אודות הספר: משפטי ארץ - דין דיין ודיון
מכון משפטי ארץ, עפרה, תשס"ב
עורך: הרב ירון אונגר
תקציר:
קובץ זה אינו עוסק בהכרעה הלכתית זו אחרת בסכסוך שבין אדם לחברו. קובץ זה מנסה לעסוק במקצת משאלות היסוד של מערכת המשפט העברי, אותן ניתן לחלק לארבע:
א. מי מוסמך לדון?
ב. אופן ההתנהלות של הדיין והדיון.
ג. מגמות בהכרעת סכסוך ממוני.
ד. סמכות החקיקה של הציבור ומעמדה ההלכתי של מדינת ישראל.
המאמרים נכתבו על ידי מגוון של כותבים: רבנים, דיינים, אברכים ואנשי אקדמיה.
למאמר המלא קובץ PDF

דיון משפטי כולל שני שלבים עיקריים - האחד, בירור העובדות, והשני, הכרעת הדין. הספר "משפטי ארץ - טענות וראיות", בהוצאת מכון משפטי ארץ, עפרה, מוקדש כולו לשלב הראשון. בספר מאמרים עיוניים ומעשיים מעמיקים, מידי טובי הכותבים בתחום משפט התורה. למאמר המלא קובץ PDF

אחת הסוגיות שליוו את הקמת בתי הדין הרבניים במתכונתם הנוכחית, תחת השלטון הבריטי, היתה סוגיית האפשרות לערער על פסקי דין שניתנו בבית הדין הגדול. בפועל, התקבל הנוהג על פיו ניתן לערער על פסקי דין במערכת זו, אולם, עקרון התקדים המחייב לא התקבל.
לעומת זאת, במערך בתי הדין לממונות, מקובל שבשטר הבוררות מוותרים בעלי הדין על היכולת לערער.
הרב יואב שטרנברג, אברך בכולל ארץ חמדה, ירושלים, נאות לקבל על עצמו את הצעת מכון משפטי ארץ, ולבחון בנייר עמדה את הנוהג הקיים בבתי הדין לממונות, תוך בחינת האפשרות להקים בית דין לערעורים גם במערך זה.
מסקנת נייר העמדה היא כי יש מקום להקמת בית דין לערעורים על בתי הדין לממונות, שיוכל לבחון פסקי דין, אולם, בית דין זה לא יוכל לקבוע תקדימים מחייבים עבור בתי הדין.
כמו כן, מדגיש הרב שטרנברג את החשיבות שבהסכמת בתי הדין להקמת ערכאת ערעור על החלטותיהם, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מעשית.
במקום תקציר של נייר העמדה, ניתן לקרוא כאן את עיקרי ההמלצות. למאמר המלא קובץ PDF

מכון משפטי ארץ שם לו למטרה לקיים פעילות מחקר מסייעת לבתי הדין לממונות. כחלק מפעילות זו יקיים המכון זו השנה השניה ברציפות כנס מיוחד לדייני בתי הדין לממונות. הכנס נערך בשיתוף עם עמותת "הליכות עם ישראל", בראשות הרב רצון ערוסי.
השנה יעסוק הכנס בנושא חיוב בגרמא. כאשר, הרקע לדיון הוא העובדה שבשטרי הבוררות המקובלים בבתי הדין לממונות נכתב שבית הדין מוסמך על ידי הצדדים לחייב מזיק בגרמא. לאור זאת, תועלה בדיון השאלה: על פי אילו עקרונות אמור בית הדין להחליט על חיוב בגרמא?
כהכנה לדיון כתב הרב עדו רכניץ, רכז המחקר במכון משפטי ארץ, נייר עמדה ובו סקירה הלכתית והצעה מפורטת בעניין. לצפיה במאמר לחץ על "למאמר המלא" למאמר המלא קובץ PDF

