הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

הסתרת מידע בשידוכין

הרב עמוס ראבילו
אישה הסתירה מבעלה שעברה התעללות מינית לפני החתונה. לאחר זמן האישה תובעת גירושין. הבעל רוצה לתבוע תביעת נזיקין מכל מי שהסתיר ממנו את המידע- האישה, ההורים, השדכנית ורב הקהילה. אע"פ שבכל פעולת קניין הסתרת מידע עלולה להיות אונאה או גניבת דעת, בשידוכין נחלקו הפוסקים איזה מידע מותר להסתיר. יש פוסקים שאסרו להסתיר כל מידע רפואי או אחר, ויש פוסקים שהתירו אם לא מדובר במידע שיוביל למקח טעות, כיוון שפעמים אנשים נמנעים מהיכרות בצורה לא מוצדקת. אפילו לפי הפוסקים שסוברים שאסור להסתיר מידע אין באפשרות הבעל לתבוע תביעת נזיקין כי מדובר על פחות מנזקי גרמא.

הסתרת מידע בשידוכין

שאלה:

זוג צעיר חרדים התחתנו נולד להם בן .הזוג נקלע למשבר ואז התגלה לבעל כי האישה לפני נישואיה עברה התעללות מינית אשר הוסתרה מהרשויות וגם מהבעל. יש לציין כי מחקירת הנושא התברר כי הוריה ידעו , המשדכת ידעה ,רב הקהילה ידע ואיש לא טרח לידע את הבעל בטרם הנישואין. האישה רוצה להתגרש והבעל דורש כי כל מי שהסתיר ממנו את המידע שסביר להניח לא היה מתחתן איתה או שהיה דורש שתעבור טיפול פסיכולוגי .ושהם יתנו את הדין לרבות האישה שהסתירה את עברה. מה הדין בתביעה זו

תשובה

כיוון שהתיק נדון בבית דין רבני, הרי הדיינים יכריעו האם יש פה עילה לתביעת נזיקין מהאישה. אנו נפרוס פה את התמונה באופן כללי.

א. האם על כל דבר צריך לדווח למשודך?

במאמר בתחומין[1] סקרו הרב יואל קטן וד"ר חנה קטן מגוון של מחלות ובעיות רפואיות שעלולות להשפיע על חיי בני הזוג ודנו בשאלה האם מותר להסתיר את המידע הזה מהמשודך. הסתרת המידע עלול לפגוע בבן הזוג פגיעה קשה ועלול להיות עבירה של אונאה (ב"מ ס. ואפילו אם אין אונאה באדם ואז המקח לא בטל הרי יש איסור אונאה סמ"ע רכז,נא) וגניבת דעת. לא רק על בני הזוג עצמם מוטלת החובה לספר ולא להונות את השני אלא גם על מי שעומד מהצד יש חובה כזאת (לפני עיוור). גם מצד הלכות לשון הרע אין להימנע מלספר על פרטים בעייתים (כך כתב הח"ח כלל ט הציור השלישי). בכפוף לתנאים אותם מונה החפץ חיים.

אולם בשידוכים יש שיקול נוסף- פעמים אנשים נמנעים מפגישה עם משודכת בגלל טעמים פעוטים, ולפעמים אם יגלו את המידע המשודך לא יוכל להתחתן. מטעמים אלו ועוד נחלקו הפוסקים האם יש איסור גנבת דעת (במקרה שלא יביא למקח טעות), בהסתרת מידע בשידוכין. יש פוסקים[2] שמתירים להעלים כמעט כל מידע אם לא יוכל להתחתן אם יגלה את המום, ויש פוסקים[3] שמחייבים לדווח על כל בעיה רפואית או אחרת לא רגילה, ויש פוסקים[4] שמחלקים בין סוגים שונים של מומים ומידע. ולכן קשה לקבוע שהרב האישה ומשפחתה פעלו שלא כראוי.

בנוגע לפגיעה מינית חילקו הכותבים במאמר הנ"ל בין פגיעה מינית קשה אפילו אם לא היה אונס, ובין פגיעה מינית קלה יותר שעליה אין חובה לספר. אך כמובן קשה לקבוע לכך מסמרות מה נקרא קל ומה נקרא קשה, והדבר גם משתנה מנפגעת לנפגעת.

