בפני בית הדין בצפת נידונה תביעה נגד חברת השכרת רכב. התובע שכר רכב מחברת ההשכרה והתנגש באשמתו ברכב אחר, וגרם נזקים לרכב החברה ולרכב השני.
טענת התובע היא שהוא השכיר את הרכב על דעת כך שיש לחברה בטוח מקיף וצד ג', ולכן איננו חייב לשאת בהוצאות התאונה. תביעתו היא שחברת הבטוח תשלם את הנזק כפי שהעריכו אותו שמאים.
לעומתו, טוענת החברה הנתבעת שהתובע השכיר את הרכב על דעת כך שאין לו בטוח צד ג' ובטוח מקיף, ועל כן הוא חייב לשלם בנוסף לנזקי הצד השלישי גם את נזקי הרכב לחברה.
בית הדין בצפת דן והכריעה בשבע נקודות:
1. שוכר רגיל – שוכר רגיל חייב כשומר שכר, בוודאי שחייב כמזיק על נזק שעשה בידיים.
2. הסכמה – שוכר יכול לסכם עם המשכיר על פטור מחיובי שמירה ואף על פטור מחיובי נזיקין. וכך עושים כשיש בטוח.
3. תשלום חברת הביטוח – בימינו, בכל חוזי הביטוח יש "סעיף תחלוף", לפיו בתמורה לתשלום חברת הביטוח זוכה בזכות לתבוע את המזיק על הסכומים אותם שילמה. לכן, כאשר חברת הביטוח משלמת לניזק, הוא איננו יכול לתבוע את המזיק, גם אם לא התנו במפורש.
4. פרשנות החוזה – כיוון שיש ויכוח האם התנו במפורש או לא, בי"ד בדק את החוזה. עולה ממנו שסוכם שיש לרכב ביטוח מקיף וצד ג', ולכן אחריות התובע היא לנזקים שלא יכוסו על ידי הביטוח בלבד.
5. מנהג המדינה – מנהג המדינה הוא שלרכב שכור יש ביטוח צד ג', ועל כך סמך התובע כששכר את הרכב. במקרה כזה השוכר פטור מתשלום אותו נוהג הביטוח לכסות, אף אם אין ביטוח לרכב.
6. נוהג ברשלנות – מנהג המדינה הוא שביטוח משלם גם כאשר הנוהג ברכב נהג ברשלנות.
7. הוצאות משפט – כיון שהצדדים לא נהגו בערמה אין לחייבם בהוצאות משפט.
הכרעת הדין:
על הנתבעת חלה החובה לפצות את הצד השלישי על כל הנזקים שנגרמו לו. כמו כן, פוטרים את התובע מלשלם על הנזק שנגרם לרכב המושכר. ביה"ד פוטר את הנתבעת מהוצאות המשפט.
למאמר המלא קובץ PDF
