הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

גזל מגוי

אסור לגנוב ולגזול מגויים והגונב מגוי חייב להשיב את הגנבה

שאלה

אדם לקח רכוש גוי ללא ידיעתו, משום שטעה לחשוב שהדבר מותר, ועכשיו הבין שעבר על איסור.

1.   האם עליו להשיב את הגזלה או הגנבה?

2.   אם אינו יכול להשיבה, כגון שאינו יכול למצוא את הגוי או אינו יודע מי הוא, מה עליו לעשות עם הגנבה? האם עליו לשרוף אותה או שמותר לו להשתמש בה? 

3.   אם הגנבה כבר אינה ראויה להחזרה כמות שהיא (כגון טלפון נייד שהתיישן מרוב שימוש אצל הגנב, והנגנב לא ירצה לקבלו כלל שהרי אין לו צורך בו), האם יש חיוב להחזיר את שווי הגנבה?

תשובה

 1. אסור לגנוב ולגזול מגויים,[1] והגונב מגוי חייב להשיב את הגנבה.[2] 

2. אין לשרוף את הגנבה. לגבי השימוש בגנבה, יש להבחין בין מקרה שידוע מי הנגזל לבין מקרה שלא ידוע מיהו: א. אם ידוע מי הנגזל, יש לנסות למצוא אותו. בשאלה האם הגזלן צריך להוציא ממון על כך נחלקו הדעות. מדברי הש''ך[3] עולה שהגזלן צריך להוציא ממון על כך, ולדעת סמ''ע[4] יש לחלק בין נגזל הנמצא במקום קרוב, ואז צריך להוציא ממון כדי לאתרו, לבין נגזל שנמצא במקום רחוק, ואז אינו צריך להוציא ממון לשם כך. לדעת 'חזון איש',[5] הגוזל אינו צריך להוציא ממון על כך. בספר 'פתחי חושן'[6] נכתב שכדי לצאת ידי שמים, יש להוציא ממון על כך בכל מקרה. ב. אם לא ידוע מי הנגזל, נראה שיש לעשות בסכום שנפחת משוויו של החפץ הגזול 'צרכי ציבור', דהיינו צרכים המיועדים לטובת הכלל,[7] כגון בניית מקוואות[8] או שאר צרכי ציבור חשובים.[9] עקרונית, את החפץ עצמו יש לשמור למקרה שיימצא הנגזל. אמנם נראה שבמקרה זה, יש שיטות באחרונים שאין צריך השבה; ואם בלאו הכי אינו יודע למי להשיב, מותר לו להמשיך להשתמש בחפץ, וייתן את שווי כולו לצורכי רבים, כדי לצאת ידי שמים. ייתכן גם שלחוזר בתשובה על עברת הגזל יהיה מותר להסתמך על העצה המקובלת בדיני אבדה: לרשום את שווי החפץ ופרטיו ולהשתמש בו, כדי להחזיר את שוויו אם יימצא בעל החפץ.[10] 

3. לפי ההלכה, התשלום נקבע לפי ערך החפץ בזמן הגנבה, ולכן במקרה זה יש להעריך כמה היה שווה החפץ בזמן שנגנב.[11] 

 

[1].     שו''ע, חו''מ סי' שמח סעי' ב; שם שנט סעי' א; פתחי חושן, הל' גזלה פ"א ס"ב.

[2].     שו''ע, חו''מ סי' שמח סעי' ב; בית שמואל, סי' כח ס"ק א, וכן הסכימו לו הרבה אחרונים. גם לפי נתיבות המשפט, סי' שמח ס"ק א, יש חיוב מדרבנן. דלא כפתחי חושן, הל' גזילה פ"א סעי' ב, שכתב שדעת רוב הפוסקים שאין להשיב, וראו עוד שו''ת משפטי ארץ, הלכות גזל עמ' 178.

[3].     ש"ך, חו''מ סי' שסז ס"ק ג.

[4].     סמ"ע, חו"מ סי' שסז ס"ק ג

[5].     חזון איש, ב''ק סי' כ ס"ק ח.

[6].     פתחי חושן, הל' גניבה פרק ד הערה יב.

[7].     שו''ע, חו''מ סי' שסו סעי' ב.

[8].     שו"ת אגרות משה, חו"מ ח"א סי' פח.

[9].     ראו שו''ת משפטי ארץ, גזל עמ' 219.

[10].   שו''ת משפטי ארץ, ב עמ' 275.

[11].   שו''ע, חו''מ סי' שנד סעי' ג.