הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

**פיצויי גירושין לאשה שתבעה גירושין, ובצדק / פד"ר 968569/9

הרב יוסף גולדברג, הרב דוד ברדוגו, הרב מרדכי רלב"ג ( בית הדין הרבני האזורי ירושלים)
אשה שבעלה נתן עיניו באחרת תבעה גירושין, וזכתה במלוא כתובתה. כיון שהיא התובעת את הגירושין, והיא זכתה למלוא כתובתה, סבר בתי הדין שאין צורך להוסיף על כך גם פיצויים.

ב"ה

תיק 968569/9

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב יוסף גולדברג – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב מרדכי רלב"ג

התובע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד גד אדרי)

נגד

הנתבעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד מיכל קורינאלדי כהן ועו"ד חיים מכלוף)

הנדון: היש להוסיף לכתובה פיצויי גירושין כשגירושין – בעטיו של בעל שנתן עיניו באחרת?

החלטה

לפני ביה"ד עומדת החלטת ביה"ד הגדול מתאריך ח' בניסן תשע"ז (4.4.17) שבו פונה ביה"ד הגדול לביה"ד האזורי שיבהיר את דעתו בסוגיית הפיצויים לאישה.

ובכן, מתוך החומר שבתיק עולה שבכתב התביעה שהגישה האישה לביה"ד בטרם הגירושין הוזכר נושא הכתובה בלבד ולא הועלה שם כלל נושא הפיצויים.

כמו"כ בשני הדיונים שהתקיימו בביה"ד לאחר הגירושין (בתאריכים כ"ד שבט תשע"ז, ו־ו' בתמוז תשע"ז), לא הזכירה האישה כלל את נושא הפיצויים.

יש להניח שנושא הפיצויים לא עלה בדיונים הנ"ל וזאת משום שהאישה הייתה סבורה שההסכם שחתם עליו בעלה לשעבר בטרם הגירושין על העברת רכושו על שמה, הוא בתוקף. אך מאידך גיסא יש לציין שהאישה נתנה את הסכמתה בטרם הגירושין שביה"ד ידון בכל נושא הרכוש כולל ההסכם הנ"ל, כלומר: האישה לא התנתה את החלטת ביה"ד על תוקפו של ההסכם בתביעת פיצויים נוספת אם וביה"ד יחליט שאין תוקף להסכם הנ"ל.

על כן ביה"ד סבור שאין באפשרותה של האישה לבוא כיום בתביעת פיצויים מעבר לתביעתה לכתובה, וזאת משום שבמתן הסכמתה טרם הגירושין שביה"ד ידון ויכריע בנושא הכתובה והרכוש, יש הסכמה מכללא שאם ידון ביה"ד ויחליט שאין תוקף להסכם בינה לבין בעלה, הרי שהפיצוי היחיד שיעמוד להכרעת ביה"ד הוא נושא הכתובה בלבד.

מעבר לאמור לעיל, ביה"ד מבהיר את עמדתו העקרונית בנושא פיצויי גירושין כדלהלן.

כידוע, חז"ל תקנו כתובה לאישה כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, אחד הגורמים השכיחים שבגינם אישה נעשית קלה בעיני בעלה, היא נתינת עיניו באחרת כפי שאירע בנידון דידן, ומשום כך תיקנו חז"ל את הכתובה ולכך נועדה גם תוספת הכתובה – כדי להרתיע את הבעל ממעשים שליליים מעין אלו. אם על אף תקנת הכתובה הבעל בגד באשתו, האישה זכאית למלוא הכתובה, וכך אכן פסק ביה"ד שהאישה זכאית למלוא הכתובה בסך 100,000 ש"ח, כלומר האישה קיבלה את מלוא הפיצויים על פי תקנת חז"ל.

נושא פיצויי גירושין שעלה בדורות האחרונים על שולחנם של בתי הדין, נובע בעיקרו מירידת ערך שער המטבע הרשום בכתובה או במקרה כשהאישה מסרבת להתגרש ואין כל עילה לחייבה בגירושין, ונותנת את הסכמתה להתגרש אך ורק אם הבעל יוסיף לה פיצויים מעבר לסך הנקוב בכתובה.

שני האופנים הנ"ל אינם רלוונטיים בנדון דידן, וזאת משום שהאישה קיבלה סכום נאות וגבוה עבור הכתובה – סך 100,000 ש"ח, וכמו כן אין מדובר באישה המסרבת להתגרש כשבאפשרותה לעכב את הגירושין עד שתקבל את תביעתה לפיצויים, אלא באישה שכבר התגרשה על סמך הסכמתה שביה"ד ידון ויכריע לאחר הגט בזכותה לכתובה וכמו כן הסכימה שביה"ד ידון ויכריע אף בנושא הסכם הוויתור שנעשה בינה לבין בעלה.

על כן לאור האמור לעיל, ביה"ד סבור שאין מקום כיום לכל החלטה נוספת בעניין פיצויי גירושין מעבר לסך הכתובה הנ"ל שקיבלה האישה על פי החלטת ביה"ד האחרונה מתאריך ב' אלול תשע"ו (5.9.15).

יש להעביר החלטה זו לצדדים ולביה"ד הגדול.

 

ניתן לפרסם החלטה זו לאחר השמטת פרטים מזהים

 

ניתן ביום א' באייר התשע"ז (27.4.2017).

 

הרב יוסף גולדברג – אב"ד   הרב דוד בירדוגו      הרב מרדכי רלב"ג