הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

דחיית ערעור שלא הראה טעות בפסק הדין אלא רק הטיח האשמות חסרות בסיס בבית הדין, ולאחר התנהלות בזיונית / בית הדין הגדול 1393082/1

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס ( בית הדין הרבני הגדול)
אדם שהוא ועורך דינו התנהלו תוך בזיון בית הדין הגיש ערעור שלא היתה בו הצבעה על טעות של בית הדין.

ב"ה

תיק 1393082/1

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב מיכאל עמוס

המערער:         פלוני  

נגד

המשיבה:        פלונית

הנדון: דחיית ערעור שלא הראה כל טעות של בית דין קמא ולא התבסס אלא על מיחזור טענות, על טענות סרק ועל הטחת אשמות שווא בבית הדין

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (הרב אבירן יצחק הלוי – אב"ד, הרב שמואל אברהם חזן והרב חיים וקנין) בתיק אזורי מספר 994978/2 מיום כ' באב התשפ"ב (17.8.2022) שבה נכתב כדלקמן:

בפסק דין בית הדין הגדול בתיק 1106680/5 נקבע כי כתובה עד לסך 180,000 ש"ח היא בבחינת כתובה סבירה, ומעבר לכך היא בבחינת מופרזת. כמובן, כל מקרה לגופו.

מקבלים אנו קביעה זו גם למקרה דנן. לפיכך מחייבים אנו את האיש בסך 180,000 ש"ח בעבור כתובתה של האישה.

כיוון שההליכים נמשכו בגרימת הבעל למעלה משבע שנים איננו רואים לנכון לפרוס תשלום זה, והוא ישולם בתשלום חד־פעמי בתוך שישים יום.

רקע ועובדות מוסכמות

ביום ט"ו באדר ב' התשע"ד (17.3.2014) הגישה המשיבה תביעת מזונות ומדור ותביעה למשמורת ילדים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

ביום כ"ו באייר התשע"ד (26.5.2014) נחתם ואושר בבית המשפט הסכם בין הצדדים.

ביום ח' באב התשע"ד (4.8.2014) הגיש המערער תביעת גירושין בהתאם להסכם, ובהסכמת המשיבה.

ביום י"א באדר התשע"ה (2.3.2015) התקיים דיון ונוצר אי־אֵמון בין בא כוח הבעל לבית הדין כאמור בפרוטוקול הדיון:

הופיעו באי כוח הצדדים .....

בית הדין מבקש מבאי כוח הצדדים להיכנס לאולם.

בית הדין מדבר עם באי כוח הצדדים מחוץ לפרוטוקול, בהסכמה, על מנת לנסות לעזור לצדדים ולהביא את הצדדים להסכמות כהמשך לדיון הקודם.

בא כוח הבעל מרים קולו על בית הדין. בית הדין מנסה להסביר לו את מהות תביעת האישה ובא כוח הבעל ממשיך להרים קולו על בית הדין ומדבר לבית הדין בחוסר כבוד, תוך כדי כך אומר ש"אם כך" הוא "צריך להחליף את ההרכב". בית הדין משיב לו כי הוא יכול להגיש בקשה להחלפת ההרכב. ב"כ הבעל יוצא, בית הדין קרא לו לשוב מאחר שלא נכתב פרוטוקול כדי שישתקף מה קרה בבית הדין.

בא כוח הבעל: אדוני תיאר באופן חד־צדדי את הדברים.

בית הדין : בית הדין תיאר את מה שקרה כאן.

בית הדין לבא כוח הבעל: מה אתה מבקש לומר?

בא כוח הבעל מתקדם ממקומו לעבר הדיינים.

בית הדין: תחזור למקומך.

בא כוח הבעל: אני רוצה לראות שזה נכתב בפרוטוקול אני לא מאמין שזה נכתב.

בית הדין: אתה לא מאמין שזה נכתב?

בא כוח הבעל: אני לא מאמין, וככה נהוג בכל מקום בבתי המשפט חוץ מבית משפט צבאי.

בית הדין: הדיון הסתיים מאחר שבא כוח הבעל מפקפק ואינו נותן אֵמון בבית הדין. באת כוח האישה תשקול את צעדיה [...]

בא כוח הבעל: מה שקורה פה זה בזיון ובושה וחרפה. לא לחינם יש לכם שם כזה.

באת כוח האישה: אני מבקשת לחייב אותו בהוצאות

הדיון הסתיים.

