הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

מדינת הלכה דמוקרטית

הרב עדו רכניץ
עיון במשנתו של הרב אליעזר ולדנברג מעלה שהוא תמך בשילוב של מדינת הלכה עם משטר דמוקרטי

סביב הקמת המדינה התקיים דיון תורני מרתק ויצירתי בשאלות היסוד של היחס בין תורה ומדינה. אחד הספרים הבולטים בהקשר זה הוא ספרו של הרב אליעזר ולדנברג "תורה ומדינה", שעוסק באופן שיטתי בסוגיות אלה.

הרב ולדנברג (1915-2006) היה מה שניתן להגדיר היום חרדי-לאומי. הוא שימש כדיין בבית הדין הרבני ובבית הדין הרבני הגדול, חתן פרס ישראל לספרות תורנית, ורב המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

בספרו הלכות מדינה, ובתשובות ההלכתיות בשו"ת ציץ אליעזר התייחס הרב ולדנברג לשני המאפיינים של מדינת ישראל, המרכיב היהודי והמרכיב הדמוקרטי.

מדינה יהודית

מבחינת הרב ולדנברג המשמעות של מדינה יהודית היא ש"חוקת היסוד של מדינתנו כבר נתנה בסיני ולא תשתנה לעולמים" (הלכות מדינה א, 20). חוק זה חל "בלי תת פדות [הבדל] בין משפטים הנוגעים למקום, לבין משפטי בני אדם אלו עם אלו" (שם, 12), כלומר, הן בהקשר שבין אדם למקום והן בהקשר שבין אדם לחבירו.

העובדה שהיסוד של המדינה היהודית הוא חוק התורה אינו מייתר את התרומה האנושית. זו יכולה לבוא לידי ביטוי באחד משלושה ערוצים: משפט המלך, דינא דמלכותא ותקנות הקהל.

ככלל, בשלושת המסלולים לא ניתן לקבל חוקים שבניגוד לתורה, אולם, גדול כוחו של משטר של דמוקרטי שיכול לקבל חוקים ספציפיים בדיני ממונות בניגוד לתורה (ציץ אליעזר י, נב): "בדורות הללו שכל מדינה יש לה בית נבחרים מכל המדינה פארלאמענט וכל החוקים נחתכים עפ"י הנבחרים האלה, מעתה כל מה שעושים ומתקנים לטובת המדינה הוה כקיבלו עליהם כל החוקים... אשר על כן בדברים שבממון אף שהוא היפך מדין תורה יש להם הכח והעוז לתקן תיקון המדינה". אולם, זה אינו מאפשר קבלת החלטה גורפת לקבוע חוק שאיננו חוק התורה (הלכות מדינה א, סט).

היבט נוסף של המדינה היהודית על פי הרב ולדנברג הוא השאיפה ל"ריכוז השלטון התורתי והמדיני בידי אישיות מרכזית אחת" (הלכות מדינה ג, ד). כלומר, לאיחוד של ההנהגה הדתית והפוליטית. אולם, למעשה הוא מקבל את העובדה שבאופן היסטורי היתה הפרדה בין ההנהגות, כאשר ההנהגה הרוחנית היתה אחראית על הרשות השופטת, והפוליטית על הרשות המבצעת והמחוקקת. לטענתו, למרות ההפרדה גם ההנהגה הפוליטית היתה מחויבת למטרה הרוחנית (הלכות מדינה ג, יט).

לסיכום, ההיבט היהודי של המדינה על הרב ולדנברג כולל תחולה של החוק הדתי עם אפשרות לתקנות אזרחיות נקודתיות. בשאלת ההנהגה הוא תמך באיחוד של ההנהגה בדתית והפוליטית, אולם, הודה שבפועל היתה הפרדה מוסדית תוך אחדות ערכית.

מדינה דמוקרטית

לצד עמדותיו הברורות בשאלת יחסי הדת והמדינה הוא מגלה גמישות רבה בשאלת מבנה המשטר. הוא פותח בהצהרה השוללת כל משטר של דיכוי אנוש (הלכות מדינה ג, מה-מו): "תורתנו הקדושה מרחיקה תכלית הריחוק ממשל-יחיד אשר זדון לבו משיאו להדמות כביכול לכח שליט עליון המתנשא לכל לראש כאילו נפשות כל אנשי מדינתו המה קנינו להנהיגם להטותם לשבט או לחסד ככל העולה על רוחו".

יתירה מזו, הוא רואה ערך בכך שאופי המשטר יגובש בהתאם לרצון העם (הלכות מדינה ג, נד): "אחראים לקביעת צורת ההנהגה המה לא רק אישי ההנהגה היושבים ראשונה במלכות, כי אם גם העם לשדרותיו". בכך הוא מקבל את עיקרון ריבונות העם, למעט במקרה של עימות עם החוק הדתי.

כאשר הוא מתייחס לשאלת המצווה למנות מלך הוא כותב (הלכות מדינה א, קמז): "נראה שבזמננו יש עיכוב עיקרי ויסודי מלקיים מצות מינוי המלך, והוא שכיום מצות העמדת מלך היא כבר אך ורק על איש מזרע המלוכה של דוד המלך... וכל זמן שלא יבורר לנו בהחלטיות שישנו הראוי למלוכה מאותה משפחה אסור לנו למנות איזה מלך אחר". כלומר, כיום ישנו איסור למנות מלך, כיון שלא ידוע על אדם שהוא מזרע דוד המלך.

יתירה מזו, הוא מביא את דעות הראשונים הסוברים שמינוי מלך איננו בהכרח מצווה, וניתן לבחור גם במשטרים מסוג אחר (הלכות מדינה א, 17). ומכאן, שבעניין זה הוא מאפשר גמישות ושיקול דעת אנושי רחב.

לסיכום, ניתן לזהות הבדל משמעותי בין עמדותיו של הרב ולדנברג בשתי הסוגיות: היהודית והדמוקרטית.

כאשר בסוגיה היהודית, בשאלת יחסי דת ומדינה, הוא עומד על כך שההלכה תהיה גורם מרכזי ומשמעותי במשטר: ההלכה תהיה החוק, ומפרשיו של החוק יהיו חכמי ההלכה. המרכיב האזרחי במשטר יכול לחוקק חוקים משלימים, ולנהל את הרשות המבצעת.

בנוגע לסוגיה הדמוקרטית הוא מוכן לקבל דמוקרטיה מוגבלת לצד ההלכה. הוא מתנגד בתוקף למשטר של דיכוי אנושי, ומקבל עמדות המאפשרות לציבור לבחור את המשטר הטוב בעיניו, לאו דווקא משטר מלוכני.

 

פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 818