הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית

פיצוי על רשלנות רפואית

הרב עמוס ראבילו
המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.

השאלה

ראובן פנה לרופא שלו בגין כאבים עזים שהוא חש מזה זמן. הרופא חשב כי מדובר באסטמה של העור ונקט בטיפול נוגד אלרגיה. לאחר שהתסמינים לא חלפו, ראובן פנה שוב ושוב אל הרופא עד שנשלח לבדיקות מקיפות יותר ובהן התגלה כי הוא סובל ממחלת הסרטן, והיא התקדמה בצורה משמעותית בגין הגילוי המאוחר.

החולה פנה בתביעה לחברת הביטוח של הרופא, אך הרופא טען שהחולה חייב להימנע מתביעה כזאת כיוון שהוא היה שוגג ואין לחייב אותו בדין תורה.

התשובה

חובת הרופא לשלם על נזקיו

בתוספתא (גיטין ג,ח) נאמר כי " רופא אומן שריפא ברשות בית דין והזיק: בשוגג - פטור; במזיד - חייב. מפני תיקון העולם." בתוספתא מובאים שני מקרים: האחד - רופא שהזיק במזיד, ובמקרה זה אין לרופא חסינות. והשני, רופא שהזיק בשוגג. מדברים עולה שאף במקרה זה היה ראוי לחייבו בתשלום, אלא שמפני "תיקון העולם" חכמים פטרו אותו. אמנם, גם רופא שהזיק בשוגג  חייב בדיני שמיים (רמב"ן 'תורת האדם' ע"פ תוספתא בבא קמא).

הסיבה לפטור רופא שהזיק היא הרצון לעודד את העיסוק ברפואה. אם נטיל על הרופא אחריות גם בנזקים שנגרמו בשוגג, הרי אנשים ימנעו מלימודי רפואה, והסיכון לציבור יגדל (מנחת ביכורים על התוספתא בגיטין).

דברי התוספתא והרמב"ן נפסקו בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שלו סעיף א): "...לא יתעסק ברפואה אא"כ הוא בקי, ולא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן, הרי זה שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין, חייב בתשלומין, אפילו אם הוא בקי. ואם ריפא ברשות בית דין, וטעה והזיק, פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים...".

בין רשלנות לשגגה

האם התקנה שרופא פטור מלשלם בנזק שנגרם בשוגג תקפה לכל מקרי השגגה?

התשב"ץ (חלק ג, סימן פב) מחלק בין רופא ש'עשה הראוי לו' שפטור מכח תקנת חכמים, ובין רופא ש'עשה יותר מן הראוי לו' שמוגדר כמזיד וחייב. מדברי התשב"ץ עולה, שלא רק כוונה להזיק מוגדרת כמזיד, אלא גם רשלנות וחוסר זהירות מוגדרים ככאלה (שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קנא).

הרב חיים דוד הלוי (שו"ת עשה לך רב, חלק ג, סימן ל), מבחין בין שלושה מצבים: טעות בלתי סבירה (שאין בה פטור); טעות סבירה (שנקבע בה שהרופא פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים); נזק שנגרם לחולה על אף שהדיאגנוזה והטיפול היו נכונים (שהרופא פטור בו מכל וכל אף מדיני שמים).

תביעה כנגד חברת הביטוח בבית המשפט

אע"פ שלמדנו שיש לרופא אחריות על רשלנותו, לא הרי האחריות שמטילה התורה כהרי האחריות שמטילה מערכת המשפט האזרחית. בנוסף, תביעות אלו נדונות בבתי המשפט ולא בבית הדין. האם הדבר מותר?

הרב אשר וייס ("גדרי היתר לפנות לערכאות", תחומין ל, עמ' 276-279) כתב כי "קופ"ח כפופה בהתקשרותה עם לקוחותיה לחוקי המדינה ולפסיקת בתי המשפט, והרי זה כאילו התחייבה מפורשות לשלם פיצוי נזיקין כפי פסיקת בית המשפט". נימוק נוסף שמעלה הרב הוא, שחוקי המדינה מחייבים במקרים אלו מטעם דינא דמלכותא דינא, כיוון שאף אנחנו היינו מתקנים כן כדי להגן על החולים ולגרום לרופאים להישמר יותר מפני נזקים אפשריים. כלומר, ניתן לחייב את חברות הביטוח על פי חוקי המדינה מהטעמים האמורים, גם אילו הדיון היה מתקיים בבית דין של תורה. אלא שחברות הביטוח מסרבות להתדיין בבתי הדין ולכן מותר לתבוע אותן בבתי המשפט.

סיכום

עבודת הרופא היא עבודה שכרוכה בסיכונים גדולים, וטעות מזערית שלו יכולה להרוס את חיי החולה. מצד שני, חז"ל ראו צורך להגן על הרופאים מפני תביעות משפטיות בגלל שעיסוקם הוא מצווה, ופטרו את הרופא מנזקים שגרם בשוגג. רשלנות אינה מוגדרת כשגגה, ועל הרופא להימנע ממנה בכל מחיר.

למעשה, המנהג הוא שהרופא מבוטח, והפיצויים שנפסקים למטופל ניתנים על פי חוקי המדינה. לפיכך, ניתן לתבוע פיצויים אלה כיוון שיש כאן הסכם מכללא ותקנה טובה. כל זמן שחברות הביטוח יסרבו להתדיין בבית דין של תורה ניתן לתבוע את הפיצוי בבתי המשפט.