הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

זכויות יוצרים ד - באינטרנט - מתוך שו"ת משפטי ארץ חלק א

הרב חיים בלוך, הרב דניאל כץ, הרב עדו רכניץ
עמדתנו היא שהורדה של תכנים מהאינטרנט בוודאי איננה ראויה. בנוסף, המאמץ החוקי הבינלאומי בשנים האחרונות כנגד אתרי שיתוף קבצים גרם לכך שאתרים כאלה פועלים באופן מוסתר ולא בריש גלי, ולכן קשה לומר שהתקנה לחלוטין אינה נאכפת. בהתאם לכך, התשובות הבאות אינן עוסקות בשאלת ההורדה מהאינטרנט, אלא מניחות שהדבר אסור ומתמקדות בפרטים הייחודיים שמעלה השואל.

שמירה על זכויות יוצרים באינטרנט

רשת האינטרנט מאפשרת הפצת מידע בהיקפים עצומים. עם התגברות התופעה נוצר צורך להרחיב את המאבק להגנת זכויות היוצרים, בעיקר בהקשר של אתרי שיתוף קבצים. אתר שיתוף קבצים הוא אתר אינטרנט שמאפשר העלאת תכנים על ידי הגולשים, לשימושם של שאר הגולשים. כמובן כל אחד יכול להשתמש באתרי שיתוף קבצים כדי להעלות תכנים שלו, כגון, תמונות, לרשת לטובת הציבור.

משמעות הדבר היא שברגע שדיסק של מוסיקה יוצא לשוק, יכול אדם לקנות את הדיסק ולהעלות את תכניו לאתר שיתוף ומיליוני בני אדם מכל העולם יכולים להוריד את הדיסק. באותו אופן מועלים לרשת סרטים (חלקם מצולמים במצלמה על ידי צופים בקולנוע), ספרים, ותכנים נוספים.

בשנים האחרונות מתנהל בעולם מאבק משפטי כנגד מפעילי אתרי שיתוף קבצים, ורבים מהאתרים המובילים נסגרו או שהחלו לגבות תשלום עבור הורדת הקבצים. טענתם של מפעילי האתרים שהם מהווים בסך הכל צינור להעברת מידע על ידי הגולשים לא התקבלה.

מבחינה הלכתית הרב דוב ליאור פסק שאין איסור בהורדת תכנים מהאינטרנט:[1]

אין שליטה על מה שנמצא זכויות יוצרים באינטרנט, כמו שאין שליטה על מה שמשודר ברדיו וכל אחד יכול להקליט שירים מהרדיו. ולכן כמו "אבידה ששטפה נהר" שהיא נחשבת כהפקר וברור שבעליה התייאש ממנה ולכן היא מותרת לכל, כך גם שיר שנמצא באינטרנט הוא מופקר ומותר לכל.

בהזדמנות אחרת הבהיר הרב דוב ליאור כי הוא סבור שזכויות יוצרים מוגנות על פי החוק, שיש לו תוקף הלכתי. אולם, כיון שהחוק כלל אינו נאכף הוא איננו מחייב. לדברי הרב, ההוכחה מ"אבידה ששטפה נהר" היא רק בגדר דוגמה ולא מקור. הרב הוסיף ששימוש ללא תשלום בוודאי שאינו ראוי, ומי שמעלה את התכנים לאתר שיתוף עושה מעשה נבלה (וראו עוד הרב שמואל אריאל "האם האינטרנט הוא "זוטו של ים"? (צהר לג, תמוז תשס"ח, עמ' 81, ובתגובה למאמר).

עמדתנו היא שהורדה של תכנים מהאינטרנט בוודאי איננה ראויה. בנוסף, המאמץ החוקי הבינלאומי בשנים האחרונות כנגד אתרי שיתוף קבצים גרם לכך שאתרים כאלה פועלים באופן מוסתר ולא בריש גלי, ולכן קשה לומר שהתקנה לחלוטין אינה נאכפת. בהתאם לכך, התשובות הבאות אינן עוסקות בשאלת ההורדה מהאינטרנט, אלא מניחות שהדבר אסור ומתמקדות בפרטים הייחודיים שמעלה השואל.

הורדת תוכנות ושירים מהאינטרנט

שאלה מס' 1

ברצוני לברר את נושא זכויות היוצרים בנוגע למספר שאלות מעשיות:

1) מה גדרו של האינטרנט בהלכה מצד זה שהוא מאגר גדול של מידע חוקי ושאינו חוקי?

דהיינו: מספר רב של אנשים העלו לאינטרנט שירים, שיעורים, תוכנות וסרטים רבים בצורות שונות בעיקר לא חוקיות, פירוש: אנשים לקחו תכנים שנכתב עליהם "כל הזכויות שמורות", וכן "אין להעתיק, לצלם" וכו', והעלו אותם לאינטרנט. האם מותר להעתיק דרך האינטרנט תוכנות, שירים, שיעורים, סרטים? האם יש הבדל בין הפרטים שציינתי?

כמו כן האם יש מקום לחלק:

2) בין שיר בודד לדיסק או קלטת שלמה?

3) האם הייתי קונה דיסק/קלטת/סרט זה או לא?

4) בין תוכנות מגרסה ישנה לגרסה חדשה יותר?

שאלה מס' 2

האם מותר שחבר שלי יוריד שירים מתוכנת שיתוף קבצים, ישלח לי ואני אשמע אותם ב-mp3 (לא לצורך מסחרי)?

תשובה

1) מאז שנת 2000 מתנהל בישראל ובעולם כולו מאבק משפטי באתרי שיתוף הקבצים שמפרסמים תכנים תוך פגיעה בזכויות יוצרים. מאז, נסגרו רוב האתרים המוכּרים, ושיתוף קבצים מתנהל באופן נסתר יחסית, אבל עדיין בהיקפים גדולים. אולם התרחבות האכיפה וסגירת האתרים הגדולים הביאו לכך ששיתוף קבצים הפך למעין "עולם תחתון", ולכן האיסור החוקי וההלכתי חזר למקומו. כעת נדון בפרטי השאלה:

2) הבחנה בין שיר בודד ודיסק שלם – כיום יש אפשרות לקנות שירים בודדים באתרים חוקיים באינטרנט, ולכן אין הבדל.

3) לאדם שלא היה קונה את הדיסק – כאמור לעיל, ישנה מחלוקת האם במצב כזה מותר להעתיק, מדברי הרב ח"ד הלוי משמע שמותר (שו"ת עשה לך רב, ח"ו, סימן צד) אלא שלעתים זוהי "עצת היצר" כלשונו, כדי להתיר העתקה, ובספר עמק המשפט (חלק ד, סימן כח) אסר. על דברים כאלה נכון לומר שהם מסורים ללבו של אדם, ו"מה ששנוא עליך – לא תעשה לחברך".

4) גרסה ישנה – במקרה שמדובר ביצירה שאינה נמכרת יותר נראה שמותר להעתיק (שו"ת ציץ אליעזר חלק כ, סימן נא; עמק המשפט חלק ד, סימן לה, אות ר) אולם כאשר יצא ספר חדש ישלם לבעל הזכויות.

לגבי העתקת גרסאות ישנות שלא נמכרות עוד, משעה שיצאה גרסה חדשה – יש מחמירים (עמק המשפט שם, בשם הרב יוסף ש. אלישיב), ויש מקילים (בשם הרב מרדכי אליהו).

למעלה כתבנו שעל פי הגישה שמחייבת את המעתיק בתשלום עבור הנאה, יש מקום לומר שהתשלום על גרסה ישנה יהיה על פי שווי התוכנה בשוק החופשי (בשוק יד שניה, שהוא בדרך כלל נמוך בהרבה ממחיר תוכנה חדשה).

שימוש בתמונה מפורום

שאלה

הנני משתתף קבוע באחד הפורומים באינטרנט והבאתי לחברים בפורום, תמונות שצילמתי מאיזה אירוע לא-פרטי. מישהו מחברי הפורום הפנה את תשומת לבי כי אתר יהודי דתי מחו"ל העתיק את התמונות שהיו תחת שם המשתמש שלי ופרסם אותן עם כיתוב על כל תמונה, דבר שעושה את הרושם כאילו צלם מערכת של האתר צילם זאת או שהם קנו את התמונות בכסף מלא.

ברור שאם היו מבקשים ממני את התמונות הייתי דורש תשלום על כך, למרות שפרסמתי אותן בעצמי. הסיבה שפרסמתי אותן הייתה כדי לעניין את הציבור ולגרום לו להגיב, ולא בשביל שיעשו בזה שימוש עסקי.

בררתי זאת במחלקה המשפטית עם עו"ד והצגתי לפניו את כל הנתונים והוא אמר לי שישנה הפרת זכויות ברורה. שאלתי היא, האם לפי ההלכה הם חייבים לי תשלום ופיצוי או שזה רק מעשה לא ראוי והם פטורים לגמרי?

תשובה

בהקדמה עסקנו בגישות השונות ביחס לזכויות יוצרים. לגבי עצם השאלה האם על פי ההלכה יש זכויות יוצרים על תמונה, בספר עמק המשפט הסתפק בדבר (חלק ד עמ' תרנ), אמנם בחוק (חוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007, פרק ההגדרות) נקבע שיש זכויות יוצרים גם על תמונה. כעת עולות שתי שאלות: א) האם זכותך לדרוש את פרסום שמך לצד התמונה? ב) האם זכותך לתבוע כסף עקב פרסום ללא רשותך?

לגבי פרסום שמך – על פי החוק קיימת חובה להזכיר את שמו של היוצר (שם, סעיף 46(1)) והפרה של חובה זו מאפשרת תביעת נזיקין (שם, סעיף 52). על פי ההלכה תביעה כזו צריכה לידון בבית דין (שו"ת מהריא"ז ענזיל, ד).

בספר שדי חמד (מערכת האל"ף כללים, פאת השדה אות קמג) הביא מקורות רבים התוקפים בחריפות אדם המפרסם חידושי תורה של אחרים כאילו הם שלו. וכך פסק להלכה גם הש"ך (יו"ד רמב, מג). החת"ם סופר (חולין קד, ב, ד"ה ותאמר) קבע להלכה על פי דברי חז"ל אודות דברי אסתר לאחשורוש שחייב אדם להגיד דבר בשם אומרו, ומכאן שחובה זו קיימת בכל תחום, ובכלל זה בנושא בו עוסקת השאלה, שהרי אסתר לא מסרה לו דברי תורה. בנוסף, כאמור לעיל, הדבר נאסר גם בחוק. לכן למעשה נראה שזכותך לתבוע את פרסום שמך באופן ברור.

פיצוי עבור פרסום התמונה – אם מדובר באתר ללא כוונת רווח (כולל רווח מפרסומות) אין מקום לדרוש פיצוי, שהרי אתה לא התכוונת להרוויח מהפרסום, ואין אדם אחר שמרוויח ממנו. אם מדובר באתר שיש ממנו רווחים אזי נראה שאתה זכאי לחלקך ברווחים (עמק המשפט חלק ד, סימן לה, אות קצט).

אמנם, יתכן שיש נסיבות מיוחדות המשנות את הדין, ולכן בכל מקרה, תוכל לתבוע בבית דין גם את הסרת התמונה ו/או פיצוי או קנס כספי והדבר יישקל על ידי בית הדין.

הורדת ספר מהאינטרנט

שאלה

האם מבחינה הלכתית מותר להוריד ספר מהאינטרנט לצורך שימוש אישי. חיפשתי פרטים על ספר לימוד מסוים ומצאתי גרסה שלו כקובץ להורדה. יש לציין שהגרסה נמצאה להורדה באתר אינטרנט (לא אתר רשמי) אך לא ממשתמש ספציפי שמאפשר העתקה ממנו. לא ידוע לי האם כוונת הכותב לאפשר להוריד את הספר כקובץ או שגם זה בתשלום.

תשובה

אין להוריד מהאינטרנט חומרים המוגנים בזכויות יוצרים. כמובן אם בעל הזכויות מרשה להוריד את יצירתו, מותר לעשות זאת. בדרך כלל הסימן לכך שההורדה מותרת היא, שהחומר נמצא באתר מוכר.

הורדת שירים של גוי מהאינטרנט

שאלה

האם שירים, שאינם של יהודים, המופצים ברשת, מותרים בהורדה (זה נשמע כמו אבידה)?

תשובה

לגבי הורדת שירים מהאינטרנט ראו בתשובות הקודמות. גם העובדה שמדובר ביוצר שאינו יהודי אינה סיבה להתיר (ראו באריכות עמק המשפט חלק ד, סימן לה, אות רו, שהביא גם גישות מקילות): אם ננקוט שהפרת זכויות דינה כגזל או מכוח דין "נהנה" שמסונף לאיסור גזל (עמק המשפט שם), הרי גם גזל הגוי אסור (שו"ע חו"מ שמח, ב; שנט, א), ). ואם ננקוט שההפרה אסורה בגלל החוק ומכוח "דינא דמלכותא – דינא", בודאי שאין להבדיל בין יצירה של יהודי ליצירה של גויים בחו"ל.

הקלטת שירים מהרדיו והורדה מהאינטרנט

שאלה

אני אדם דתי כבן 18 שמנסה להתחזק כמה שיותר ויש לי בעיה קטנה עם העניין של זכויות יוצרים. בעברי הייתי מוריד תוכנות ומשחקים מהאינטרנט, ובזמן התחזקותי בדת נודע לי שזכויות יוצרים יכולות לגרום לי לגרום לעבירה של גזל. ניסיתי לברר את העניין בכוחות עצמי ובעזרה של חברים. שמעתי דעות רבות ואף הופניתי לספר הנקרא "זכויות יוצרים", ספר עבה ביותר שלא ממש הצלחתי להבין מה מסקנתו הסופית.

ישנן טענות שקובעות שאם ממילא אינני מתכוון לקנות את התוכנה או המשחק אז אני בעצם לא גורם שום גזל, וטענות אחרות אומרות שאין זכויות יוצרים בקניין רוחני, ולעומת דעות אלו שמעתי שזה עדיין עבירה של גזל כי אני עלול לגרום נזק לממון של אדם אחר, ועוד בעיות אחרות שאוסרות העתקה של דבר בעל זכויות יוצרים.

נושא זה מעסיק ומטריד אותי רבות בזמן האחרון ואיני מוצא תשובה סופית, האם מותר לי להוריד תוכנות ויצירות שיש עליהם זכויות יוצרים כגון שירים? הלא אני יכול להקליט את השירים מהרדיו, אז מדוע אינני רשאי להוריד מהאינטרנט? ישנם אתרים חוקיים שמאפשרים שמיעה חינמית של שירים (לא הורדה) אז מה זה משנה אם אני שומע כל היום מוזיקה באתר או שאני מוריד ושומע מהמחשב? שאלתי היא אם כן, האם מותר לי להוריד תוכנות, שירים ומשחקים עם זכויות יוצרים?

תשובה

אכן ישנן גישות שונות בנושא זכויות יוצרים (ראו בהקדמה). גם אם השירים שאתה מעוניין בהם מושמעים ברדיו אין זו סיבה להתיר את הורדתם מהאינטרנט, שכן בדרך כלל מועברים תמלוגים לזמר עבור השמעת השיר ברדיו, וכמובן שאין הוא מקבל דבר על שיר שנמצא באינטרנט. כמו כן הקלטה מרדיו היא בדרך כלל פחות נוחה ולעתים הקריינים מדברים ברקע ובכך מונעים את ההקלטה, בעוד שהקלטה דרך האינטרנט היא באיכות גבוהה וללא הפרעות, וזו הסיבה שאתה מעדיף להוריד את השירים ולא לשמוע אותם בדרך זו.

ננתח את היחס להקלטה מהרדיו לפי הגישות השונות: לפי הגישה הרואה בהקלטה גזל, כיוון שהיוצר כבר קיבל תשלום על השידור ברדיו, מסתבר שהוא אינו מתנגד להקלטת השירים, ולכן הקלטה מהרדיו מותרת. לפי הגישה הרואה בהעתקה הנאה, המקליט מהרדיו יהיה פטור מתשלום מכיוון שהיוצר כבר קיבל תשלום על ההשמעה ומכיוון שאיכות ההקלטה אינה טובה ואין בה הנאה כלכלית משמעותית. וכן על פי הגישה שהעתקה אסורה על פי הוראות החוק, כאמור למעלה, מותר להקליט, מכיוון שהחוק אינו אוסר העתקת קלטת של שירים, ולדעתנו נראה שאין הבדל בין קלטת להקלטה דיגיטלית של שיר. לשיטה זו מותר להעתיק שירים בכל מדיה. אמנם, החוק אוסר הפעלת אתרי שיתוף, כך שמי שמוריד שיר מאתר כזה מסייע בידי עוברי עבירה כיון שהוא מסייע למפעיל האתר למכור פרסומות ולהרוויח.

ברכתנו שתמשיך לעלות ולהתחזק בתורה ובמצוות.

הקלטת שיעור מהאזנה ישירה באינטרנט

שאלה

באחד מאתרי האינטרנט כתוב שאסור להוריד בכל צורה שהיא חומר מהאתר, בין היתר כיון שהורדה על ידי תוכנות שמתחברות לאינטרנט מעמיסה על האתר וגורמת לשיבושים ולהאטה בשידור או לקפיאת התמונה, ולביטול תורה לצופים. באתר ישנם שידורים ישירים ושידורים חוזרים של דרשות. הדרשות הן תורניות בלבד, כפי שהדרשה צולמה – כך היא מופיעה.

השאלה היא, האם מותר לי להקליט באודיו את השידורים שהם דברי תורה בלבד בתוכנה שמקליטה מהמחשב. אני מדגיש שלא מדובר בהורדה של השידור, אין שום התחברות לאתר עצמו ולכן אין שום הפרעה לצופים, במחשב שלי יש תוכנת הקלטה עצמאית שמקליטה שנייה אחרי שנייה מה שהיא שומעת, בדיוק כמו שאחבר טייפ חיצוני ליד הרמקול של המחשב ואקליט. כוונתי לשמוע אחר כך בדיסק בבית או ברכב או אף לשמוע במחשב בזמן שנוח לי ללא תמונה (לעתים אני מקליט שידור ישיר באתר ושומע אותו אחר כך, מתי שבא לי).

הדבר נראה לי מותר כיון שכמדומני אין זכויות יוצרים על דברי תורה. ראוי לציין שיש השקעה בציוד בהקלטות ובשידור, אבל ממילא ניתן לראות את השידורים בשידור ישיר או בשידור חוזר ללא תשלום. יחד עם זאת מפעילי האתר מעוניינים למכור את השידורים, אבל האם הקלטה של דברי תורה בשידור ישיר או בשידור חוזר ללא הורדה תחשב כהקלטה מרדיו?

תשובה

כבר התבאר שגם על דרכי ההפצה של דברי תורה יש זכויות יוצרים. במקרה זה האתר מאפשר האזנה ישירה וגובה תשלום עבור הורדת הקבצים. על פניו אין סיבה להתיר הורדה של קבצים ללא תשלום כיון שיש בכך פגיעה במכירות של בעלי האתר. נפרט את הדברים לפי שלוש הגישות שהובאו למעלה:

על פי גישת "הגזל" הדבר אסור, כי השימוש בתוכן נעשה ללא רשות הבעלים.

על פי גישת "ההנאה" הקלטת שיר משמעותה הנאה מעבודתם של בעלי האתר (מעבר להנאה שיש בהאזנה ישירה), ועל כך יש לשלם.

על פי גישת "החוק" יתכן שהדבר מותר כיון שזה דומה להעתקת קלטת, שהחוק הוציא מן הכלל.

מובן שאם מנהלי האתר יבהירו שאין להם בעיה שתוריד באופן שאתה מציע – הדבר מותר.

מתכון באינטרנט

שאלה

א. האם מותר להשתמש במתכון מהאינטרנט שהועתק מספר מסוים? (כנראה ללא רשות המחבר, אך שמו מוזכר)

ב. האם מותר להשתמש במתכונים המפורסמים באינטרנט ששם המחבר (המקורי) לא כתוב בהם?

תשובה

העיקרון הבסיסי קובע שיש הגנה על דרך הצגת הרעיון אבל אין הגנה על הרעיון עצמו. לכן כל אחד יכול להכין אוכל על פי מתכון שהמציא אדם אחר, השאלה היא האם אופן הצגת המתכון הועתק מספר ללא רשות.

א. הנחת היסוד שהמתכון הועתק ללא רשות צריכה בדיקה, ואין חזקה שהדבר נעשה כך. להיפך, אם מדובר באתר מסודר שמקפיד על כללי החוק, מסתבר שניתנה רשות להעתקה ואולי הדבר נעשה כפרסומת לספר. כמו כן יש דיון רחב בפוסקים לגבי העתקה חלקית של יצירה (הובאה בעמ' 132, בנוגע לצילום מספרים) ויתכן שמתכון אחד מספר שלם אינו נחשב פגיעה בזכויות היוצרים של המחבר ועל כן יש מקום להקל שהרי אין ודאות שהדבר נעשה ללא רשות.

ב. אזכור שמו של היוצר הוא חובה על פי החוק (הזכות המוסרית) וראוי גם על פי ההלכה (מסכת כלה רבתי ב, טו). מעבר לכך העלמת שם המחבר כבר מעוררת חשד של ממש שהפרסום נעשה ללא רשות. אמנם, ייתכן שמדובר במתכון מקובל או מפורסם, ואז גם למי שפרסם אותו בספר אין עליו בעלות.

 

[1] מתוך אתר ישיבה: http://www.yeshiva.org.il/ASK/?id=5033.