הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא - דינא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי על האתיקה הצבאית הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ מבוא לאתיקה צבאית גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל כופים על מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בן המצר - בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה (מאה רבנים) השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה קבלת עדות בטלפון או סקייפ חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג חוות דעת לועדת שרים לחקיקה טוהר המידות צנעת הפרט תעודות רשמיות של גוים כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית

דייר בדירת שותפים שהזיק לרכוש של המשכיר

הרב יובל חסיד
שותף שהזיק לחפץ של בעל הבית חייב בתשלום ככל מזיק. בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק).

השאלה

אחד הדיירים בדירת שותפים, פירק אהיל ישן שהיה בבית. הוא שלח התראה בווטסאפ על כך שהוא הולך לזרוק את האהיל למחרת היום אם איש מהשותפים לא ימחה. לאחר שלא קיבל תשובה, וראה שכולם קראו את ההודעה, הוא שלח מסרון ביום המחרת בשעה 7:00 על כך שהוא עומד לזרוק את האהיל בשעה 8:00. אחד הדיירים שלח לו בחזרה בשעה 8 וחצי,  לאחר שסיים להתפלל אך גם לאחר הזריקה, כי האחריות לרכוש שזרק היא עליו בלבד.

מה יקרה אם בעל הבית ידרוש כי ישלמו על האהיל, האם התשלום יוטל  על כל הדיירים?

התשובה

השותף שהזיק לאהיל חייב בתשלום ככל מזיק.

אולם, בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק). להלן הפירוט:

 

א. הסכם השכירות

אם נכתב חוזה בין הדיירים ובין בעל הבית, ובחוזה מוגדרת אחריות הדיירים לשמירה על הבית ותכולתו- חוזה זה מחייב והאחריות מוטלת על כל הדיירים. 

ב. חיוב מדין שומרים

אם לא נכתב חוזה, מכיוון שהשוכר בית מחברו נחשב שומר גם על תכולתו, הרי שכל השוכרים נושאים באחריות של שמירה על החפצים בבית, וממילא אם לא מנעו את השחתת הרכוש הם חייבים לשלם כדיני שומר[1]. במקרה שלנו מדובר בפשיעה כיוון שידעו על הנזק, ולכן יהיה עליהם לשלם יחד, אם בעל הדירה יתבע אותם.

ג. חיוב מדין שליחות

כיוון שהמזיק הודיע לחבריו שבכוונתו לזרוק את האהיל, לכאורה היה מקום לומר שבשתיקתם הם  כמסכימים לכך בפירוש וכאילו מינו אותו להיות שליח כיוון שמדובר על שותפות. אמנם, בדרך כלל אין שליח לדבר עבירה, אולם, בשותפים יש אומרים שיש שליחות לדבר עבירה כשהמעשה נעשה לטובת השותפות[2] אבל רוב הראשונים חלקו על כך, ולכן אי אפשר לחייבם מכח שליחות זו, כי המוציא מחברו עליו הראיה.

 

לסיכום, המשכיר רשאי לתבוע את המזיק את מלוא הסכום.

לחילופין, המשכיר יוכל לתבוע מכל השוכרים את התשלום, אם המקרה תואם  את התנאים דלעיל. אם יעשה כך, יוכלו השותפים לתבוע מהמזיק לפצות אותם ולשאת בכל הנזק. 

 

 

 

[1] ויש לחלק בין נזק לקרקע שאין בו חובת תשלומי שומרים, ונחלקו הפוסקים האם גם בפשיעה פטור, כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סימן שא סעיף א, או לתלוש שחיברו שיש מחלוקת הפוסקים בו כמבואר בחושן משפט סימן צה סעיף א, ובין דבר תלוש. 

[2] שיטת רש"י בב"מ ח', ונחלקו האחרונים כיצד לבאר את שיטתו- האם דווקא בגזל  או בכל פעולה שנעשית כדי להרוויח לשותפות  כמשמעות דברי שו"ת דברי יציב חו"מ סז'.