הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם עני המהפך בחררה תחרות דיני חברות סמכות השלטון המקומי שכנים דיני עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך ועשית הישר והטוב טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה דינא דמלכותא חזרה מהתחייבות דיני חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית התמודדות עם כשלים חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה גבאי רישום כוזב הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר דבר האבד גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה דיני ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זכיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי דיני משפחה לימודי אזרחות בתי הדין הרבניים עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה חוזה לטובת צד שלישי מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמני הקדש חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין ערך זכויות עתידיות גיור משומדים זכרון דברים עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה עד מומחה עד פסול מורדת פוליגרף זכות עמידה בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התחייבות מופרזת התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה אופן קבלת עדות חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות חקירה וראיה ביוזמת בית הדין מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה טוהר המידות צנעת הפרט כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים

בית כנסת שנבנה על 'שטח ירוק'

הרב הלל גפן
האם מותר לבנות בית כנסת על שטח המיועד להיות שטח ציבורי ירוק ולא שטחי ציבור? הרישום בטאבו מעיד מי הוא הבעלים האמיתי על השטח, ולכן אסור לבנות בית כנסת על שטח כזה. מכאן עולה שאסור לכתחילה להתפלל בבית הכנסת כזה, כיוון 'שאין קטגור נעשה סנגור'.

שאלה

בית כנסת שנתקע ללא מקום ראוי, גבאיו החליטו להקים בלי אישור כלל מבנה זמני אך מסיבי יחסית על גבי בטון ויציקת מלט, בשטח המוגדר כ"שטח ירוק". שטח ירוק בניגוד לשטח חום, הוא שטח שלא מיועד למבנה ציבור אלא לריאה ירוקה גן שעשועים או פארק וכד'. תהליך שינוי יעוד של שטח כזה הוא תהליך ארוך שתלוי בוועדות שהן מעל העירייה ואמור לכלול בתוכו מקום לתגובותיהם של כלל תושבי האיזור המושפעים משינוי משמעותי כזה. חלק לא קטן מהדיירים באיזור מתנגדים להקמת בית הכנסת במקום המדובר מחשש שהזמני יהפוך לקבוע והציבור יאבד את השטח הירוק המזערי באיזור  לטובת מבנה ציבור. ובפרט, שהשטח המדובר אמור להיות מפותח לפארק ע"י קבלן פרטי שבונה במגרש הסמוך וכחלק מסיכומיו עם העירייה, על מנת לקבל טופס 4 יצטרך לפתח את השטח המדובר. כיוון שכן חוששים הדיירים (חלקם עכ"פ), שהקבלן "יתפס" על הימצאות בית הכנסת בשטח כדי להיפטר ממטלת פיתוחו וכך הציבור יאבד את הפארק המיועד. עיקר הטענה של אותם דיירים היא, כי מדובר בעצם בשטח של כלל הגרים באיזור ושימוש בשטח כזה בלי רשותם, וללא התייעצות עם הציבור, לצורך בית כנסת, הוא בעצם בניית בית כנסת על שטח גזול. השאלה היא משולשת. ואשאל מן הסוף להתחלה: א. בהנחה ובית הכנסת יוקם שם, במצב העניינים הנוכחי, האם יהא מותר להתפלל בו? או שיש חשש של מצווה הבאה בעבירה של תפילה במקום גזול?  ב.  האם יש מקום לפעול ולהתריע לגבאים ולציבור בבעייתיות בבניית בית כנסת במקום כזה שהוא חשש גזל? ובפרט אם המענה ל1 הוא שבאמת ישנו חשש להתפלל שם.  ג. האם מצד הגבאים נכון להימנע מכל המהלך הזה גם במחיר שלא ימצא מקום ראוי לבית הכנסת בטווח הקצר? תודה מראש

תשובה

התיחסות לפרטי השאלה דורשת ירידה לפרטים ולשם כך יש לשמוע את שני הצדדים, לכן נוכל רק לכתוב שני עקרונות כלליים:

1. הבעלות על השטח תלויה ברישום בטאבו, ואם השטח רשום על שמה של העיריה הרי הוא שלה ולא של התושבים הגרים בסמיכות מקום.

2. כמובן  שהגבאים אינם רשאים להשתמש בשטח באופן בלתי חוקי, ועליהם לקבל רשות מבעל השטח על מנת להשתמש בו.

3. אין בתפילה במקום גזול בעיה של מצווה הבאה בעברה, אך אסור להתפלל שם כי ה' שונא גזל בעולה, ואין קטגור נעשה סנגור (שו"ת הרמ"ז סי' לו-מו הובא במאמרו של הרב ערוסי תחומין כב עמו' 47). דבר זה נכון כל עוד העניין לא נדון בבית דין, אבל אם בית הדין יתן ארכה לגבאים לפנות את השטח, זה נתון לשיקול דעת בית הדין.