באותו יום, י"א באדר התשע"ה (2.3.2015), נענה בית הדין לבקשת בא כוח הבעל והסתלק מן התיק בהחלטה שבזו הלשון:

לפנינו תביעת הבעל לגירושין ותביעת האישה את כתובתה. לאור האמור בפרוטוקול כי בא כוח הבעל מפקפק באמון בית הדין, אין בית הדין יכול להמשיך לדון בתביעת הבעל.

התיק הועבר להרכב הגר"ש שטסמן שליט"א וביום כ"ח באייר התשע"ה (17.5.2015) ניתן פסק דין לגירושין שנכתב בו כי בהסכמת הצדדים הדיון בכתובה יתקיים לאחר מכן. למחרת, ביום כ"ט באייר התשע"ה (18.5.2015), סודר הגט בין הצדדים. לאחר מכן החלו דיוני הכתובה.

ביום ו' בתשרי התשפ"א (24.9.2020) שוב הועבר התיק להרכב אחר בשל הרכב חסר ותוך כדי דחיית בקשת פסלות בזו הלשון:

א.       לפנינו בקשת האיש לפסילת בית הדין והעברת הרכב. הבקשה רצופה שקרים בוטים והשמצות העולות כדי בזיון בית הדין.

לא למותר לציין כי עניינם של הצדדים התנהל בתחילה בהרכב בראשות כבוד אב בית הדין הרה"ג אחיעזר עמרני שליט"א והועבר להרכב אשר בראשותי לאחר שהמבקש ביקש העברת הרכב.

ב.       בקשת הפסילה המופרכת אינה אלא מהלך פסול ונפסד – מרכיב נוסף במארג שלם של מהלכים טקטיים נפתלים המאפיינים את ההליך המשפטי אשר לפנינו.

מבלי לקבוע מסמרות אם התובעת זכאית בכלל לכתובה – אין ספק שהנתבע עושה כל מאמץ לדחות ככל האפשר מתן פסק דין שיכריע בתביעה.

כפי שקבענו כבר בהחלטה מיום כ"ג באלול התשע"ט (23.9.2019) התנהלות הנתבע ובא כוחו מורכבת משרשרת פעולות שמטרתן התשת התובעת. במידה רבה פעולות אלו הצליחו ותלמד על כך התמשכות ההליך. פעולות אלו הביאו גם לבזבוז זמן שיפוטי רב ויקר.

ג.       לעיתים מהלכים טקטיים של עורכי דין הם כלי לגיטימי בהליך משפטי. מכל מקום, בהליך זה המהלכים וההתנהלות עברו זה מכבר את גבולות ההתנהלות הנורמטיבית. זאת ועוד. הטלת דופי בדיינים פסולה ונפסדת וחובתם של הדיינים לעמוד בפרץ ולדחות בקשות חסרות בסיס כעין אלו בתוקף.

שורת הדין מחייבת את דחייתה של הבקשה, בהיותה מופרכת מכל היבט, תוך חיוב בהוצאות משפט לרבות הוצאות משפט לאוצר המדינה.

דא עקא, בתקופה האחרונה פועל ההרכב אשר בראשותי במסגרת חסרה נוכח העברת אחד מדייני ההרכב לבית דין אחר כאשר לא שובץ עד עתה דיין אחר.

בנסיבות אלו, יועבר התיק לכבוד ראש אבות בתי הדין לקביעת הרכב אחר שיטפל בעניינם של הצדדים.

על דחיית בקשת הפסלות לא הוגש ערעור.

ביום כ"ו בתשרי התשפ"א (14.10.2020) כתב ההרכב הנוכחי:

התיק הועבר לאולמנו בהחלטת כבוד ראש אבות בתי הדין. עיינתי בכל הפרוטוקולים שהתנהלו בפני ההרכבים הקודמים שדנו בתיק ובכל כתבי בי דין שהוגשו.

בתיק כתב תביעה לכתובה שהוגש עם פתיחת התיק. הבעל טען בדיונים כי האשה אינה זכאית לכתובתה מנימוקים שנרשמו. הנני מורה כי הבעל יגיש בתוך עשרים יום כתב עמדה מבורר בצירוף נספחים, הוכחות ואסמכתאות מדוע, לטעמו, אין האישה זכאית לכתובה.

