תשלום דמי תיווך כאשר הודיע לפני סגירת העסקה שאינו מוכן לשלם דמי תיווך

השאלה:

תיווכתי לבעל בניין מוסדי ישיבה, לבקשת בעל הבניין. לאחר שמצאתי שוכר, לפני חתימת החוזה הודיע לי בעל הבניין שאינו משלם תווך, מאחר (שלטענתו..) יש לו ישיבה אחרת שמעוניינת לשכור בלי תווך. אני לא מחלתי לו על דמי התווך, ולאחר חתימת החוזה ביקשתי ממנו את דמי התווך, והוא כמובן מסרב לשלם. האם זכותי לקבל את דמי התווך או שמכיוון שהודיע לי לפני חתימת החוזה שאינו משלם זה פוטר אותו מדמי התווך.

תשובה

אין להכריע בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים. אנו עונים באופן עקרוני.

תשלום בגין תיווך יכול להיות מורכב משני גורמים. א. תשלום עבור ההנאה שגרם המתווך כמבואר בשו"ע, חו"מ קפ"ה סע' ו' בדברי הרמ"א מתוך תשובת הרא"ש וכפי שכתוב שם בביאור הגר"א ס"ק י"ג שזה מדין היורד לשדה  חבירו המבואר בב"מ ק"א. , ב. תשלום שכר למתווך מדין שכירות פועלים.

נראה שטענת המשכיר שיש לו ישיבה אחרת המעוניינת לשכור את הנכס ללא דמי תיווך תפטור את בעל הנכס מחיוב תשלום בגין ההנאה שגרם המתווך שכן הנאה זו אינה משמעותית בשל השוכר האופציונאלי האחר שהיה למשכיר. זאת כמובן רק אם טענה זו שהיה שוכר כזה, מקובלת עובדתית על המתווך או לחילופין שהמשכיר יכול להוכיח אותה. בנוסף לכך על פי חוק המתווכים שאפשר שיש לו דין של מנהג המדינה, או דינא דמלכותא דינא המשכיר אינו חייב לשלם תיווך עבור נכס שלא חתם למתווך אם הוא לא חתם שהוא מעוניין שיראה אותו לשוכר מסויים וישלם עבורו דמי תיווך, ועיין פה בעניין זה

http://www.eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1041&lang=he

. במקום זה נראה שחוק המתווכים יכול לקבל דין מנהג המדינה ולכן המשכיר יהיה פטור  מלשלם מדין ההנאה שגרם למשכיר.

אך לעמת זאת, נראה שמדין שכירות פועלים עליו לשלם את מלוא דמי התיווך, בתנאי שעמדת בכל תנאי התיווך. עבודת המתווך היא להיות שכיר ופועל של בעל הבית. עבודתו היא לתווך בין אנשים, ולהוביל אותם לסגירת עסקה.

את עבודתך ביצעת בצורה מלאה, ואם כן מגיע לך תשלום מלא. בעל הבית משתמש בעבודה, הרי הוא חתם חוזה עם השוכר שהבאת, ורגע לפני שהגיע זמנו לשלם הוא מאיים על הפועל השכיר שיוותר על כספו בכל מיני טענות ומענות שאינן ממין העניין כלל. הדבר מבואר בשו"ע חו"מ סי' של"ג סע' ח' שבעה"ב שחזר בו לאחר שהאומן שהוא הזמין ממנו מלאכה עשה את מלאכתו, חייב לשלם בעבור המלאכה (אא"כ הוא יכול למכור את הכלי שעשה עבור בעה"ב בלא הפסד, דבר שאינו רלוונטי במקרה דנן). איסור זה נקרא עושק, והעושק עובר על אחת מהעבירות החמורות בתורה. כל זה בהנחה שהנתונים שמסרת מדויקים, כגון שאכן הוא ביקש ממך למצוא שוכר ושאמר שישלם בעד מציאת השוכר דמי תיווך כמקובל וכן שרגע לפני החתימה הוא חזר בו.

נראה גם שטענות פורמאליות בגין חוק המתווכים דינן להידחות במקרה זה שכן חוק המתווכים לא נועד להגן על בעלי נכסים שהזמינו עבודת תיווך וחזרו בהם, עושקים את המתווך ועוברים גם על "שארית ישראל לא יעשו עוולה", אלא להסדיר את המצב בו אנשים שאינם מתווכים ולא הזמינו מהם עבודת תיווך יקפצו לתווך בעסקה מסוימת מבלי שנתבקשו לכך וידרשו שכר בעבור זה.