הרשם לקבלת עדכונים
פנייה להוצאה לפועל ללא היתר מבית דין
השאלה
יש בידי שיק ביטחון של שוכר שלא שילם (הוא כבר יצא מהדירה) ולא היה לו כיסוי. האם מותר לי לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל באופן מידי או שראשית עלי לתבוע אותו לדין תורה ולקבל רשות מבית הדין למהלך?
התשובה
הפנייה למערכת בתי המשפט של מדינת ישראל והתדיינות בה אסורה[1]. לעומת זאת, תפקידה של מערכת ההוצאה לפועל הוא לאכוף ולבצע את פסקי הדין וכן גביית שטרות ובכלל זה שיקים, ולכן, ההוצל"פ אינה בגדר 'ערכאות'. למרות זאת, מצאנו דעות שונות לגבי פנייה אליה במטרה לגבות שיק שלא כובד - יש שהתירו ויש שהסתייגו לעשות כן מבלי לפנות תחילה לבי"ד תורני[3].
גם לדעת המתירים צריך שיהיה החוב ברור, כלומר חוב שאין הצד השני מכחישו כלל, וכל הנדרש הוא לאוכפו לשלם. כשאין החוב ברור והצד השני מעלה טענות נגד, אין בסמכות ההוצל"פ להפעיל הליכי גבייה בתיק, והוא עובר אוטומטית לדיון בסדר דין מקוצר בבית המשפט. במצב דברים כזה אסור לתובע להמשיך בדיון אלא הוא חייב לפנות לבית דין תורני ולברר בו את טענותיו.
לכן, לכתחילה (אם אין אומדנא ברורה שהשוכר יסרב לבוא לבית הדין) - מומלץ לנסות לפנות לבית דין תורני ולברר בו את הטענות.
במקום שיש חשש הברחת נכסים ולמשכיר אין ספק שהשוכר לא עמד בהתחייבויותיו עפ"י ההסכם, ובנוסף ברור לו שאין ולא יהיו לשוכר טענות נגדיות מכוח ההסכם, הוא יוכל לפנות להוצל"פ לגבות את חובו.
אם השוכר יגיש התנגדות להליך הגבייה בהוצל"פ והתיק יעבור לבית המשפט – יש למשוך את התביעה ולפנות לבית דין.,
עוד על דיני הפנייה להוצאה לפועל ראו: הרב הלל גפן, הסתייעות בהוצאה לפועל, נייר עמדה 6, מכון משפטי ארץ - כאן.
[1] ר' בפירוט והרחבה ספר 'המשפט וישראל- בתי המשפט בהלכה' וכן למשל מאמרי הרב יעקב אריאל (תחומין א') ופרופ' אליאב שוחטמן (תחומין יג)
[3] הגר"מ אליהו והגר"ש וואזנר זצ"ל התירו. וכן התיר הרב צ"י בן יעקב וכתב שלגבי הוצ' הגבייה אפשר ליזום דיון מקוצר בביה"ד. לעומתם הרב שטרנבוך הסתייג והצריך נטילת רשות מבי"ד. הרב מוניסר התיר לגבות המחאה בנקאית והסתפק לגבי המחאה פרטית. ע' בנייר העמדה שם מראי מקומות ומובאות דבריהם.