הדיון הראשון בפני הרכב זה התקיים ביום כ"ג בכסלו תשפ"א (9.12.2020) כשבית הדין התחיל את הדיון בציון תקנה ע"א. כך נכתב בפרוטוקול:

בית הדין: התיק התנהל באולמות אחרים ועבר אלינו. צריך להקדים: לפי תקנה ע"א יש לנו שתי אפשרויות או 'מבראשית' או שממשיכים מהמקום שבו התיק עומד מנהגנו שממשיכים מאותו המקום תוך שמאפשרים לצדדים להשלים. כך נעשה גם בתיק הזה.

הצדדים: [...]

בית הדין: החלטת בית הדין כי דברי הצדדים שנאמרו עד כה לא יירשמו ונשוחח כעת עם הצדדים מחוץ לפרוטוקול.

בהסכמת הצדדים ובאי כוחם בית הדין משוחח עם הצדדים ובאי כוחם ביחד ולחוד מחוץ לפרוטוקול, לרבות עם שני הצדדים בעצמם ללא נוכחות באי כוחם ועם כל אחד מהם בנפרד.

לא נטען כי בא כוח הבעל התנגד לדברי בית הדין. לאחר הדיונים והוראת בית הדין לסיכומים הגיש בא כוח הבעל סיכומים המסתמכים על מה שהוכח בבית הדין בדיונים קודמים וסיכם:

מכל המקובץ לעיל ומהסיכומים דנא, כמו גם מכל הראיות המוצקות, הוכיח הנתבע ואשר אין בהם כל ספק למעשה הכיעור והבגידה של האישה, וזאת בלשון המעטה.

מכל המפורט לעיל והכיח הנתבע כי התובעת הפרה ברגל גסה את ההסכם שנחתם בבית המשפט לענייני משפחה ואשר קיבל תוקף של פסק דין.

אשר על כן מתבקש כבוד ההרכב לדחות את התביעה על הסף ולחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה ובשכר טרחת עורך דין בצירוף מע"מ כחוק.

עד כן מהנצרך לפסק הדין.

טענות המערער

1.         בית הדין שגה כשהחל את טיפולו בתיק בעיון במה שהיה בתיק בהרכבים הקודמים שפסלו את עצמם, כשהדבר מטה את דעתו מראש.

2.         הטיית בית הדין מוכחת מהטלת הוצאות של עשרות אלפי שקלים על המערער ואפס חיובים כלפי המשיבה.

3.         בית הדין דן בתביעת האישה לכתובה והתעלם מהסעיף בהסכם הדורש לגשת לגישור לפני כל תביעה. התעלמות מהסעיף בהסכם הופכת את בית הדין לחסר סמכות לדון בתביעה.

4.         התעלמות בית הדין מההסכם מעוותת את הדין.

5.         האישה הצהירה בבית המשפט כי ברצונה להתגרש כבסיס להסכם, לפיכך אין מקום לכתובה.

6.         בית הדין קיבל את גרסת הגב' [ק'] מבלי שהופיעה לדיון. (מדובר במי שבתכתובת דואר אלקטרוני עימה סיפרה על יחסי אישות שלה ושל אחרות עם המערער בזמן הנישואין.)

7.         בית הדין קבע ללא יסוד שהבעל נקט באלימות במשפחה בעוד במשטרה לא נמצאה הוכחה לכך.

8.         שגה בית הדין כי קבע שיחסי האישה עם [ע'] במשך כל שנות הנישואין אינם בגידה למרות הודאתה כי קיימה יחסי אישות עימו במהלך הנישואין וכן עם [ש'].

9.         בית הדין התעלם מהתנהגותה המחפירה של האישה, מתלונות שווא ומחוסר תפקודה כרעיה ולא דן אותה כ'מורדת', כ'עוברת על דת' וכן כאומרת 'מאיס עלי'.

10.       סכום הכתובה מופרז.

טענות המשיבה

1.         הערעור הוגש ארבעים יום לאחר המועד הקבוע בתקנות, פסק הדין הפך לסופי, אין בקשה להארכת מועד ונסיבות מיוחדות, ועיקרון סופיות הדיון מופר.

2.         אין טעות בקביעת העובדות לפי הראיות שהובאו לבית הדין ולא על טענות המערער, אין טעות בהלכה, ואין פגם בניהול הדיון שבגלל התנהגות המערער ואורך רוחו של בית הדין נמשך שבע שנים.

3.         ההטעיות בכתב הערעור: התביעה בבית המשפט לא הייתה לגירושין אלא למזונות ילדים ומדורם בלבד כי הבעל לא נתן כלום, המשיבה ביקשה טיפול משפחתי, ולאחר קבלת התביעה אמר המערער שלא יהיה שלום.

