**תביעה לחלק את הפנסיה של הבעל לפני הדיון בחלוקת הרכוש / פד"ר 647725/3

ב"ה

תיק 647725/3

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

לפני כבוד הדיין:

הרב יצחק זר

התובעת:            פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד שירה דרורי-סאלם)

נגד

הנתבע:            פלוני            (ע"י ב"כ עו"ד שבתאי אברהם)

הנדון: דחיית תביעת זכויות סוציאליות בטרם הכרעה על רכוש

החלטה

לפנינו בקשת ב"כ האישה למתן הוראה לגוף המתאים להעביר את מחצית הפנסיה של הבעל אליה לפי הוראות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני.

בית הדין דחה בעבר את הבקשה בנימוק שכל זמן שלא התקבלה פסיקה בחלוקת כלל הרכוש לא ניתן לבקש מתן פסיקתות או צווים בעניין הפנסיה בלבד.

אך ב"כ האישה טענה שזה מנוגד לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד, ולפי החוק האישה אמורה לקבל את מחצית הפנסיה של האיש ללא קשר לפסיקה בכלל הרכוש.

בית הדין כתב בהחלטה קודמת שאין זה נכון, וכוונת החוק היא רק להורות על אופן קבלת מחצית הפנסיה מהגוף המשלם, שהיא תהיה באופן ישיר מהגוף המשלם לבן הזוג הזכאי, אך נתן אפשרות לב"כ האישה לנמק את דבריה.

ב"כ האישה הגישה את סיכומיה בעניין זה ביום כ"ו באייר, ועיקרי הנימוקים שנאמרו שם הם כדלהלן:

1. החוק מורה שעצם הפירוד בין בני הזוג מקנה לבן הזוג חלק בחיסכון הפנסיוני של בן זוגו, וכך עולה משמו של החוק "חלוקת חיסכון... בין בני זוג שנפרדו". זאת ללא קשר להליכי חלוקת הרכוש.
2. מטרת החוק היא לאפשר מקור הכנסה שוטף לבן הזוג, ולכן אין תלות בסיום הליכי חלוקת הרכוש.
3. בשני פסקי דין של ביהמ"ש מבואר שהחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני יצר לא רק שינוי פרוצדורלי באופן קבלת הכסף, כפי שנכתב בהחלטת בית הדין, אלא גם שינוי מהותי.
4. אי אפשר להתנות על החוק הזה, כאמור בסעיף 29 של החוק.

לאחר העיון בדברי ב"כ האישה מכריע בית הדין כדלהלן:

אמנם בפסקי הדין שהזכירה ב"כ האישה, דהיינו עמ"ש 46860-11-15 של ביהמ"ש המחוזי באר שבע ותמ"ש 3832-06-15 של בימ"ש לענייני משפחה בבאר שבע מבואר שהחוק החדש אינו חוק פרוצדורלי בלבד, אלא יש בו גם חידושים מהותיים, אמנם חידושים מהותיים אלו מצומצמים לדברים מסוימים מאוד שהחוק התייחס אליהם וחידש בהם את חידושו, כגון שפנסיה מוקמת בגין סיבות בריאותיות לא תתחלק בין בני הזוג בניגוד להלכה שהייתה קיימת קודם לכן. לפיכך יש לבחון האם אכן נאמר בחוק החידוש שטוענת ב"כ האישה, שניתן לתת הוראה לחלוקת החיסכון ללא שהסתיימו או אף התחילו הדיונים בענייני הרכוש.

בית הדין עיין היטב בחוק ולא מצא אמירה שאומרת שיש לפסוק בעניין החיסכון הפנסיוני ללא קשר לנדון חלוקת הרכוש. אמנם החוק נקרא "חוק... בני זוג שנפרדו", אך ברור לענ"ד שכותרת זו לא באה לומר שהאישה זכאית מיד עם הפירוד למחצית הפנסיה של בעלה, אלא שאם לא נפרדו עדיין אין נידון של חלוקת רכוש כלל, כפי הוראת חוק יחסי ממון, ורק עם הפירוד יש מקום לדבר זה. גם מתוך לשון החוק עולה שרק לאחר שניתן פסק דין בעניין חלוקת החיסכון הפנסיוני יש לחוק מה לומר, עיין בסעיף 3 לחוק:

בן זוג לשעבר שניתן לגביו פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ומתקיימים לגבי פסק הדין התנאים כמפורט להלן, לפי העניין, רשאי להגיש לגוף המשלם בקשה לרשום ברישומיו את פרטי פסק הדין

המעיין בחוק לא יראה הוראה כלשהי לערכאה השיפוטית שיש לפסוק מיד עם הפירוד על חלוקת החיסכון.

גם ב"כ האישה לא מצאה בחוק שום הוראה כזו ולכן לא ציטטה הוראה כזו מלבד שמו של החוק.

אמנם מטרת החוק היא לאפשר הכנסה שוטפת לבן הזוג, ולכן בא החוק וקבע שיוכל לפנות ישירות לגוף שמשלם את הפנסיה ולא יצטרך להיזקק לחסדיו של בן זוגו, אך זאת לאחר שיש פסיקה בעניין חלוקת הרכוש ואופן החלוקה. הציטוט שהובא בדברי ב"כ האישה:

"כפי שבואר במבוא להצעת החוק (הצעות חוק ממשלה – 635) מטרתו של החוק הינה 'להתמודד עם הבעיה של העדר אפשרות מעשית לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שהתגרשו לפני מועד הפרישה של בן הזוג החוסך' וזאת על ידי 'חלוקתו של חיסכון זה סמוך למועד הפרידה' על מנת 'לאפשר לכל אחד מבני הזוג ללכת בדרכו ולפתוח בחיים עצמאיים'. שמע מניה, תכליתו של החוק הינה לאפשר את חלוקת החיסכון הפנסיוני באופן שיתאפשר לבן זוגו של החוסך לקבל את זכיותיו באופן עצמאי ובמנותק מהחוסך" (ר' תה"ס (ת"א) 41329-02-16 י.ב. נ' י.ב.ב ניתן ביום 27.8.2016).

אינו מורה אלא על הצורך בניתוק התלות של בן הזוג האחד בבן הזוג האחר בגביית המגיע לו מהפנסיה של בן זוגו ולא על פסיקה מידית ללא קשר לחלוקת הרכוש. כך גם שאר הציטוטים שהובאו, אינם עניין כלל לנידון דידן.

היות שאין כל אמירה של החוק ביחס לפסיקה במנותק מנידון הרכוש, לפיכך סעיף 29 בדבר אי יכולת ההתניה על החוק אינו רלוונטי כלל ועיקר לנדון דידן.

לפיכך בית הדין דוחה את בקשת האישה לקבלת מחצית הפנסיה של בן זוגה בשלב זה, ודבר זה יידון במסגרת חלוקת הרכוש הכוללת בין בני הזוג.

אפשר לפרסם החלטה זו לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ד בסיון התשע"ז (08/06/2017).

 הרב יצחק זר