למשפט מקום רב חשיבות במדינת ישראל, "עם הספר" הוא גם עם המשפט. יותר ויותר החלטות המעצבות את החיים האישיים והציבוריים מתקבלות באולמות בתי המשפט. החלטות אלה עוסקות בשאלות של אתיקה שלטונית, התנהלות צבאית, הכרעות פוליטיות, מעמד אישי ועוד. דומה שהדיון השיפוטי והכרעותיו תפס את מקומו של הדיון הציבורי, והוא הולך ומצמצם את השדה החברתי־ערכי ואת העשייה הפוליטית אל תוך מסגרות משפטיות החולשות על כל סדרי החיים והשלטון. ראש המערכת השיפוטית בעשור האחרון כבר קבע כי "הכל שפיט" ובכך התווה דרך למערכת כולה.
יתרה מזו אופייה של הפסיקה בשנים האחרונות מחדד את העובדה ששיפוט הוא קודם כל תוצאה של הכרעה ערכית. ככל אדם - מערכת ערכיו, תרבותו, מקורות יניקתו וחזונו של השופט הן המעצבות את ראייתו, את פרשנותו, את שיפוטו וכתוצאה מכל אלה - את הכרעותיו.
כלל גדול במערכת משפט התורה קובע כי "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו,ב). כלל זה שהובא בהקשרו כדי לטעת בדיין ביטחון במראה עיניו וביכולת שיפוטו, אוצר בתוכו גם הזמנה לדיין להפעיל את שיקול דעתו על בסיס השקפותיו וערכיו, על פי עיני רוחו ומרחב מבטו - כדי לחרוץ דין ולהוציא משפט.
לאור זאת ברור שנטישתה של מערכת המשפט הישראלית את משפט התורה היא הכרעה ערכית אסטרטגית לאימוץ עולם ערכים שונה. היהודי המאמין, וכל מי שמוקיר את משפט התורה, יודע כי תורת ישראל היא תורת חיים. ערכיה הם אורח חיים, חוקיה יורו דעה את עוסקיהם ומשפטיה הם אבן העזר לכל שאלה הלכתית ומשפטית. על ליבו נשא הכוהן הגדול את חושן המשפט להוציא לאור משפט על פי תבונת הלב ואור השכל גם יחד. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר (זכריה ח) 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'. (אבות א, יח)
איזהו דין שהוא אמת לאמתו? דין המביא שלום בין בעלי הדין ושלום לעולם.
הדיינים נקראים "עיני העדה" ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. כל איש שיהיה לו ריב עם רעהו וכל נגע או מחלה שלטונית וחברתית צריכים לבוא לפני דייני ישראל ולהיות נידונים "על פי התורה אשר יורוך".
בתורת ישראל ובהלכותיה מצוי בניין מפואר בנוי לתלפיות של כל מערכת הדין והמשפט. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". עשרות מצוות עשה ולא תעשה נמצאות בתורה שבכתב בנוגע למערכות הצדק והדין, ומסכתות שלמות בסדר נזיקין ובכל ספרות התלמוד וההלכה מניחות לפנינו שולחן ערוך ומתוקן. תלמידי חכמים ויוצרים הלכתיים בכל הדורות התקינו מן השולחן הערוך מעדני מלכים בהלכות ובתקנות משפטיות, סדרי דין, פסקי דין וספרות פרשנית רחבה. כל האוצר הגדול הזה מבקש גואלים ובונים שיהפכוהו לעולם תוסס ופעיל בכל מערכות הצדק והדין הנוהגות בימינו.
