופן מידי ומשמעותי ביותר על העובד, ולכן יהיה זה בלתי מוסרי לעשות אותה בלי הסכמה מלאה שלו.

 

[1] במצב זה המעסיק נשאר אותו מעסיק אולם מקום העבודה בפועל משתנה.

[2] על פי תוספות קידושין יז ע"א, ד"ה חלה, הסבורים כי אצל העובד, בניגוד לעבד, "אין גופו קנוי", וכך פסק הש"ך חו"מ שלג, יז. ועיינו בריטב"א בבא מציעא י ע"א, הסבור שכל עוד העובד לא התפטר הוא קנוי למעסיקו כעבד.

[3] תוספתא בבא מציעא ז, ו: "גמר בחרישו בחצות היום לא יאמר לו בוא וחרוש בשדה אחרת – שאמר לו פרנס לו מלאכה מתוך שלך או תן לי שכרי במה שעשיתי".

[4] ערוך השלחן חו"מ שלה, ב; ועיינו בחזון איש בבא קמא כג, ז, ד"ה שמסתפק בשאלה זו.

[5] להלן פרק יג, סעיף ח, נראה כי להתפטרות של עובד המוגדר כקבלן ישנו כמעט תמיד מחיר כספי אותו ישלם הקבלן. כמו כן גם פועל המתפטר בתוך תקופת ההעסקה באופן שגרם נזק למעסיק עשוי לשאת במחיר ההתפטרות. במקרה בו אנו עוסקים כעת העובד יהיה פטור מלשלם את המחיר על התפטרותו שכן זו נגרמה בגין צעדי המעסיק.

[6] מעבר לסכום שהופרש עבורו לקרן הפיצויים, שמגיע לו בכל מקרה של הפסקת עבודה.

[7] על פי סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג, התפטרות מזכה בפיצויים כאשר נעשתה עקב "הרעה מוחשית בתנאי העבודה". לכן מסתבר כי כאשר לשינוי זהות המעסיק לא הייתה כל השלכה על תנאי העבודה, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורין. אמנם מגמת הפסיקה בבתי הדין לעבודה שונה, אך על פי ההלכה פרשנותם לחוק אינה מחייבת, כל עוד לא הפכה למנהג ברור.

[8] שו"ת הריב"ש, תעה.

[9] בבא מציעא עז ע"א; שולחן ערוך חו"מ שלב, ה.

[10] שו"ת חוות יאיר, קמ.

[11] רש"י בבא מציעא עו ע"ב, ד"ה אין להן; רא"ש בבא מציעא ו, ב. לדעתם במקרה זה יש לצד הנפגע זכות ל"תרעומת" כפי שמכנה זאת המשנה בבא מציעא עה ע"ב. יש מן הפוסקים שראו בכך איסור של ממש, ויש שראו בו מעשה בלתי הגון, המזכה את מי שנהג כך בתואר המפוקפק "מחוסר אמנה". ראו טור חו"מ שלג; סמ"ע שם א; מלא הרועים ש, שכירות פועלים, ב.

[12] במצב הפוך, בו העובד היה מתפטר ומעמיד לרשות המעסיק עובד חלופי ההלכה בוודאי הייתה רואה בכך מעשה בלתי ראוי ובלתי מוסרי. ראו בבא מציעא עו ע"ב: "יש שם פועלים לשכור, ואמר צא ושכור מאלו – אין לו עליהן אלא תרעומת".

[13] רמב"ן בבא מציעא עו ע"ב.