יג.ה התפטרות פוגענית – דבר האבד

התפטרות נחשבת זכות מוגנת של העובד רק כאשר היא לא פוגעת במעסיק באופן משמעותי, למעט עלות נוספת לצורך השלמת העבודה. הבעיה בהתפטרות זו היא בעיקר בהפרת החוזה שבין הצדדים אשר ההלכה מתירה, מהטעמים העקרוניים שצוינו לעיל.

אולם ישנם מצבים בהם ההתפטרות אסורה. כגון, כאשר מדובר בעבודה שלא ניתן לדחות את ביצועה, והמעסיק אינו מצליח לגייס עובד חלופי במקום העובד המתפטר, באותם תנאים שסוכמו עמו[1]. מצב זה מוגדר בהלכה בשם "דבר האבד"[2], והוא כולל מגוון של מצבים. להתפטרות במצב שהוא "דבר האבד" נקרא בשם התפטרות פוגענית.

הנזק למעסיק יכול להיות כספי או לא-כספי[3]. נזק כספי ייתכן למשל בתהליך בייצור מוצר, כשהפסקת הייצור עשויה לפגום הן בחומרי הגלם, הן ביכולת לעמוד בהזמנות המוצר, והן במחיר אותו ניתן לקבל עבור המוצר לכשיצליחו לייצרו.

נזק לא-כספי ייתכן לדוגמה במקרה שמעסיק הזמין איש הגברה לאירוע פרטי שתוכנן מראש וסמוך למועד האירוע העובד ביטל את הגעתו. אמנם, היעדר ההגברה לא גרם להפסד כספי למעסיק, אולם, הוא גרם לעגמת נפש ולכן ההתפטרות מוגדרת כפוגענית. ככלל, ניתן לומר כי כל התפטרות פתאומית מעבודה שסוכמה מראש היא בגדר התפטרות פוגענית[4], אלא אם כן יוכח אחרת.

כאשר העובד מוצא לעצמו מחליף ראוי, הוא למעשה מונע את הנזק שעשוי להיגרם למעסיק עקב התפטרותו. במקרה שכזה ההתפטרות לא תוגדר כפוגענית[5]. זאת, למרות שלא המעסיק הוא שאיתר את העובד החלופי, ולמרות אי הנעימות הכרוכה בהחלפת העובד. אם העובד החלופי צריך תקופת הכשרה או חפיפה, חייב העובד הקודם להישאר עד סופה שאם לא כן שוב תוגדר ההתפטרות כהתפטרות פוגענית.

חשוב לציין כי התפטרות פוגענית היא בראש ובראשונה התפטרות אסורה[6]. התורה חייבה כל אדם לאהוב כל אחד מישראל[7] והקפידה אפילו על הכשלתו בעצה לא טובה[8], כל שכן שאסור לאדם לגרום לחברו נזק באופן ישיר או באופן עקיף[9]. בהמשך נדון בזכויות הממוניות של המעסיק במקרה של התפטרות פוגענית.