הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

ערבות הדדית חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ גבורה מצור פדיון שבויים משמעת מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק נאמנות אב על כשרות בניו ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה

על מי מוטלת האחריות לתיקוני איטום?

הרב עמוס ראבילו
בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. בנוסף, גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון. אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.

השאלה

על מי מוטלת האחריות לתיקוני איטום?

התשובה

 

לאחר שנים שחונות רבות אנו חווים השנה שנה ברוכה. הגשמים הרבים גורמים לפעמים גם למתיחות בין שכנים. כזה היה המקרה שבו רטיבות נוצרה בדירתו של ראובן. הרטיבות יצרה עובש והזיקה לקירות הדירה ולארון שעמד סמוך לקיר. בבדיקה של איש מקצוע, התברר שמקור הרטיבות הוא במרפסת של שכנו שמעון. התברר שכדי לפתור את הבעיה יש לבצע תיקון של האיטום במרפסת שימנע חדירה של מי גשמים. כעת הצדדים שואלים האם שמעון חייב לשלם את עלות התיקון לבדו, או ששכנו צריך להשתתף בתשלום?

אחריות לאיטום

בנוגע לתיקון נזקי רטיבות יש הבדל בין ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך ובין המנהג הרווח היום.

הרמ"א (חושן משפט סימן קנה סעיף ד) פסק: "אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה, על הניזק לתקן שלא יוזק" כלומר חובת התיקון מוטלת על מי שנפגע ממי הגשמים ולא על בעל הקומה העליונה. גם השולחן ערוך (חושן משפט סימן קסד סעיף א) פסק שהדייר התחתון אחראי לתיקונים בתקרה: "הבית והעליה של שנים, כל קלקול שיארע בכתלים, מן התקרה ולמטה, חייב בעל הבית לתקנו". אולם, הרמ"א העיר על כך וכתב: "ויש אומרים דאין בעל הבית חייב לתקן התקרה, אלא בעל העלייה צריך לתקנו, וכן נראה לי לדון; וכל צרכי הגג חייב בעל העלייה לתקן גם כן",

 האחרונים נדרשו ליישב את הסתירה בדברי הרמ"א.

הב"ח (טור חו"מ סי' קנה סע' ז) כתב שהעליון אחראי רק במקרה של נזילה מתמשכת וקבועה של מי גשמים. אולם, אם מדובר על נזילה חריגה עקב גשם שוטף העליון אינו אחראי.

ה'דרישה' תירץ כי יש הבדל בין מקרה בו גם השכן העליון נהנה מהאיטום, ואז מוטל עליו לתקן את הגג לבדו, ובין מקרה בו אין לשכן העליון שום הנאה מהתיקון אלא רק לשכן התחתון. לפי השיטה הזאת בעל המרפסת פטור מאיטום המרפסת, כיוון שאין לו שום הנאה מפעולה זו.

נתיבות המשפט (קסד, ב) תירץ, שבמקרה בו שני שכנים בנו בית משותף השכן העליון קיבל על עצמו אחריות לתקן את הגג עבור השכנים ועל דעת כן בנו את הבית. אבל במקרה בו לא היתה התחייבות כזאת מראש, השכן הניזוק צריך לשאת בעלויות. לפי זה, בימינו כאשר בניינים נבנים בבת אחת, בעל המרפסת חייב באיטום המרפסת שלו.

מנהג המדינה

הלכה זו תקפה במקומות בהם אין מנהג אחר. אולם, החתם סופר (הגהות לשו"ע חו"מ קנה, ד) כותב שתיקון הגג תלוי במנהג.

בימינו המנהג המצוי בהרבה מקומות הוא שהשכן העליון מתקן את כל הנזקים המגיעים מרכושו, ובדיני שכנים, יש למנהג זה תוקף. גם החיים בבתים המשותפים מוסדרים פעמים רבות על פי התקנון המצוי ובסעיף 3 לתקנון חובת התיקון מוטלת על מי שהליקוי ברשותו, קרי, על הדייר העליון.

אשר על כן, בימינו בדרך כלל בעל המרפסת (או הקומה העליונה) צריך לשאת בעלויות האיטום של המרפסת.