4.         בית הדין האזורי קבע עובדתית כי לא הייתה הסכמה לבקשה משותפת לגט והאיש לא היה מסורב גט. ההרכבים הראשונים לא פסלו את עצמם מלדון אלא נמנעו בשל אלימות המערער כלפיהם ובשל הרכב חסר, המערער זייף מכתב של האישה – לא היה קיום יחסים עם אחר בעת הנישואין, לא הובאו ראיות לכל טענותיו על בגידות, האישה הייתה מוכנה להצעת בית הדין לבדיקת פוליגרף, והאיש סירב.

5.         בית הדין פעל כדין לפי תקנה עא המאפשרת להמשיך מהמקום שבו הופסק הדיון, והמערער לא התנגד.

6.         ההוצאות נפסקו בשל הפרות המערער את החלטות בית הדין ואיומיו על בית הדין ועל הצד שכנגד, ואף נפסקו ברחמים.

7.         הטענה על תניית גישור לא הועלתה בבית דין קמא, היא אינה מבטלת את סמכות בית הדין לדון בכתובה, היא ניתנת לחזרה, ובפרט שהמערער לא ביקש מלכתחילה גישור, בית הדין הציע גישור והבעל סירב, וההתניה הייתה על מזונות הילדים.

8.         שלוש פעמים קבע בית הדין כי לא היה בהסכם ויתור על כתובה ולא על תביעות אחרות ולא היה שיהוי בתביעת הכתובה.

9.         המערער לא עמד בהסכמתו למשמורת משותפת, כל הנטל על המשיבה. מאידך גיסא הבריח המערער נכסים וכספים.

דיון והכרעה

נקדים ונאמר את הדברים הפשוטים, כי בהליך של ערעור נטל ההוכחה מוטל על המערער שעליו להוכיח טעות בהלכה, טעות בקביעת העובדות או טעות בשיקול הדעת של בית הדין. לא די שהמערער יטען טענות ובוודאי לא די שיחזור ויטען מה שטען בבית הדין האזורי ושנפסק כנגדו, ובפרט כשאינו מתמודד עם נימוקי בית הדין לדחיית טענותיו.

טענות הצדדים היו לפני בית הדין ובדיון שהתקיים לפנינו. בית הדין, שהתכונן לדיון, ביקש תחילה מבא כוח המערער להראות היכן עלתה טענת חוסר הסמכות בבית הדין האזורי, בא כוח המערער טען שאמר זאת עשרות פעמים וכי בית הדין תוקף אותו. בית הדין חזר והבהיר כי כיוון שהוא טוען שטען לפני בית הדין האזורי עשרות פעמים על חוסר סמכות, הוא מבקש ממנו להצביע לפחות על פעם אחת. בא כוח המערער לא יכול היה להצביע אפילו על פעם אחת, אך טען כי ההסכם הוצג לבית הדין וממילא היה זה 'חייב לצוף לפניהם'. באת כוח המשיבה טענה שהעניין לא עלה בבית הדין האזורי, ואכן דבר זה לא מצוי בפרוטוקולים.

לגוף טענת הסמכות – גם לוּ הייתה מועלית לפני בית הדין קמא – אכן בהסכם נכתב כי בכל תביעה יפנו הצדדים לגישור, אך האיש לא הציג לפני בית הדין האזורי כי ביקש ללכת לגישור והאישה סירבה, ומעבר לכך: הוא גם לא ביקש מבית הדין שיפנה את הצדדים לגישור. הסכמתו לדון בכתובה ללא בקשת גישור מהווה קבלת סמכות בית הדין לדון בכתובה ללא גישור, אפילו היינו אומרים שהסכמה לגישור מאיינת סמכות בית הדין, וזאת מעבר לפסק הדין שהביאה באת כוח האישה שהסכמה לגישור, הניתנת מטבעה לחזרה, אינה פוגעת בסמכות.

נאמר יותר מזה: מבחינת הדין אין 'התניית גישור' ואפילו לא 'התניית שיפוט' המוסכמת על שני צדדים בהסכם מבטלת את הסמכות החוקית של ערכאת השיפוט לדון במה שהסמיכה המחוקק לדון. (יעוין בפסק דין של בית הדין הגדול מיום כ"ח בתשרי תשע"ד – 2.10.2013 בתיק 953928/1 שבו התבאר עניין זה בהרחבה.) תביעת כתובה היא בסמכות ייחודית של בית הדין ולפיכך הדיון בה נעשה בסמכות. מעבר לאמור שהצדדים גם הקנו סמכות לבית הדין לדון כשדנו בעניין הכתובה שנים רבות, ולא בכפיית בית הדין, ושהמערער לא הצביע ולוּ על אמירה אחת שלו בעניין זה בבית הדין האזורי.

