הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

דייר בדירת שותפים שהזיק לרכוש של המשכיר

הרב יובל חסיד
שותף שהזיק לחפץ של בעל הבית חייב בתשלום ככל מזיק. בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק).

השאלה

אחד הדיירים בדירת שותפים, פירק אהיל ישן שהיה בבית. הוא שלח התראה בווטסאפ על כך שהוא הולך לזרוק את האהיל למחרת היום אם איש מהשותפים לא ימחה. לאחר שלא קיבל תשובה, וראה שכולם קראו את ההודעה, הוא שלח מסרון ביום המחרת בשעה 7:00 על כך שהוא עומד לזרוק את האהיל בשעה 8:00. אחד הדיירים שלח לו בחזרה בשעה 8 וחצי,  לאחר שסיים להתפלל אך גם לאחר הזריקה, כי האחריות לרכוש שזרק היא עליו בלבד.

מה יקרה אם בעל הבית ידרוש כי ישלמו על האהיל, האם התשלום יוטל  על כל הדיירים?

התשובה

השותף שהזיק לאהיל חייב בתשלום ככל מזיק.

אולם, בנסיבות מסוימות המשכיר יכול לתבוע את את שאר השותפים (ואלה יוכלו לתבוע את המזיק). להלן הפירוט:

 

א. הסכם השכירות

אם נכתב חוזה בין הדיירים ובין בעל הבית, ובחוזה מוגדרת אחריות הדיירים לשמירה על הבית ותכולתו- חוזה זה מחייב והאחריות מוטלת על כל הדיירים. 

ב. חיוב מדין שומרים

אם לא נכתב חוזה, מכיוון שהשוכר בית מחברו נחשב שומר גם על תכולתו, הרי שכל השוכרים נושאים באחריות של שמירה על החפצים בבית, וממילא אם לא מנעו את השחתת הרכוש הם חייבים לשלם כדיני שומר[1]. במקרה שלנו מדובר בפשיעה כיוון שידעו על הנזק, ולכן יהיה עליהם לשלם יחד, אם בעל הדירה יתבע אותם.

ג. חיוב מדין שליחות

כיוון שהמזיק הודיע לחבריו שבכוונתו לזרוק את האהיל, לכאורה היה מקום לומר שבשתיקתם הם  כמסכימים לכך בפירוש וכאילו מינו אותו להיות שליח כיוון שמדובר על שותפות. אמנם, בדרך כלל אין שליח לדבר עבירה, אולם, בשותפים יש אומרים שיש שליחות לדבר עבירה כשהמעשה נעשה לטובת השותפות[2] אבל רוב הראשונים חלקו על כך, ולכן אי אפשר לחייבם מכח שליחות זו, כי המוציא מחברו עליו הראיה.

 

לסיכום, המשכיר רשאי לתבוע את המזיק את מלוא הסכום.

לחילופין, המשכיר יוכל לתבוע מכל השוכרים את התשלום, אם המקרה תואם  את התנאים דלעיל. אם יעשה כך, יוכלו השותפים לתבוע מהמזיק לפצות אותם ולשאת בכל הנזק. 

 

 

 

[1] ויש לחלק בין נזק לקרקע שאין בו חובת תשלומי שומרים, ונחלקו הפוסקים האם גם בפשיעה פטור, כמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סימן שא סעיף א, או לתלוש שחיברו שיש מחלוקת הפוסקים בו כמבואר בחושן משפט סימן צה סעיף א, ובין דבר תלוש. 

[2] שיטת רש"י בב"מ ח', ונחלקו האחרונים כיצד לבאר את שיטתו- האם דווקא בגזל  או בכל פעולה שנעשית כדי להרוויח לשותפות  כמשמעות דברי שו"ת דברי יציב חו"מ סז'.