הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

השבת גניבה שבוצעה בילדות

אדם שגנב בילדותו חייב להחזיר את הגניבה, אולם, אם החפץ אבד הוא אינו צריך להחזיר את שוויו. אם נהנה מהחפץ הגנוב לפנים משורת הדין ראוי שיחזיר את שוויו

השאלה

שלום 
אני זוכר שכשהייתי בן 10 וחבר בתנועת בני עקיבא, היה מקרה בו חבר שלי הציע ש``נמצא`` כסף באחד התיקים אשר היו אסופים בסניף (היינו שלושה חברים ואחד מהם הציע את הרעיון). אני לא כל כך התחברתי לרעיון ויכול להיות שאף הבעתי מחאה על כך , אך בסופו של דבר הוא (מי שהציע את הרעיון) פשפש באחד התיקים ומצא באחד מהם 20 שקל (כך זכור לי). לאחר שהוא לקח את ה20 שקל קנינו איתם קלפי משחק לכל אחד ושיחקנו עליהם. אני לא בטוח אך אני חושב שלאחר המשחק יצא שאני הרווחתי את רובם. 
למרות שאולי לא הייתי שותף אקטיבי לדבר העבירה גניבה זו מציקה לי כבר זמן רב ואני רוצה להוריד אותה מראשי. אין לי שום שמץ של מושג ממי נלקחו ה20 שקל האלו, גם לא אז ובטח ובטח לא עכשיו. 
אבקש לדעת איך ניתן לכפר/לתקן את המעשה 
תודה

התשובה

שלום וברכה 
ראשית, יישר כחך על שאתה מתחרט על כך שנהנית מכסף גנוב וברצונך לתקן את מעשיך!
 
אתה מתאר בשאלתך מצב שבו נהנית מדבר שנקנה בכסף שנגנב ע''י ילד אחר, והחפצים שנקנו בכספי הגנבה היו ברשותך.
 
לפי ההלכה אסור ליהנות מגזלה או גניבה שנעשתה ע''י אחר (שו''ע חשן משפט שסט, ב, שו''ע הרב גזילה סע' כ).
 
ולגבי השבת הגזלה: מכיוון שהיית קטן בשעת הגניבה ולא אתה גנבת אלא רק נהנית מהגניבה הטוב ביותר הוא שתתחרט על מעשיך ותחזור בתשובה. אך אתה פטור מתשלום משום שלא גנבת אלא רק נהנית מהגנבה, והגניבה אינה בעין (ודבר זה נלמד מק''ו ממה שכתבנו לקמן שאפילו הגזלן פטור מלהשיב את הגזילה שגזל בקטנותו אם החפץ כבר לא קיים).

נוסיף את הדין לגבי הגנב עצמו. במקרה שהגנב היה קטן (כלומר פחות מבר מצוה) בעת הגניבה:
 
הגמרא (בבא קמא פז, א) פוטרת קטן מעונשים על נזקים שגרם משום שאיננו בר דעת ואיננו מצפים ממנו לקחת אחריות על מעשיו. וכן כתב הרמב''ם (הלכות גניבה א, ח): "קטן שגנב... מחזירין דבר הגנוב ממנו, ואם אבדו אינו חייב לשלם... ואפילו לאחר שהגדיל". כלומר אם החפץ הגנוב עדיין קיים חייב הקטן (או לאחר שגדל) להחזירו לבעליו, אם יודע מיהו. ואם החפץ לא קיים אין מחייבים את הקטן, אפי' לאחר שגדל, להחזיר את שווי החפץ לנגזל. וכך נפסק בשו''ע (חשן משפט שמט, ג).
 
אמנם, יש מי שאומר שאם הקטן נהנה מהגניבה חייב לשלם את שוויה לבעלים (שו''ת שבות יעקב א, קעז. מובא בפתחי תשובה שם) אך להלכה חלקו על כך (ערך ש''י, פתחי חושן גניבה פרק ד הערה נו?, ראה שו''ת משפטי ארץ, גזל, עמ' 215). אעפ''כ, המשנה ברורה (שמג, ט) כתב שלפנים משורת הדין ראוי שיחזיר את הגזלה שגזל בילדותו או את שוויה.
 
במקרה שהגנב היה גדול בעת הגניבה:
 
אם ידוע לו ממי גנב חובה עליו להחזיר לו את הגניבה למרות שעבר זמן רב מאז הגנבה. ואם לא ידוע לו ממי גנב חובתו לעשות צרכי הרבים בכסף שגזל כגון לתרום סכום זהה לצדקה (שו''ע חו''מ שסו,ב).