הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

ויתור עובד על זכויות

הרב יובל חסיד
מעסיק אינו יכול להתנות עם עובד שיוותר על זכויות שמגיעות לו על פי חוק.

שאלה

האם בחוזה עבודה עם עובד שעומד להתקבל לעבודה אני כמעסיק , יכול להתנות עימו שהעבודה היא על דעת שרכיב מסויים בשכר לא אוכל לשלם לו? האם זה שונה אם הרכיב הוא בסיסי (כגון פנסיה/ ימי מחלה וכו') או שהרכיב הוא תקנה שמופעלת במצבים מסויימים. (במקרה הספציפי השאלה היא על תקנה/ חוק שעובד שעוזב עבודה בשל מעבר ליישוב חקלאי/ יישוב שרוב תושביו חקלאים זכאי לפיצויי פיטורין גם אם התפטר. תקנה/ חוק זה לא ברור די הצורך ( לי כמעסיק) ומטרתו כנראה לחזק מעבר ליישובים כאלו והתשלום של פיצויי הפיטורין מושת על המעסיק גם אם הוא כלל לא פיטר. מכיוון שזה לא רכיב שמישהו מחזיר אותו למעסיק שאלתי היא האם המעסיק מתוך כך שתקציבו מצומצם יכול מראש(!) לסכם עם עובד בעת קבלתו לעבודה שבמציאות כזו הוא לא ישלם לו כפיטורין. תודה רבה.

תשובה

פועל העובד אצל בעל הבית זכאי לתנאי עבודה מסוימים, חלקם מדין תורה וחלקם מחמת המנהג או החוק המקובל במדינה, שגם לו יש תוקף לפחות כשל מנהג.

אעפ"כ אומרת הגמ' במס' ב"מ (דף צב' ב'), שאם התנה המעסיק לפני תחילת העבודה שתנאי שכר מסוימים לא יחולו, תנאו קיים, אפילו לעניין דברים שחיובם מפורש בתורה, וכל שכן בנוגע לחיובים הנובעים ממנהג (ראה שו"ע חו"מ סימן שלא ס"א, וסימן שלז סי"ז).

לעומת זאת רוב חוקי העבודה במדינת ישראל, ובכללם חוק פיצויי פיטורים, הינם 'חוקים קוגנטיים' כלומר, זכויות שהמעסיק והעובד אינם רשאים לוותר עליהם. חוק פיצויי פיטורים מגדיר מצבים מסויימים בהם התפטרות העובד תחשב כפיטורים לעניין חובת תשלום פיצויים, ובתוכם מעבר ליישוב חקלאי(סעיף 8 (2)), ומסתבר שאף זכות זו היא קוגנטית. 

נחלקו הפוסקים בדורנו מה דינה של זכות קוגנטית שמחלו עליה: יש אומרים שאין לה אלא תוקף של מנהג, וניתן לבטלה ע"י מחילה מראש כי לא מסתבר שיהיה לה תוקף יותר מזכויות הכתובות בתורה, ויש אומרים שלא ניתן למחול עליה בגלל 'דינא דמלכותא דינא' ולכן המעסיק חייב למרות שהעובד מחל ובפרט בתקנות שהן טובת הציבור, ויש הטוענים שדווקא חוקים שנחקקו ע"י הרשות המחוקקת מחייבים ואילו פסיקות של ביהמ"ש לא (עיין מאמר בעניין זה ב"אמונת עיתיך" גיליון 114, מאת הרב א. ורהפטיג והרב ע. רכניץ).

למעשה נראה שאין לבטל את זכויות העובד במקרה זה.