מהפכת הציונות ותחיית העם בארצנו הביאו בכנפיהן ברכה רבה לתורה וללומדיה. נס תחיית השפה העברית, לשון הקודש, הביא לחידוש עולם ומלואו ופתח בפני כל את אוצרות התורה והיצירה. יצירה ותחייה דומה נדרשת לתרבות המשפט הישראלית. צדק ומשפט מן המקור הישראלי והעברי צריכים לתפוס את מקומם בראש ולדחות את הלשונות הזרות ואת משפט עם לועז אשר קנה לו מקום של כבוד במחוזות הצדק הישראלי.
כלל גדול נקוט בידינו מן האבות :
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו... (אבות ג, ב)
מלכות - כל מלכות, היא תריס בפני פורענות ואנרכיה אנושית. שלומה של מלכות היינו סדרי שלטון ומשפט, כפיית דין, גביית מס ושמירת הסדר הציבורי - הוא בסיס לקיומה של חברה.
ראוי לציין שמסכת אבות היא מסכת "מוסר הדיינים". כך הסביר הרמב"ם את מטרת המסכת הזאת ואת הוראותיה. דווקא הדיין, היושב על מדין, הוא הצריך בראש ובראשונה לשאת תפילה לשלומה של מלכות ולתת לכך ביטוי בפסיקותיו.
מכאן נובע שבתחומים של שמירת הסדר הציבורי, הביטחון האישי והלאומי, המשפט הפלילי ומערכת הענישה, צבא ומשטרה - שומה עלינו לשמור ולציית, לתקן ולשפר את המסגרות הקיימות.
הכלל ההלכתי קבע: "דינא דמלכותא – דינא" (בבא קמא קיג,א) אין כלל זה סותר ביקורת ראויה ומגמות חקיקה ושינוי בדרכים דמוקרטיות. כינונה של מדינת ישראל בחסדי שמים, מחייב יצירה מדינית־שלטונית הראויה למדינה יהודית.
בחוברת זו אנו קוראים להתמקד בראש ובראשונה בדין האזרחי. בתובענות שבין אדם לחברו, בין רשות לרשות, בין חברה ללקוח ובין עובד למעביד. בכל מרחב דיני הממונות יש להרים את קרן משפט התורה כמתחייב מן ההלכה.
מכון "משפטי ארץ" שם לו למטרה את כל האמור לעיל בחתירתו להכשיר דיינים תלמידי חכמים בעלי ראייה רחבה. ראייה החותרת לדון "דין אמת לאמיתו" מתוך הכרת תכונת הזמן והכרת מדינת ישראל כגורם בהלכה ובמשפט.
חוברת זו היא ראשונה בסדרת חוברות מחקר ומקורות משפטיים. היא באה כדי לבסס את חובת ההיזקקות למערכת משפט התורה ולהגיש לקורא נתונים אודות מערכת זו ולחזק את נגישותה.
את החוברת ערך הרב עדו רכניץ הממונה על תחום המחקר במכון, בשיתוף עם הרב ד"ר איתמר ורהפטיג איש צוות ההוראה והמחקר של המכון.
ייתן ה' ויסייע בידינו להשיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ויסיר ממנו יגון ואנחה בהקמת קריית משפט נאמנה.
הרב אברהם גיסר יו"ר המכון

למאמר המלא קובץ PDF

העיסוק של בתי הדין בדיני ממונות מפגיש אותם באופן תדיר במקרים אליהם יש התייחסות של החוק במדינת ישראל. כאשר בית דין בוחן סוגיה שכזו עומדים לפניו שני עקרונות יסוד: מחד גיסא, החובה לפסוק על פי דין תורה ולא על פי חוקים אחרים, ומאידך גיסא, הצורך הדוחק (גם מבחינה תורנית) בתקנות שישברו זרוע רשע, שימנעו ריב ומדון וכדומה.
רבים מפוסקי זמננו עסקו בשאלת מעמדם של חוקי הכנסת, הן בשאלה העקרונית - האם יש תוקף לחוקי המדינה, והן בשאלות פרטניות - מעמדו של חוק זה או אחר. ואכן נראה שיש בסיס איתן לטענה כי לדעת רבים מפוסקי ההלכה יש סמכות לכנסת ישראל לחוקק חוקים מסוימים.
יתירה מזו, ישנה הסכמה רחבה כי לחוקים העוסקים בתחום השלטוני (מסים, צבא) ובשמירה על הסדר הציבורי (התחום הפלילי) ישנו תוקף הלכתי, בתנאי שאינם מנוגדים לדין תורה, בתחומים אלה לא יעסוק נייר העמדה. לעומת זאת, לגבי דיני ממונות מוסכם על כל הפוסקים כי גם אם יש סמכות לחוקק חוקים בתחום זה הרי שסמכות זו מצומצמת הרבה יותר.
על רקע זה מתעוררת השאלה - מהם החוקים בדיני ממונות להם יש תוקף? ובאופן כולל יותר - מהם הקריטריונים ההופכים חוק לבעל תוקף הלכתי?
בעניין זה עוסק נייר העמדה, אשר מחולק לשני חלקים:
החלק הראשון - שנכתב על ידי הרב יואב שטרנברג (כולל ארץ חמדה, ירושלים) עוסק בהשפעת חוקי המדינה על גמירות הדעת, על הבעלות ועל יצירת התחייבויות. השפעה זו אינה תלויה בשאלה אם יש תוקף הלכתי לחוק מעצם היותו חוק, אלא היא נובעת מהשפעת החוק על גמירות דעתם של בני האדם הפעילים בשוק.
החלק השני - שנכתב על ידי הרב עדו רכניץ (מכון משפטי ארץ וארגון גזית) עוסק בתוקפם של חוקי המדינה בדיני ממונות מעצם היותם חוק. זאת, על רקע עשרות התייחסויות של פוסקי ההלכה שקבעו כי יש תוקף חוקי לחלק מחוקי המדינה. חלק זה מסתיים בהצעת קריטריונים לבחינת מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, וזאת כבסיס לדיון ואף להחלטה משותפת.

תקציר נייר העמדה
תוקפם של חוקי המדינה מכוח מנהג או התחייבות
לחוקים רבים העוסקים בדיני ממונות ישנה השפעה על דין התורה, גם אם לאותם חוקים אין כל תוקף מחייב על פי ההלכה. זאת, מפני שחוקים אלה השפיעו ומשפיעים על התנהלות השוק, ובכך הם יוצרים מנהג, מעצבים את גמירות דעתם של בני האדם ומגדירים זכויות קנייניות. בהקשר זה ניתן לציין כמה מצבים:
1. ע"פ שיטת הרב משה פיינשטיין חיובים הנובעים מהתקשרות מרצון, נעשים על סמך הנוהג החוקי המקובל (לדוגמא, על פי חוק הגנת הדייר), וגם על פי הפסיקה בבתי המשפט (לדוגמא, חוק החוזים האחידים).
2. התקשרות מרצון עם גופים הפועלים מכוח החוק (לדוגמא, חברה בע"מ) נעשית על דעת החוק.
3. לדעת הרב אשר וייס ניתן לחייב רופא בפיצוי על חבלה כיון שעל דעת כן נוצרה ההתקשרות עם החולה.
4. כל זאת, בתנאי שאכן זהו המנהג (ולא רק אות מתה בספר החוקים), שמדובר במנהג שכיח ושלא מדובר במנהג גרוע.
תוקפם החוקי של חוקי המדינה בדיני ממונות
רבים הם הפוסקים הסבורים שיש תוקף הלכתי לחלק מחוקי הכנסת העוסקים בדיני ממונות, זאת, בתנאי שיש בהם "תיקון הקהל". לאור זאת, ניתן להציע שלושה קריטריונים לבחינת מעמדם החוקי של חוקי הכנסת:
1. לחוק העוסק בסדר שלטוני וציבורי יש תוקף, ולכן יש תוקף גם להשלכות שלו על דיני ממונות (לדוגמא, חוקי התעבורה והחובה לרשום עסקת מקרקעין בטאבו לצורך גביית מסים).
2. חוק המממש עיקרון תורני, דוגמת, פיצויי פיטורין (בדומה להענקה), חוק המונע פיטורי עובדת בהריון.
3. חוק הדומה לתקנות חז"ל או לתקנות שאומצו על ידי חז"ל, דוגמת, הגנה על זכויות יוצרים, הדומה לתקנות ולהסכמות של חכמי ישראל.
למאמר המלא קובץ PDF