באשר לטענה שאסור לבית הדין לעיין במה שנדון בפני ההרכבים הקודמים:

בדיון לפנינו ביקש בית הדין מבא כוח המערער להביא אסמכתה לדבריו שאסור לעיין בהליכים הקודמים, אך הוא טען כי די בטענתו ואינו צריך להביא ראיה: 'תרצו תקבלו', 'אני חולק על דעתכם'. האמת תורה דרכה כי בית הדין בהרכביו הקודמים לא פסל את עצמו מלדון כלל, אלא בראשונה, לאחר שהמערער התנהג בכוחניות כלפי בית הדין וטען שאיבד בו את האמון,  הסכים בית הדין להעברת הרכב, גם ההרכב השני בראשות הרב שטסמן לא פסל את עצמו אלא שהעביר את הטיפול בתיק להרכב מלא ועשה כן לצורך מיצוי וייעול הדיון תוך שהוא מציין לשקרים, להשמצותיו ולהתנהגות הפסולה של המערער ובא כוחו. כל זה כמצוטט לעיל. אין בכל אלה כדי לפסול ולאיין את הכתוב בפרוטוקולים על מה שכבר נידון לפני בית הדין שדן בתיק ללא כל משוא פנים.

יתרה מזו, בית הדין האזורי בהרכבו הנוכחי התחיל את הדיון תוך ציון תקנה עא המאפשרת להמשיך את הדיונים מהמקום שאליו הגיע התיק, כשהוא מאפשר לצדדים להביע את דעתם, בית הדין אף הודיע כי הוא מתחיל ממקום שנפסק הדיון, והצדדים המשיכו את הדיון ללא כל הסתייגות. אי אפשר לאחר קבלת תוצאה שלא נוחה למערער לטעון על 'משוא פנים', ועוד יובהר להלן בעניין טענתו ל'משוא פנים'. חובה על בית הדין לעיין במה שמצוי בתיק ואין באפשרותו להתעלם ממה שנכתב ונאמר.

נוסיף ונאמר: אף אם בית הדין מתחיל את הדיון בתביעה מתחילה, אין הוא יכול לפטור עצמו מלעיין בכתבי בית הדין לסוגיהם הנמצאים בתיק.

באשר לטענה כי בהסכם אמרה המשיבה שהיא רוצה להתגרש ולא תבעה את הכתובה:

כבר בדיון נאמר למערער שבבית המשפט דנו במשמורת ובמזונות הילדים ועל זה היה ההסכם, ולמרות הכרת הגירושין ובגידות האיש – אי אפשר לתבוע כתובה וגירושין בבית המשפט. מקובל בבתי המשפט לכתוב כי הגירושין והכתובה הם בסמכות בית הדין, וככל שצד האיש רוצה במחילת הכתובה עליו לדרוש שיצוין הדבר בהסכם. ככל שלא נרשם הדבר בהסכם אין אפשרות לבקש מחילה על חוב קיים מכללא. יתרה מזו: באת כוח האישה אמרה בדיון כי השופטת שאלה במפורש אם היא מוותרת על הכתובה כמקובל, והאישה אמרה במפורש שהיא לא מוותרת על כתובתה מפני שנשארה ללא דבר, סתימת הדברים על ידי בית המשפט מסייעת לטענה שלא היה ויתור.

 באשר לטענה שהאישה ביקשה שלום בית בחוסר תום־לב:

כבר דנו ופסקו בטענה של 'חוסר־תום־לב' בשלושת ההרכבים ופסק דינם חלוט, אך נוסיף כי בית הדין האזורי ציין בפסק הדין כי גם לפני בית הדין הסכימה האישה לדון בחזרה ל'שלום בית', וגם לדברי האיש הוא שפנה בתביעת גירושין ולא האישה, והדבר מסייע לדבריה שלא הייתה נחושה לגירושין ועדיין לא פסה תקוותה ל'שלום בית'. זאת מלבד הסברה הפשוטה שכאשר תובעים בבית המשפט דנים על מה שבסמכות בית המשפט, וכאשר תובעים בבית הדין דנים על מה שבסמכות בית הדין.

