הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג

מדריך לבא בשערי בית הדין לממונות

1.       מהם בתי הדין לממונות?

בבתי הדין לממונות נבחנים סכסוכים משפטיים לאורו של המשפט העברי, הוא משפט התורה. בתי הדין מתחלקים לשלושה סוגים: ממלכתיים - בתי הדין העוסקים בעיקר בסוגיות של מעמד אישי (נישואין, גירושין וכדומה). מונציפאליים - בתי דין שפועלים במסגרת המועצות הדתיות. פרטיים - בתי דין שהוקמו על  ידי גופים פרטיים.

בבתי הדין הממלכתיים יושבים דיינים שעברו בהצלחה את בחינות הרבנות הראשית, וקבלו "כושר דיינות". בבתי הדין המוניציפאליים והפרטיים יושבים גם דיינים שאינם בעלי תעודת "כושר דיינות", רובם הגדול בהתנדבות או בשכר סמלי והדיונים בהם מתקיימים בשעות נוחות (שעות אחה"צ והערב) וגמישות.

מבחינת החוק, בתי הדין לממונות פועלים במסגרת חוק הבוררות, שמאפשר לבעלי דין שיש ביניהם מחלוקת לבחור בורר שיכריע ביניהם. להכרעת הבורר יש תוקף מחייב גם על פי חוקי המדינה, והיא ניתנת לאכיפה בהוצאה לפועל. מאז שנת 2003 אוסר ביהמ"ש העליון על בתי הדין הרבניים לדון בענייני ממונות.

2.       מה ניתן לעשות כאשר הנתבע מסרב להתדיין בבית דין לממונות?

כיון שהדיון בבית דין לממונות מותנה בחתימת שני הצדדים על "שטר בוררות", הרי שאם הנתבע מסרב לשתף פעולה, לא תהיה לבית הדין יכולת אכיפה. במקרה כזה יש לפנות לבית הדין על מנת לקבל "כתב סירוב" המתיר פניה לבית משפט.

3.       היכן יתקיים הדיון?

ככלל, הנתבע יכול לדרוש שהדיון יתקיים בבית הדין הנמצא במקום מגוריו, או במקום מגוריו של התובע.

4.       מה אופי הדיון?

בניגוד לנהוג בבתי המשפט במדינת ישראל, שם בעלי הדין ונציגיהם פעילים מאד בדיון - בחקירת עדים וכדומה - הרי שבבית הדין לממונות הדיון מתנהל בעיקרו על ידי הדיינים. הם שואלים את השאלות, חוקרים את בעלי הדין והעדים, והם בוחנים את הראיות. אולם, יכול בעל הדין או נציגו לבקש מבית הדין לחקור אף הוא את הראיות והאנשים שהובאו בפני בית הדין.

5.       מה מעמדם של חוקי מדינת ישראל בבית הדין לממונות?

בתי הדין לממונות דנים על פי ההלכה, אולם, לחוק הישראלי יש תוקף במקרים רבים. חלק מבתי הדין סבורים שיש תוקף הלכתי לחלק מחוקי המדינה במסגרת הכלל "דינא דמלכותא – דינא", וחלק מבתי הדין סוברים שישנו מעמד לחוקי מדינת ישראל רק מכוח מנהג. בכל מקרה, כל חוק נבחן לגופו. בתחומים בהם התביעה היא על בסיס התקשרות מרצון (פועלים, קניה ומכירה, שכירות) יש משמעות רבה יותר לחוקים, בתחומים בהם החיוב הוא מן הדין (למשל, נזיקין) ישנה משמעות פחותה לחוקי מדינת ישראל.

6.       האם בית הדין מחייב את המפסיד בהוצאות משפט?

על פי ההלכה רק במקרה של התחמקות מכוונת מהתדיינות, מחייב בית הדין את המתחמק בהוצאות משפט. בפועל, בתי הדין ממעטים לחייב בהוצאות משפט, ובוודאי מצמצמים את היקף ההוצאות עליהן ישנו פיצוי.

7.       האם בתי הדין מחייבים בגרמא?

למרות שנפסק שהמזיק בגרמא פטור, בתי הדין מחייבים במקרים מסוימים של גרימת נזק ברשלנות פושעת. לכן, יש לתבוע גם נזקים עקיפים, מתוך ידיעה שיתכן שחלק מסעיפי התביעה ידחו.

8.       אילו ראיות כשרות בבית הדין?

עדות בעל פה של שני גברים שומרי מצוות היא עדות כשרה. אולם, בית הדין יכול לחייב כאשר הוא משוכנע ("אומדנא דמוכח") גם בהסתמך על ראיות אחרות. בפועל, נשמעות בבתי הדין כל העדויות, והן נשקלות על ידי הדיינים. לפיכך, יש להביא כל ראיה שנראית רלוונטית.

9.       מהי פשרה?

בחלק מהמקרים בית הדין מעדיף פשרה על פני הכרעה. אולם, במקרים רבים ההלכה קובעת שבמקרה של ספק מסוים ההכרעה היא לשלם חלק (למשל, שליש). כמו כן, לעתים מחליט בית הדין לחייב מי שאינו חייב על פי דין, למשל, בגלל אחריות עקיפה. יתכן שמקרים אלו יוגדרו על ידי בית כפשרה.

10.   מה ניתן לתבוע בבית הדין?

על פי ההלכה בית הדין יתקשה לחייב את הנתבע במה שהתובע לא בקש. לפיכך, על התובע לפרט את תביעתו, גם אם אינו בטוח שיש מקום לתביעה כזו.

11.   ייצוג ע"י עורך דין או טוען רבני

בבית הדין לממונות ניתן להיות מיוצג ע"י כל אדם, ובכלל זה עורך דין (עו"ד) או טוען רבני (טו"ר), וזאת ע"י חתימה על הרשאה תקפה על פי דין תורה. כאמור לעיל בית הדין נוטל חלק פעיל מאד בדיון ומקומו של עו"ד או הטו"ר הנו פחות משמעותי. בנוסף, יש לזכור כי בחלק גדול מהמקרים בתי הדין לא יחייבו את המפסיד בהוצאות משפט, ובכלל זה בשכר הטרחה של עו"ד.

12.   האם ניתן לאכוף פסק דין של בית דין לממונות?

לאחר קבלת פסק הדין רשאי המעוניין בכך לפנות תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי יכול לבטל פסק דין מסיבות שונות, ובכלל זה, בגלל מה שמכונה "פגיעה בכללי צדק טבעי", אולם, בית המשפט לא ידון בגוף ההחלטה כפי שנעשה בערעור. במקביל, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי על מנת שיאשר את פסק הדין, ויאפשר פניה להוצאה לפועל על סמך פסק הדין.

לאחרונה שונה חוק הבוררות והוא מאפשר לצדדים להסכים לאפשרות של ערעור, הן על ידי בורר אחר, כגון בית דין, והן על ידי בית המשפט.