הרשם לקבלת עדכונים
חוקי ישראל על פי ההלכה: קובץ דיני ממונות

להורדת הקובץ של הספר לחצו כאן
ההקדמה לספר
בע"ה יתברך שמו, זוכים אנו להוציא לאור את הספר "חוקי ישראל – קובץ דיני ממונות", העוסק במכלול החוקים החשובים והמתאימים לחיי כל חברה מתוקנת, והם: חוק החוזים, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), חוק החוזים קבלנות, , חוק השבת אבידה, חוק הירושה, חוק המכר, חוק המתנה, חוק השכירות והשאילה, , חוק השומרים, חוק עשיית עושר ולא במשפט, תקנות סדר הדין האזרחי.
שתי מטרות היו לנו בהוצאה לאור של ספר " חוקי ישראל – קובץ דיני ממונות ":
(א) הפצת משפט התורה
משפט התורה הוא החוק הלאומי של עם ישראל, אשר תרם רבות לקיומו לאורך כל תקופת הגלות. עם ביטולה של האוטונומיה המשפטית במאה ה- 18, התחיל מיד תהליך ההתבוללות בקרב העם היהודי.
משפט התורה, שהיה עד כה משפט חי ומתפתח, קפה והפסיק לנשום. בלי הפרקטיקה היום יומית בבתי הדין, באה השכיחה, החוסר התאמה למציאות.
חלק גדול מעם ישראל, שהתכחש להיותו עם, דחה את עצם הגדרתו של משפט התורה כחוק לאומי.
הקמת מדינת ישראל, ועמה מערכת בתי משפט עם תשתית משפטית עצמאית, נתנה לגיטימציה להחלפת משפט התורה בנורמות חדשות, מערביות וחילוניות .
רק יחידי סגולה מסוגלים עתה להבין בכלל מזה משפט התורה.
מטרת ספר " חוקי ישראל – קובץ דיני ממונות " היא לפתוח חזרה את שעריו של משפט התורה, על מנת שכולם – כל עם ישראל - יוכלו להיכנס.
(ב) הפיכת ההלכה לחקיקה הלכתית
נביא את דברי הרמב"מ בהקדמה לספר יד החזקה, שהם נכונים מתמיד:
ובזמן הזה תקפו הצרות יתירות, ודחקה השעה את הכל, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתרה. לפיכך, אותם הפירושים וההלכות והתשובות שחברו הגאונים, וראו שהם דברים מבוארים, נתקשו בימינו, ואין מבין עניניהם כראוי, אלא מעט במספר. ואין צריך לומר הגמרא עצמה, הבבלית והירושלמית, וספרא וספרי והתוספתא, שהם צריכין דעת רחבה, ונפש חכמה, וזמן ארוך, ואחר כך יוודע מהם הדרך הנכוחה בדברים האסורים והמותרים, ושאר דיני התורה, היאך הוא:
ומפני זה נערתי, אני משה בן מיימון הספרדי, ונשענתי על הצור, ברוך הוא, ובינותי בכל אלו הספרים, וראיתי לחבר דברים המתבררים מכל אלו החיבורים, בענין האסור והמותר, הטמא והטהור, עם שאר דיני התורה, כולם בלשון ברורה, ודרך קצרה, עד שתהא תורה שבעל פה כולה, סדורה בפי הכל, בלא קושיא ולא פירוק. לא זה אומר בכה וזה בכה, אלא דברים ברורים, קרובים, נכונים, על פי המשפט אשר יתבאר מכל אלו החיבורים והפירושים, הנמצאים מימות רבינו הקדוש ועד עכשיו, עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול, בדין כל מצוה ומצוה, ובדין כל הדברים שתיקנו חכמים ונביאים. כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם, בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות, שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא.
גם אנחנו, בספר "חוקי ישראל – קובץ דיני ממונות ", חיברנו דברים, כולם בלשון ברורה, ודרך קצרה, עד שיהיה משפט התורה כולו, מסודר בפי הכל, בלא קושיא ולא פירוק. לא זה אומר בכה וזה בכה, אלא דברים ברורים, קרובים, נכונים, על פי ההלכה אשר נתבארה מכל החיבורים והפירושים, הנמצאים עכשיו, עד שיהיו כל הדינין גלויים לקטן ולגדול. לא שינינו דבר מההלכה, לא הוספנו ולא גרענו.
חקיקה הלכתית, פירושה בראש ובראשונה אחדות הלכתית. לא שהמחלוקות נעלמו אלא שבחרנו בדעה אחת. לפעמים בדעתו של פוסק זה ולפעמים בדעתו של פוסק אחר. לפעמים בדעתו של הפוסק המחמיר ולפעמים בדעתו של הפוסק המקל. תמיד הלכנו אחרי דעתו של פוסק. שלא נטעה! לא היתה לנו היומרה להכריע בין הפוסקים, אלא שלרוב ההכרעה ההלכתית התבררה מעצמה: אם משום מיעוט הפוסקים שהתייחסו ישירות לבעיות אקטואליות, אם משום שכך נפסק בתיק קונקרטי של בתי הדין הרבניים בישראל.
ובעיקר, הייתה לנו סייעתא דשמיא להרבות אחדות בישראל. כאשר הספק נשאר, הוא הובא בהערות ולא בתוך גוף החקיקה.
העקרונות בבסיס עריכת ספר " חוקי ישראל – קובץ דיני ממונות"
שימוש בסגנון ובלשון החוק
כדי לאפשר גישה לידיעת ההלכה היהודית בסגנון הקיים היום בלשון החוק האזרחי, ניסחנו את החוק
האזרחי על פי ההלכה היהודית, ובזה יוכלו יותר אנשים לדעת את ההלכה היהודית, להיעזר ולהשתמש בה.
כמו כן, ישמש ספר זה בסיס לחקיקה היהודית כאשר יגיע הזמן ומערכת המשפט תפעל על פי ההלכה.
מקורות לחוק
המקורות הם בעיקר מספרי הפוסקים אשר ניסחו פסקים ברורים: רמב"ם, שו"ע ורמ"א, ובאחרונים: חוקת
משפט, פתחי חושן, דיני ממונות ועוד.
מחלוקות
בנוסח החוק נמנעו מלהביא דעות חולקות, ואף שלעתים יש סעיפים שיש בהם מחלוקת, בכל זאת החלטנו לנסח את החוק כדעה אחת לפי מה שנראה בנטיית הפוסקים כדעה עיקרית מקובלת.
אני תקווה שעשייה ברוכה זו תביא לאחדות בעם ישראל ותהווה שלב נוסף בגאולתנו ובעצמאותנו.
ומאחר ואין תקווה ללא תפילה, אני מתפלל למלך המשפט שיצליח את דרכנו, שידריך אותנו בדרך האמת ושמעשינו יהיו לש"ש.
שלום אטלי, עו"ד