הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

סעדים זמניים בבתי הדין לממונות: הצגת הדילמות

הרב עדו רכניץ
הרצאה זו עוסקת בדילמות המתעוררות בהקשר של הוצאת צווים בבית הדין לממונות. הרצאה זו נתנה במסגרת כנס בנושא: צווים זמניים במסגרת בוררות בבתי דין לממונות, ביוזמת הקליניקה לסיוע אזרחי על פי המשפט עברי בשיתוף מכון "משפטי ארץ", מערך הקליניקות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן. ראו למטה קישור להרצאות נוספות מאותו הכנס.

להרצאות נוספות מכנס זה לחצו כאן

 

מקור הדין וטעמו

רא"ש מסכת בבא קמא פרק א סימן ה

וכן נמי מי שבא לפני ב"ד ואומר יש לי תביעה על פלוני ומצאתי לנכסיו במקום ידוע ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ולא אמצא מקום לגבות ממנו חובי ומבקש שיעכבו בית דין הנכסים עד שיתברר תביעתו. וכן ראובן שיש לו שטר על שמעון ולא הגיע זמנו עדיין ובא בתוך הזמן וטען כזאת הכל לפי הענין ואם רואה הדיין אמתלא בדברי התובע או שלא יוכל ראובן לגבות חובו משמעון כשיגיע הזמן מצווה הדיין לעכב ממון הנתבע עד שיברר התובע תביעתו או עד שיגיע זמן השטר. וכן מצאתי בשם הגאון ז"ל כתוב דתקנתא דרבנן הוא באיניש דמפסיד נכסיה משום השבת אבידה. ולי נראה דלא צריכנא לתקנתא דרבנן אלא דין גמור הוא שחייב אדם להציל עשוק מיד עושקו בכל טצדקי דמצי למיעבד.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה סימן עג סעיף י - ראשית ראיה

מי שיש לו שטר על חבירו לזמן, ובא בתוך הזמן לבית דין ואמר: מצאתי מנכסי פלוני ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות חובי, אם רואה הדיין שום אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן, מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר.

הגה: והוא הדין בכל מקום שנראה לבית דין לעכב מעות הנתבע (פסקי מהרא"י סי' ס"ד) ומזה נשתרבב המנהג לעקל המעות אף על פי שאין בו צורך כולי האי... וכשנראה לבית דין לעכב המעות, צריכין להודיע לנתבע כדלקמן סימן ק"ו.

ש"ך חושן משפט סימן עג ס"ק לד

דוקא מבזבז, אבל אם אינו מבזבז, אף על פי שמתמוטט מידי יום יום ולא יוכל לשלם לזמן אפילו במטלטלין, לא יוכל המלוה לעכב תוך הזמן, כן כתב מהרש"ל [ביש"ש] פ"ק דב"ק סי' כ'. ואף על פי שראיתו שהביא שם מפ"ק דמכות [ג' ע"ב] גבי הלוה לחבירו לעשר שנים והגיע שמיטה, אינה ראיה כלל, דהתם ידע מעיקרא שיהיה שמיטה, וא"כ סבר וקיבל. מכל מקום כן נראה עיקר לדינא, דהא בלאו הכי רב יהודאי גאון והרמב"ן [הובאו בבעל התרומות שער ט"ז ח"ג] והרשב"א בתשובה [ח"א] סי' (אלף) תתק"ח והריב"ש סי' ק"ט חולקים, וכדבריהם משמע לכאורה עיקר בש"ס. ונהי דכבר הסכימו כל האחרונים ונתפשט המנהג כדברי המחבר, מ"מ אין לך בו אלא חידושו.

שלושה מבחנים: ראשית ראיה, צורך, מידתיות

שולחן ערוך ורמ"א חושן משפט סימן עג סעיף י - ראשית ראיה

מי שיש לו שטר על חבירו לזמן, ובא בתוך הזמן לבית דין ואמר: מצאתי מנכסי פלוני ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות חובי, אם רואה הדיין שום אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן, מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר.

הגה: והוא הדין בכל מקום שנראה לבית דין לעכב מעות הנתבע (פסקי מהרא"י סי' ס"ד)

פסקי דין רבניים חלק ו עמוד 204 - עצירת בניה - צורך

ביה"ד נענה לבקשה זו ואסר על המשך הבניה עד לבירור הענין בפנינו. ביה"ד לא יכול היה להיענות לבקשת אגו"י לבטל את הצו האמור מאחר ולפי דעתנו היתה לכל הפחות טענה כל דהו בטענות פואגו"י שלפיה ביה"ד מוציא לפי ההלכה צו מניעה (חו"מ סי' ע"ג).

פסקי דין רבניים חלק יב פס"ד המתחיל בעמוד 30 - העברת ילדים לבית ספר אחר

ביום ט' אלול תש"מ ניתן ע"י ביה"ד צו ביניים האוסר על האשה להעביר את ילדיהם מבית הספר בו הם רשומים - לבית ספר אחר. ביום כ"ב אלול תש"מ ניתנה ע"י ביה"ד תוספת לצו הנ"ל.

