למקום מגוריו נודעת השפעה רבה על עיצוב אישיותו. על כך עמד כבר דוד המלך, כאשר שיבח את האיש ש"במושב לצים לא ישב" (תהלים א, א). וכן הטיף התנא, רבי ניתאי הארבלי לתלמידיו: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (אבות א, ו). הרמב"ם. קידם עיקרון זה כשהפך אותו להלכה פסוקה.
לזכות זו אין ערך, אלא אם יוכל אדם להבטיח שמקום המגורים שבחר לו יוכל לשמר את זהותו התרבותית.
הזכות לשמור על תרבותה של הקהילה נמצא, שההגנה על הזכות לבחור את מקום המגורים חייבת להיות כרוכה גם בהגנה על זכותה של הקהילה לשמר את אורחות חייה במקום המגורים שבו בחרה להתקיים. למאמר המלא קובץ PDF

המסורת היהודית אינה רואה בעין רעה את הקניין ואת צבירת העושר, רכושו של אדם "מעמידו על רגליו", ומשום כך העני, שאינו מסוגל לכך, "נחשב כמת". בפירוש המהר"ל לביטוי זה רואים שתחושת העצמאות ויכולתו של אדם לקיים את עצמו, היא הלוז של תחושת החיים, ומי שמאבד תחושה זו, הוא כמת.
נייר העמדה מתייחס לשלושה נקודות בעיתיות בזכות הקניין:
•החובה להגן על זכות הקניין – על החוקה מוטלת החובה לא רק "לא לפגוע" בזכות הקניין אלא גם להגן עליו.
•חלק מזכות הקניין היא גם הזכות לממש אותו, ואין להפריד ביניהם.
•הפקעה שלטונית – גם השלטון מחוייב לא לפגוע ביחיד ולכן, לא יופקע נכס, אלא על פי חוק שנועד לקדם מטרות ציבוריות שההפקעה היא הדרך היחידה להגשמתן, ולאחר שהובטח פיצוי הולם לבעל הנכס שהופקע.
למאמר המלא קובץ PDF

הוראות החוק בעניין מאסר החייבים עוצבו והתגבשו בהתאם לערכים היהודיים העולים מן המשפט העברי, כפי שהאריך לתאר השופט אלון. לכן, בחינת ההסדר החוקי לפי עולם הערכים היהודי, מתחייב לא רק מן הצורך להבטיח את יהדותה של החוקה המתגבשת, אלא גם בשל ההיסטוריה החקיקתית שהובילה את הדיון בסוגיה זו מראשית ימיה של המדינה ועד ימינו.
מאסר החייב נתפס בעיני הרמב"ם כ"דרך שדנין הגוים", שהרי "לא מצינו בשום מקום חיוב גוף מחמת ממון". כנגד זה בתקופה מאוחרת יותר בשל הברחת נכסים מן הנושים, התיר הריב"ש לקהילת סרגוסה לאסור חייבים מכח תקנת קהילה. כל המחלוקת היא כאשר יש בכוחו של החייב לשלם, אך אם אין בכוחו לשלם את חובו, מוסכם על הכל שאין לאסור אותו.
יש לבחון את הדברים גם ביחס להתנהגותה של מדינה יהודית, שלה יש כלי נוסף והוא המשפט בפלילי.
המלצת נייר העמדה היא אחת משתים:
א. להעביר את הדיון במאסר חייבים למשפט הפלילי, שקובע את הכלל שהמאסר איננו כלי אזרחי אלא כלי לטיפול בעבריינים.
ב. לאפשר מאסר חייב, אך רק בנסיבות חריגות, כאשר יש ביכולתו לשלם והוכח הדבר. למאמר המלא קובץ PDF

משמעותה של הזכות להתאגד היא, שהחברה מכירה בזכותה של קבוצה חברתית ליצור גוף משפטי שנציגיו יהיו מוסמכים לייצג את חבריו בפני אחרים, והחלטותיו יחייבו את כל חבריו.
בעולם המודרני, לעיתים ההתאגדות היא כמעט הדרך היחידה העומדת ליחיד להשמיע את קולו ולהשפיע על התנהלותה של החברה שבה הוא חי.
המלצות נייר העמדה הן:
1. נראה שאין לשלול באופן מוחלט את האפשרות לכפות על פי חוק על אדם להיות חבר באיגוד, אך יש להדגיש שכפייה כאמור תוכל להתקיים רק בתנאי שהאיגוד הוא על בסיס קיומה של קהילה טבעית, שהאדם חבר בה ממילא.
2. יש להגביל את חופש ההתאגדות במקרה של פגיעה בביטחון המדינה ובקיומה.
3. כאשר קיים קונצנזוס חברתי המבטא סלידה ושאט נפש מן העמדה המוסרית שחברי הקבוצה מבטאים, ניתן לשלול את זכותה להתאגד. למאמר המלא קובץ PDF

ועדת חוקה עוסקת בשנים האחרונות בגיבוש טיוטת חוקה למדינת ישראל. מבלי לדון בשאלה הצורך והתועלת בקביעת חוקה בכלל ובעת הזו בפרט, החליטו מכון משפטי ארץ וארגון יסודות כי גם קולה של התורה צריך להישמע בדיון זה.
לפיכך החליטו שני הארגונים לשלוח נציג קבוע לדיוני הועידה - הרב עו"ד ירון אונגר.
נושאי הדיון בועדה מהווים אתגר תורני משמעותי, שהרי הם מחייבים התייחסות למקורות ההלכתיים ולמציאות ומגבלותיה בעת ובעונה אחת.
ניירות העמדה המוצגים באתר מהווים אם כן בעיקר קריאה לדיון תורני בעניינים אלה.
נפתח בפרסום נייר העמדה בנושא השוויון, דווקא בגלל היותו נושא מעורר מחלוקת. נשמח לקבל תגובות דרך האתר. למאמר המלא קובץ PDF