הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

סיוד דירה מושכרת בעת הפינוי

הרב יובל חסיד
כאשר סוכם במפורש שהשוכר יחזיר את הדירה כשהיא מסוידת, השוכר חייב בכך גם אם אמר למתווך אחרת.

השאלה

שלום וברכה יש בבעלותי דירה שקניתי לפני קרוב לשנתיים ואני משכיר לדיירים שהתחילו עוד בתקופת הבעלים הקודמים. בקרוב אנחנו עומדים לסיים את תקופת השכירות ונוצרו חילוקי דעות בקשר לחיוב השוכרים להשאיר את הדירה מסוידת.

העובדות הן (לדברי השוכרים) שכשהם קיבלו את הדירה מהבעלים הקודמים היא אכן היתה מסוידת, אבל מצב הלכלוך בדירה היה חריג ולא סביר, כולל לכלוכי צבע שהיה צריך לגרד ולנקות במשך יומיים. בעקבות כך, הם הודיעו למתווך שקישר ביניהם לבין הבעלים שהם לא מתכוונים להחזיר את הדירה צבועה. גם לטענתם, כנראה המסר לא הועבר לבעלים ולכן הוא לא יכול היה להסכים לכך. מאז, הם המשיכו מולנו את תקופת השכירות, ובחוזה שחתמנו לא מוזכרת בפירוש צביעת הדירה, אבל מצוין שבתום תקופת השכירות השוכרים יחזירו את הנכס "כשהוא במצב תקין באותו המצב בו קבלוהו".

לסיכום, לטענת השוכרים, מכיוון שהם קיבלו את הדירה במצב ניקיון גרוע והם הודיעו בזמנו שמבחינתם זה לא סביר והם לא מתכוונים להחזיר את הדירה צבועה, אין להם חיוב כלפינו להחזיר את הדירה צבועה. לטענתנו, מכיוון שהם קיבלו את הדירה מסוידת והבעלים מעולם לא ויתר והסכים כביכול לקזז את צביעת הדירה כנגד הניקיון (בנוסף לכך שלא ברור שזה שווה ערך זה כנגד זה), וגם הנורמה המקובלת בשוק וגם החוזה מחייבים אותם להחזיר את הדירה כמו שקיבלוה, הם מחויבים לצבוע לפני סיום השכירות. במצב זה, האם על פי דין השוכרים מחויבים בצביעת הדירה או לא? תודה רבה

התשובה

בדיני ממונות שבין שני צדדים לא ניתן להשיב ללא שמיעת שני בעלי הדין, לכן יש צורך לקבוע דיון בנוכחות שניכם. יחד עם זאת ניתן לתת את העקרונות הכלליים של הדיון.

א. האם יש תוקף להתחייבות לביצוע פעולה בחוזה?

ישנה בעיה כללית בחוזים המצויים כיום, האם ניתן מבחינה הלכתית לחייב את הצדדים לעמוד במה שנכתב בחוזה, כאשר לא מדובר על התחייבות בכסף אלא בעשיית פעולות מסוימות כגון לסייד את הדירה או "להחזיר" אותה במצב מסוים. בספר "משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם" בהוצאת מכון משפטי ארץ הציעו לכך כמה פתרונות. נראה שבנדון שלנו, כיוון שהשוכר קיבל דירה למגורים ובתמורה התחייב לבצע את הסיוד (מלבד התשלום החודשי של שכ"ד) הוא מחויב בכך כדין קבלן שמעשה הקניין מחייבו לעשות את העבודה (ראו הרב אלעזר גולדשטיין, "חוזה קבלני לביצוע עבודות בניין", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם בהוצאת מכון משפטי ארץ, עמוד 269, שיטות הפוסקים לגבי אמצעי הכפייה שיכול המשכיר לנקוט בהם).

ב. פרשנות החוזה

אדם העושה תנאי עם חברו בכתב אין הולכים אחרי לשון הכתב אלא אחרי הכוונה, אם ברור למה כוונתו (חושן משפט סא' טז'). ולכן גם אם לא נכתב בפירוש בחוזה שהשוכר חייב לסייד מכיוון ששני הצדדים מודים שהבינו שזו הכוונה אז יש כאן הסכמה והתחייבות של השוכר לסייד. בנוסף, המנהג המקובל הוא ששוכר שקיבל דירה מסוידת מתחייב להחזיר אותה מסוידת, ובעסקות ממון הולכים אחר המנהג.

ג. האם חוסר ניקיון הוא עילה לביטול החיוב?

אין אפשרות לקזז את ההתחייבות לסייד במידה ויש חיוב - כנגד החיוב לניקיון הדירה, משום שעל המתחייב לעמוד בדבריו גם אם יש לו תביעות כלפי השני, עי' שו"ע חושן משפט סי' כד'. ובנדון שלנו אין השוכר תובע כעת את המשכיר אלא שטוען שכיוון שניקה את הדירה הוא אינו חייב לסייד, ולכן נראה שאין זו עילה לפטור אותו אם לא הסכים לכך המשכיר. בנוסף, אין לכאורה השוואה בין עלויות סיוד לעלויות ניקיון, ככל שיהיו.

ד. מעמדה של המחאה בפני המתווך על המצב של הדירה

במידה והשוכר חתם על ההסכם ואף נכנס לדירה נכרת חוזה השכירות עם כל ההתחייבויות ואין ביכולתו לחזור בו מהתחייבויותיו אלא אם המשכיר מוחל לו על כך. בדרך כלל למתווך אין זכות למחול בשם המשכיר, אלא אם כן הוסכם עם המתווך שהוא לוקח את מלוא האחריות על השכרת הדירה ומייצג את בעל הדירה לכל דבר. במקרה זה השוכר הודה שהמתווך לא העביר את המחאה שלו למוכר ולכן אין למחאה כל תוקף.

לסיכום: על השוכר לסייד את הדירה.