גם לגבי הטענות על ראיות ובגידות הובהר למערער בדיון כי אין אפשרות לקבוע שהאישה הפסידה את כתובתה על סמך טענות לקשרים עם גברים אחרים שלא הוכחה בהן בגידה, לא נתחדש בדבריו בערעור מעבר למה שהוכח בבית הדין האזורי וגם לא נשמעה כל הכחשה לקביעת בית הדין כי המערער זייף מסמך כדי לנסות להעליל על האישה שכביכול הודתה בבגידה. כנגד זה, בית הדין סקר בפסק הדין את הראיות לבגידת האיש בהקלטות ובתכתובות דואר אלקטרוני, ובהן הודאת האיש במעשי בגידה ועדויות מנשים שעימן נפגש, והמערער לא טען בבית הדין האזורי להכחיש את הודאתו ואת המעשים. בית הדין האזורי ציין כי הגב' [ק'] זומנה לעדות אך האיש הוא שלא הופיע לדיון, ולכן הסתפק בית הדין בדבריה שניתנו בזמן אמת בכתב. ניתנה לצדדים האפשרות להביא כל ראיה לדבריהם, ומעבר לכלל שבית הדין קמא הוא המברר את העובדות, הרי שגם לפנינו הסתפק האיש בטענות ללא כל ראיות או הוכחת פגם בראיות שהיו בבית הדין האזורי.

טענותיו של המערער על 'משוא פנים' והוכחתו מהטלת החיובים עליו ולא על הצד שכנגד, דחויות מעיקרן. בדרך כלל בתיקי בית הדין שומרים שני הצדדים על כבוד בית הדין וכבוד הצד שכנגד אף שכל צד משמיע את טענותיו ולפעמים במלוא חריפותן. אך במקרה שצד אחד מתנהל באופן שאינו ראוי, פעם אחר פעם, ובית הדין מעיר לו על כך ומתרה בו ונאלץ להעמידו במקומו ולחייבו בהוצאות – לא יוכל הלה לטעון על שמחייבים אותו בהוצאות ולא את הצד שכנגד. חזקה על בית הדין האזורי כי לא היה מטיל הוצאות ללא צורך, ובית הדין ציין:

בחתימת פסק הדין מפנים אנו להחלטתנו מיום כ' באב התשפ"ב (17.8.2022) הסוקרת את התנהגותו והתנהלותו של בא כוח הבעל – ושלוחו של אדם כמותו – באלימות ובחוצפה בבית הדין.

נוסיף כי גם מעיון בפרוטוקולים של דיוני בית הדין האזורי וגם מאופן התנהגותו לפנינו לא נראה כי מדובר בחיובים ללא סיבה.

לגבי סכום הכתובה נסמך בית הדין האזורי גם על פסיקות אחרות, והמערער לא טרח לסתור את דברי בית הדין והסתפק בהעלאת הטענה, כנראה על סמך 'ידע אישי' בלבד שאינו מספיק לערעור את החלטת בית הדין.

מעבר לשמיעת הערעור למרות עבור מועד הערעור, ערעור זה הוא ללא ספק 'ערעור סרק' לחלוטין, לפי המפורט לעיל, והוא נדחה.

נוסיף ונאמר שנראה שלבא כוח המערער אין מושג בעניינים שבהם הוא אמור לייצג. משכך הגיש ערעור סרק עם טענות סרק, טענות לא מוכחות, לא מבוססות ובחלקן שקריות, ולכן הוא מנסה בגסות רוחו לחפות על חוסר הבנתו בעניינים אלו. הדברים היו בהתנהלותו בפני ערכאה קמא במותבים השונים וכן בהופעתו לפנינו.

כתב הערעור, תגובת האישה וטענותיה המוקדמות, הראו שסיכויי הערעור קלושים עד לא קיימים, וייתכן שמטרת הגשתו הייתה עיכוב ביצוע פסק הדין. לפיכך נדרש המערער להפקיד ערובה בסך 20,000 ש"ח להבטחת ההוצאות אם יתברר שמדובר בערעור סרק.

לפיכך משורת הדין הערובה שהפקיד תועבר למשיבה במלואה.

העולה מהאמור לעיל

א.         הערעור נדחה.

ב.         המערער לשעבר ישלם למשיבה את הסכום שקבע בית הדין בתוך שלושים יום.

ג.          הערובה שהפקיד המערער כתנאי לשמיעת ערעורו, תועבר למשיבה במלואה.

ד.         פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום ח' בניסן התשפ"ג (30.3.2023).

הרב אליעזר איגרא                     הרב שלמה שפירא                       הרב מיכאל עמוס

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה