הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

הפסקת שכירות דירה לפני הזמן שנקבע בחוזה

הרב אהרן פלדמן
במקרה שלא נקבע מועד לסיום השכירות על השוכר להודיע חודש ימים לפני עזיבתו. במקרה שהוא רוצה לעזוב לפני תום תקופת השכירות עליו לקבל את הסכמת המשכיר. כיון שישנה מחלוקת האם המשכיר יכול לחזור בו מהסכמה בעל פה מומלץ לבצע מעשה קניין, כגון, חתימה על הסכם קצר בכתב.

אחת השאלות המצויות בנוגע לשכירות דירה היא האם השוכר או המשכיר יכולים להפסיק את השכירות באופן חד צדדי.  בדרך כלל, במקרה בו נקבע בחוזה מועד לסיום השכירות, המשכיר אינו רשאי לפנות את השוכר עד תום תקופת השכירות (שולחן ערוך חו"מ שיב, א).

 

הודעה מוקדמת

כמו כן, כאשר נקבע מועד לסיום השכירות, אין צורך למסור הודעה מראש שהשכירות תסתיים במועדה, כי הצדדים אמורים להניח שהשכירות תסתיים במועד הקבוע מראש (שולחן ערוך שם שיב, ח). עם זאת, גם אם נקבע תאריך לסיום השכירות, במקרים רבים חוסר תקשורת בין הצדדים עלול לגרום לאי הבנות, ולתפיסה מוטעית של כוונות הצד השני. לכן רצוי לכל צד להודיע על תוכניותיו לצד השני די זמן מראש, ובכך למנוע סכסוכים מיותרים ועוגמת נפש.

במקרה בו לא נקבע מועד לסיום השכירות, אלא רק נקבעו דמי השכירות החודשית, הצדדים אינם יכולים להפסיק את השכירות באופן פתאומי. עליהם להודיע מראש על רצונם לסיים את ההסכם, כדי שהצד השני יוכל להיערך בהתאם. בימינו, לרוב אין מניעה לעבור דירה בכל עונה ובכל מקום, ולכן לרוב תקופת ההודעה המוקדמת תעמוד על חודש בלבד (עמק המשפט - שכירות בתים עמוד קיח). כמובן שאם ישנה התייחסות מפורשת בחוזה לאפשרות לסיום מוקדם של השכירות או להודעה מוקדמת יש לפעול על פיה.

ראוי לציין, שגם אם השוכר והמשכיר הסתכסכו - ברוב המקרים אין זו עילה לסיים את השכירות לפני סוף התקופה או ללא הודעה (רמ"א חושן משפט שיב, ט).

 

עזיבה לפני סוף השכירות

כאשר הוגדר מראש מועד סיום השכירות, יש בכך התחייבות של השוכר לשלם על כל התקופה גם אם יעזוב באמצע.

גם אם לא נקבע מועד לסיום השכירות והשוכר פינה את הדירה בלי להודיע מראש, יהיה עליו לשלם שכר דירה על תקופת ההודעה המוקדמת (נחלת צבי חו"מ שיב, ז).

 

חזרה מהסכמה לסיים את החוזה

הפוסקים עסקו בהרחבה בשאלה האם לאחר שניתנה הסכמה בעל פה לבטל את הסכם השכירות, יכולים הצדדים לחזור בהם מהסכמה זו.

נושא זה מובא לראשונה בשו"ת הריב"ש (סימן תקי). הריב"ש פוסק שבהסכמה גרידא אין די כדי לבטל את השכירות, והצדדים יוכלו לחזור בהם, משום שהבית נחשב כקנוי לשוכר לכל משך תקופת השכירות, וכדי להחזיר את הבית למשכיר, עליו להקנות את הבית על ידי קניין למשכיר.

לעומתו, שער המשפט (סימן שטו) סבור, שלאחר שהצדדים התרצו בעל פה לסיים את השכירות הם אינם יכולים לחזור בהם. לדעתו הדירה המושכרת אינה קנויה לשוכר, ויש לו בה רק זכות שימוש. כדי לוותר על זכות זו די במחילה בדיבור, ואין צורך במעשה קניין.

בשו"ת ראנ"ח (סימן לח) נוקט בדרך ביניים: לדעתו לשוכר יש זכות קניינית במושכר, ומחילה אינה מפקיעה את הזכות הזו, כשיטת הריב"ש. לעומת זאת, זכותו של המשכיר לקבל את דמי השכירות היא חוב אישי של השוכר, ומחילה מפקיעה חוב כזה. לכן אם הצדדים הסכימו בעל פה לבטל את השכירות, רק השוכר יוכל לחזור בו, ולא המשכיר.

מחלוקת זו לא הוכרעה הלכה למעשה (עיינו גם פד"ר יז עמ' 69-78), ולכן בכל מקרה של הפסקה מוקדמת של השכירות, מומלץ לצדדים לעשות מעשה קניין, כגון, הסכם קצר בכתב, שייתן להסכמתם מעמד משפטי המחייב לכל הדעות.