שו"ת מבי"ט חלק ב סימן לג - מידתיות

לפי מנהג שלנו אין אנחנו מעכבים אלא בדבר ברור ולפעמים באיזו אמתלא אנחנו מעכבים ליום או ליומים עד שילך ויעמוד עמו לדין ואם יתעצל ולא ילך לדין אנחנו פוטרים את מי שיש בידו מנכסיו שיתן לו ולא יחוש למעכב.

סמכות

הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות ג, סימן תמ, עמ' תקי"א

דאף באופן שאי אפשר להמתין לרשות בית דין כיון שעלול התובע להפסיד מחשש שימכור הנתבע, דהדין הוא שמותר לילך לערכאות לעקל (עד שיציית דינא)בלי רשות בית דין... אבל חייב עם זאת להודיע להנתבע שאינו מפקיע עצמו ח"ו מין תורה וממתין שהנתבע יחתום על שטר בירורין לב"ד מסוים ואז יבטל העיקול.

סדרי דין ארץ חמדה גזית, סעיף ח(1)

(א) הוגשה בקשה לסעד זמני, והנתבע לא חתם על הסכם בוררות, רשאי ביה"ד לפנות לנתבע

בבקשה דחופה לחתימה מיידית על הסכם בוררות.

(ב) כל עוד לא חתמו בעלי הדין על הסכם בוררות לא ייתן ביה"ד סעד זמני.

מותב

שו"ת מהרש"ך חלק ג סימן נח

ועתה אבא על מה שבא עוד בשאלה, שגם אם נניח שיכולים לעכב באמתלאה, אם דבר זה מוטל בחק כל דיין או בבית דין שיהיה, או אם צריך בית דין של שלשה מוחזק בחכמה מה שאינו נמצא בדורנו זה... אבל מ"מ האמת הוא שכל דיין או ב"ד סגי, אעפ"י שלא יהיה כל כך מוחזק ומומחה.

תקנות הדיון תשנ"ג, סעיף ד(3)

ליושב-ראש ההרכב, בבית-הדין הרבני הגדול או האזורי, סמכות לדון לבדו בבקשות לצווי-ביניים, לצווים זמניים, להחלטות-ביניים אחרות ובענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך חבר אחר של בית-הדין לדון בעניינים אלו.

סדרי דין ארץ חמדה גזית, סעיף א(3)

לאב בית הדין תהיה הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות וכן בענייני סדר ונוהל ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור, חבר אחר של בית הדין.

במעמד צד אחד

רמ"א חושן משפט הלכות הלואה סימן עג סעיף י

הגה: ...וכשנראה לבית דין לעכב המעות, צריכין להודיע לנתבע כדלקמן סימן ק"ו.

שו"ת דברי מלכיאל חלק ה סימן רפב

וזיל בתר טעמא. דהרי כתב הרא"ש בפ"ק דב"ק שמצוה על הדיין לעקל נכסי הנתבע כי מוטל על הדיין לעשות כל טצדקי להציל עשוק מיד עושקו. ואיך נאמר שיודיעו מקודם כדי שיוכל להבריח.

תקנות הדיון תשנ"ג, סעיף קז(א)

(1)   תוקפו של צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן במעמד צד אחד יהיה לתקופה של שלושים יום. המבקש חייב להודיע לצד שנגדו הוצא הצו על הוצאת הצו תוך ארבעה ימים מיום שהצו ניתן. על המבקש להמציא לבית-הדין אישור שהצו נמסר לצד השני או אישור על תחליף מסירה או להמציא נימוק להנחת דעתו של בית-הדין אם לא היתה מסירה.

(2)   בית-הדין רשאי להתנות מתן צו במעמד צד אחד במתן ערבות מטעם המבקש או ערבות צד שלישי או שניהם גם יחד.

(3)   הוגשה התנגדות לצו שניתן במעמד צד אחד, ידון בית-הדין בהתנגדות תוך שבעה ימים. ההחלטה תינתן תוך שלושה ימים מיום הדיון. כל עוד לא ניתנה החלטה, יעמוד הצו בעינו.

תקנות הדיון תשנ"ג, סעיף קט

דיון בבקשה לצו-מניעה זמני במעמד צד אחד יהיה לפי ההוראות של תקנה קז, בשינויים המחויבים.

סדרי דין ארץ חמדה גזית, סעיף 3(א)

בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד שני הצדדים, ואולם רשאי בית הדין ליתן צו על פי צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקשה נזק חמור.

ערובה

תשובות והנהגות ג, תמ, עמ' תקיא

והתובע רק מפקיד "שיק" לקבל ע"ע כל נזקין שייגרמו באופן ישיר ובלתי ישיר, והיינו אף בגרמא.