הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

פרוזבול הרבנות הראשית ודברי הסבר

הרב אהרן פלדמן
להלן נוסח הפרוזבול של הרבנות הראשית עם דברי הסבר קצרים מצורף קובץ עם נוסח הפרוזבול להדפסה

בתורה נאמר (דברים טו, א-ב):

מקץ שבע שנים תעשה שמטה. וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה'

התורה מצווה, כי בסוף שנת השמיטה יפקעו החובות. להלכה נפסק (שולחן ערוך חושן משפט סז, י), כי רק חובות שמועד פרעונם כבר עבר פוקעים בשמיטת הכספים, אבל חוב שמועד פירעונו לאחר סוף שנת השמיטה – אינו נשמט. כמו כן, לא נשמטים חובות שנמסרו לגבייה בבית הדין, או שבית הדין חייב בהם את הנתבע (שם סעיפים יא, טז).

תקנת פרוזבול

בנוסף, נאמר במשנה (שביעית י, ג) כי במקרה שנכתב שטר פרוזבול - החוב לא ישמט:

פרוזבול אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה ועוברין על מה שכתוב בתורה 'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו'', התקין הלל לפרוזבול...

הלל הזקן ראה שהחשש משמיטת הכספים גורם לאנשים להימנע מלהלוות, ובכך הם עוברים על איסור התורה שמתייחס בדיוק למצב זה (דברים טו, ט):

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא

לפיכך, הלל תיקן שהמלווה יוכל לכתוב שטר פרוזבול, שיגן על החוב מפני מחיקה.

המפרשים הסבירו שלהלל היתה סמכות לעקור את שמיטת הכספים משום שבימינו מצוות שמיטת כספים אינה נוהגת מן התורה (כמו שאר דיני השמיטה והיובל), אלא רק מתקנת חכמים. ולכן יש לחכמים סמכות לתקן שהיא לא תשמט כשנעשה פרוזבול (רמב"ם שמיטה ויובל ט, טז).

על פי הסבר אחר, פרוזבול הוא דרך למסור את החובות לבית דין, גם בלי ששטרי החוב נמסרו בפועל (ר"ן על הרי"ף גיטין יח, ב). כאמור, כאשר החוב נמסר לבית הדין - הוא אינו נשמט.

האם חייבים לבוא לבית הדין כדי לכתוב פרוזבול?

כדי לכתוב את הפרוזבול, אין צורך בחתימת הדיינים עצמם. ניתן להסתפק בחתימתם של שנים או שלושה עדים על שטר הפרוזבול, אשר יעידו שהמלווה מוסר את שטרותיו לבית הדין (שולחן ערוך חושן משפט סז, כא). הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ג חו"מ ג) כתב שמנהג רווח הוא להעיד עדים בלבד, ואין צורך בנוכחות הדיינים עצמם. הוא מסביר שמנהג זה נעשה כדי להקל על בעלי החוב, ויש בו אף יתרון הלכתי מסויים (בכך מתאפשר למסור את הפרוזבול לבית דין חשוב, דבר המהווה תנאי לכשרות הפרוזבול, לפי חלק מהפוסקים).

הקנאת קרקע לחייב

כדי לכתוב פרוזבול יש צורך שלחייב תהיה קרקע כלשהיא, אפילו אם היא שווה פחות מהחוב. כאשר ללווה אין קרקע, המלווה יכול להקנות לו קרקע, ובכך לאפשר את כתיבת הפרוזבול. קרקע זו אינה צריכה להיות מסויימת, ודי לכתוב שבעל החוב הקנה לחייב קרקע כלשהי (ספר הישר קלח).

יש לציין, כי די בכתיבת פרוזבול אחד שיגן ממחיקת כל החובות, ואין צורך לכתוב פרוזבול מיוחד עבור כל אחד מבעלי החובות.

את הפרוזבול יש למלא לפני סוף שנת השמיטה (עד כט באלול תשע"ה).

נוסח פרוזבול

מאתר  הרבנות הראשית לבני כל העדות

אנו החתומים מטה מאשרים בזה כי בא לפנינו ר' ___________ בן ר' ___________ למשפחת ___________ ואמר לנו: "הן שנה זו שנת השמיטה ויש לי חובות בשטר ובעל פה על אנשים, חברות, תאגידים, מוסדות ובנקים, והריני מוסר אותם לבית הדין הגדול שבירושלים, הלא המה: הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו, הרב ציון אלגרבלי, שכל חוב שיש לי שאגבה כל זמן שארצה. ואם אין מועילה מסירה אלא בפני בית דין הריני מוסר לפניכם שכל חוב שיש לי אגבה בכל זמן שארצה".

והואיל ור' _________ בן ר' _________ למשפחת _________ מסר על החובות הנ"ל מילי דפרוזבולא כדאמור רבנן, כתבנו וחתמנו ביום ______ לחודש אלול לשנת תשע"ה פה (מקום החתימה) _________________ האי שטר פרוזבול כדנהגא מיומי דהלל הזקן וכתקון חז"ל.

נאום _________________

נאום _________________

נאום _________________

 

פורסם בעלון נופים פרשת כי תבוא תשע"ה