הרשם לקבלת עדכונים
סקירת פס"ד: פיצוץ דוד בדירה שכורה
שומר ומזיק
חיובו של שוכר לשלם על נזקים יכול לנבוע משני אפיקים: אפיק אחד הוא חיובי שמירה. לפי הדין, שוכר מוגדר כ'שומר שכר', החייב להישבע שלא פשע בשמירתו, אף ללא תביעה ודאית של המשכיר. בימינו לא משביעים אלא מחייבים תשלום של כשליש מהתביעה (שו"ע חו"מ יב,ב). אולם, אין חיובי שמירה בקרקעות (שו"ע חו"מ שא,א) אלא אם הייתה התחייבות מפורשת לקבלם (שם, שא,ד).
אפיק נוסף הוא דיני נזיקין. שוכר שהזיק למושכר חייב ככל אדם שהזיק. אולם בדיני נזיקין צריכה להיות תביעה ודאית, ובנוסף הנזק צריך להיות ישיר ולא להיגרם בדרך עקיפה (גרמא בנזיקין פטור).
פעמים רבות השוכר והמשכיר קובעים בחוזה השכירות מערכת חיובים אחרת. במקרה שעמד בפני הרב דניאל מן מבית הדין של ארץ חמדה גזית בירושלים (תיק מס' 75016, יש לציין שמדובר בדיון בפני דיין יחיד בהסכמת הצדדים), חוזה השכירות הטיל את חובת תשלום הנזקים על השוכר במקרה בו שימוש 'בלתי סביר' בדירה גרם לנזק.
במקרה הנדון, השוכר פינה את הדירה לפני הזמן, והמשכיר נכנס לדירה לצורך ארגונה מחדש. המשכיר טוען, שגילה מיד בבוקר לאחר פינוי הדירה דוד מים חשמלי דולק, וכתוצאה מכך הדוד התפוצץ. לטענתו, השוכר השאיר דוד דולק וזהו שימוש 'בלתי סביר' בדירה, ולכן הוא תובע דוד חדש. השוכר טוען שלא השאיר את הדוד דולק, אלא כנראה אחד הפועלים של המשכיר. בנוסף, דוד לא אמור להתפוצץ, ועל כן גם אם השאיר אותו דולק הרי זה שימוש סביר בדירה.
בין הצדדים היו אם כן ויכוחים עובדתיים: האם הדוד נשאר דולק, והאם דוד שנשאר דולק זמן רב עלול להתפוצץ. בנוסף היה גם ויכוח משפטי בשאלה האם השארת דוד דולק מהווה סיבה לחייב את השוכר בנזק שאירע. במסגרת זו נמקד בשאלה המשפטית בלבד.
הויכוח המשפטי
כאמור לעיל, הצדדים קבעו בחוזה השכירות מערכת חיובים אחרת שאינה נובעת מדיני שומרים או נזיקין, אלא כל אימת שהיה שימוש בלתי סביר בנכס חיוב התשלום מוטל על השוכר.
את ההתחייבות הזאת ניתן לפרש בשני אופנים: האחד, בנוסף לחיובים העולים מעיקר הדין השוכר חייב עצמו בכל נזק הנובע משימוש בלתי סביר. לפי ההבנה הזאת במקרה שלפנינו היה מקום לדון בחיוב השוכר מצד דיני שומרים או נזיקין, אף אם נכריע שמדובר בשימוש סביר בדירה.
הפרשנות השנייה להתחייבות זו היא, כי מערכת החיובים שנקבעה בחוזה נועדה להחליף את מערכת החיובים הרגילה, ולפי זה אין לחייב את השוכר אלא בחיובים הכתובים בחוזה.
בית הדין הכריע כפי ההבנה השנייה, וכיוון שאין הכרעה ברורה שבהשארת דוד דולק יש משום שימוש בלתי סביר אין מקום לחייב את השוכר בתשלום. אילו היה ברור שהשוכר השאיר את הדוד דולק, בית הדין היה מחייב אותו באחוז בלתי מבוטל משוויו של דוד משומש כפשרה. אך כיוון שכלל לא ברור שהשוכר אשם לא הוטל עליו שום חיוב תשלומין.
יחד עם זאת, הדיין המליץ לשוכר להשתתף בסכום קטן, בכדי להגיע לשלום בין הצדדים שהשלום שרר ביניהם במשך כל זמן השכירות. זאת ועוד, הדיין התרשם בזמן הדיון שהשוכר היה מוכן לעשות צעד זה עבור השלום אפילו טרם הגעתם לבית הדין, ועל כן הציע לשוכר לממש את כוונתו הראשונית הטובה.
לפסק הדין הדין המלא לחצו כאן
פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 936