חשוב לזכור, שהסתרת המידע עליו מדובר במאמר הנ"ל הוא מידע שמוסתר לפני החתונה, ואין פה אמירה כל שהיא בנוגע להגרת הנישואין כמקח טעות, ואחרי החתונה המצב הוא אחר, ונדיר מאוד לומר שמדובר על מקח טעות[5].

ב. תביעת נזיקין

נראה שלא ניתן לחייב את האישה ההורים והרב בתשלום אפילו לשיטות האוסרות להסתיר כל מידע. ראשית, הפגיעה המינית היא בגדר ספק האם האישה תתגבר על הפגיעה, והאם היא תעבור טיפול מועיל. בנוסף, הסתרת המידע גרם נזקים בגרמא, ולא באופן ישיר. ראיה לדבר ניתן ללמוד משתי תשובות:

מתשובת החת"ס שהוזכרה לעיל עולה שאין תביעת נזיקין על נישואין ברמאות, אלא רק מותר לא לשלם לבעל את רכושו שנמצא בידי אבי הכלה, עד שיתרצה לגרש.

גם בתשובת הרב משה פיינשטיין[6], כתב על אישה שיש ספק האם העובדה שאין לה וסת בגיל 20 הוא מניעה בכניסה להריון, ש:

"ולרווחא דמילתא יחליטו האב והבת שאם יעבור זמן של ארבע שנים ולא תתעבר וגם לא יבא לה אורח כנשים, תקבל ממנו גט בלא קושי ובלא שום תביעות ממנו, שלהחלטה זו שוב לא יהיה להנושאה כמעט שום הפסד, שודאי לא יצטרכו לגלות אף לא ממדת חסידות"

אנו רואים פה עקרון יסודי שאין תביעת נזיקין על דבר כזה, עד כדי כך שהוא מגדירו כאין לו שום הפסד. ואם כן מקרה בו הגירושין מתנהלים בלי שום טענות מצד האישה וללא גרימת הפסדים לבעל כמו בציור שצייר הרב פיינשטיין אלא הנזק היחיד הוא נישואין שנגמרו, אין בכך נזק.

ג. תשלומי בושת לבעל

הפוסקים העלו שיש מושג שנקרא 'פיצויי גירושין'. מושג זה הוא תשלום לאישה כתוספת לכתובה שלה בגין התעללויות שעברה מהבעל. היו פוסקים שראו בתשלום הזה דמי בושת שמגיעים לאישה[7]

ואם כן לכאורה היה מקום לדון על בושת גם לבעל. אלא שנראה שהבושת קיימת דווקא אצל האישה שהתורה קבעה שבעלה מגרשה וההחלטה בידיו, אבל הבעל שבסוף הכול נעשה בהסכמתו אין לו לתבוע בושת[8]

ד. דמי השידוכין.

תפקיד השדכנית הוא להיות לטובת שני הצדדים, ואם היא לא מילאה את תפקידה כראוי ושירתה צד אחד בלבד, יש מקום לתבוע את דמי השידוכין בחזרה. אמנם הדבר אינו פשוט ועיין פרטי הדין כאן https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47711&st=&pgnum=157

 

[1] כה עמודים 48-57.

[2] קהילות יעקב יבמות סימן מד להלכה ולא מעשה, עיין שם בטעם הדבר מדוע אין איסור גניבת דעת בשידוכין. ועיין גם בספר נשמת אברהם ח”ה על שו”ע אבן העזר סי’ ה סעיף ז בשם שהגרש”ז אויערבאך ובשו”ת אגרות משה אהע”ז ח”ג סי’ כז. 

[3] נשמת אברהם ח”ה אבן העזר סי’ ה סק”ב בשם הגרי”ש אלישיב, שו”ת קנה בושם ח”א סי’ קכא.

[4] לדוגמא תשובות והנהגות ח”א סי’ תתעט.

[5] עיינו חת"ס אה"ע ח"א סימ' קטז.

[6] אה"ע ח"ג סכ"ז.

[7] עיין על כך במאמרו של הרב זרח ורהפטיג סיני גיליון צח בשם ספר 'פדה את אברהם', ועבודת הגירשוני ועוד

[8] עיין על כך בפסק דין של בית הדין הגדול בפני הדיינים שרמן איזירר ואלגברלי תיק מספר 8860-21-1 שפסקו פיצויי גירושין לבעל רק בגלל הסכמת האישה והעובדה שעשתה קניין על כך אך לא בגלל המנהג לפסוק פיצויי גירושין שהוא ק מהבעל לאישה כתוספת על הכתובה.