הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות

פירק ארון על סמך מידות לא נכונות, האם חייב להרכיב?

הרב עמוס ראבילו
אדם רצה לקנות ארון בגובה 1.90 כי תקרת דירתו נמוכה. הוא בירר על ארון שהמוכר אמר שגובהו מתאים. לאחר הפירוק התגלה שגובה הארון הוא 2.30. הקונה לא חייב להרכיב מחדש את הארון כיוון שלא היה צריך להעלות על דעתו שהמוכר נותן לו מידות כה שגויות.

השאלה

אדם פרסם באתר יד שניה שהוא מוכר ארון בגובה 1.90 מטר (ואף התקשרתי מראש לוודא שזהו הגובה ולא יותר). הגעתי לביתו לפרק את הארון, ולאחר הפירוק התברר שהארון בגובה של למעלה משני מטר שלושים, באופן שאינו יכול לעמוד בדירה שלי שתקרתה נמוכה. האם אני מחויב לבנות את הארון מחדש? יש לציין שהארון עדיין עומד למכירה, אך בכל זאת המוכר רוצה שאני אבנה אותו כדי שהוא יוכל להראות אותו שלם לקונים.

תשובה

הלקוח פטור מבניית הארון.

מקורות

הפירוק נעשה ברשות, ולכן אינו מוגדר נזק (שיטה מקובצת ב"ק כז ע"א בשם ריב"א).

הקונה לא התרשל בכך שלא שם לב להבדל בגובה, כמו שניתן ללמוד מסוגיית הגמרא בב"ב קו ע"א- ע"ב:

"מתני'. בסימניו ובמצריו, פחות משתות - הגיעו, עד שתות - ינכה." ופירש הרשב"ם:

"והשתא דאמר בית כור בסימניו ובמצריו אני מוכר לך מטפינן שיעורא ואמרי' אפילו פחות משתות הגיעו דכיון דהראה לו המצרים כמאן דזבין ליה שדה זו סתמא דמי כמות שהוא בין קטן בין גדול אלא דאהני מאי דאמר בית כור שיהא קרוב לבית כור שאינו חסר יותר משתות וכן דלא ליהוי מותר יתר על שתות."

כלומר, כאשר המוכר מעמיד את הלקוח על השדה ואומר לו זו השדה כוונתו שיקנה אותה בין גדולה בין קטנה, ואמר לו בית כור כדי להסביר לו שהגודל שלה קרוב לבית כור. ולכן אם היא לא קרובה לבית כור, כגון שיש יתר על שישית (שתות) ינכה מהדמים.

מכאן ניתן ללמוד שעד שתות הלקוח היה צריך לחשוב שהמוכר הגדיל את השטח ואם זה חשוב לו היה צריך למדוד אך יותר משתות לא, ובמקרה שלפנינו מדובר על שגיאה יותר משתות.

בהמשך הגמרא מבואר:

"רב פפא זבן ארעא מההוא גברא, אמר ליה: הויא עשרין גריוי משחיה, ולא הואי אלא חמיסרא; אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: סברת וקבילת. והתנן: פחות משתות - הגיעו, עד שתות - ינכה! הני מילי היכא דלא קים ליה בגוה, אבל היכא דקים ליה בגוה - סבר וקביל. והא עשרין אמר לי! אמר ליה: דעדיפא כעשרין."

הרשב"ם מסביר שהמוכר אומר שנקט בגודל של עשרים כדי להשביח את מקחו. אם המוכר אומר שהמוצר גדול יותר הרי הוא משביח את מקחו אך אם הוא אומר שהמוצר קטן יותר הוא לא משביח והקונה לא היה צריך להעלות זאת על דעתו.

מכאן שאפילו אם המוכר ראה את המוצר אין זו אשמתו שלא מדד אותו כאשר הטעות יותר משתות וכאשר אין בדבריו השבחת מקח.

(לדעתי יש מקום לדון אפילו אם הטעות היתה עד שתות ולפטור את הקונה, אך כיוון שלא זה המקרה לרווחא דמלתא הבאתי את הגמרא הזאת כראיה לכך שאין רשלנות מצד הקונה).