הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מורד חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי

ילדים שיחקו בכדור ואחד השכנים נפגע

הרב עמוס ראבילו
ילדים שרגילים לשחק בחצר מסויימת והשכנים לא מחו בהם- פטורים מלשלם על נזק שנגרם לאחד השכנים שעבר שם. בין אם הם מעל גיל בר מצווה ובין אם הם מתחתיו.

נזק ממשחק בכדור בחצר בית משותף

 השאלה

ילדים שיחקו ליד בנין התלמוד תורה ובאותו בנין יש גם דירות של משפחות אז ילד אחד בטעות בלי כוונה בעט כדור לשער ובדיוק עבר שם אדם, והכדור פגע בו. השאלה האם הילד חייב לשלם את הנזק או פטור?

תשובה

הילד פטור.

א. 'הוציא הלה את ראשו'

אם הילד בעט בכדור בשעה שלא היה שם אף אחד ורק אחרי הבעיטה נכנס הניזק לאותו המקום ונפגע- הגמרא במסכת ב"ק לג ע"א אומרת ש"מי שיצתה אבן מתחת ידו, והוציא הלה את ראשו וקיבלה- פטור ומכריעה הגמרא לבסוף שפטור אפילו מתשלומי נזק (לא לכל השיטות בראשונים, אך כך פוסק השו"ע סימן תכ סעיף ל).

מה הטעם לכך שהוא פטור?

לדעת הב"ח[1] המזיק אנוס לפי שלא היה יכול לדעת בשעת הזריקה שיש מי שיוציא את ראשו. הב"י ביאר שזו גזרת הכתוב והחזון יחזקאל[2] הסביר את גזרת הכתוב, שהפטור הוא כיוון שישנה גזרת הכתוב שהמכה צריכה להיות ראויה להזיק משעת יצירתה.

נפקא מינא בין ההסברים, מה הדין במקרה בו זרק אבן ברשות הרבים והוציא הניזק את ראשו וקיבלה. לדעת הב"ח הוא לא אנוס כיוון שהיה צריך להעלות על דעתו שיהיו אנשים ברשות הרבים, ונראה שיהיה חייב. לעומת זאת אם מדובר על גזרת הכתוב כיוון שבשעת הזריקה לא היה אדם, המזיק פטור[3].  לפיכך לא ניתן להוציא מידי המזיק.

 

ב. היה שם בשעת הבעיטה

אם מדובר על מקום שנוהגים בו שילדים משחקים בו, והילד בעט בכדור בזמן שכבר הניזק היה במקום שיכול להיפגע ממנו ורק הילד לא שם לב בלהט המשחק, למרות שלא מדובר על מגרש משחקים מסודר מצד אחד, ומצד שני מקום שכנראה הילדים נוהגים לשחק בו, והשכנים לא מחו בהם למרות שאנשים נוהגים ללכת שם, נראה שזה מוגדר כ'זה ברשות וזה ברשות' ובמקרה שלא ראו זה את זה או ידעו זה בזה- פטור[4], כיוון שהילד לא פשע (הפוסקים אומרים שאם פשע דומה הדבר לכוונה להזיק וחייב). 

אם השכנים לא הסכימו לכך גם לא בשתיקה, הרי זה מקום שלא מיועד כלל למשחק, ואז הילד נחשב שלא ברשות, והוא חייב.

 

ג. 'פגיעתן רעה'

אם מדובר על ילד פחות מגיל בר מצווה, אמרו חז"ל: "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין" (משנה ב"ק פרק ח משנה ד). ואם כן הקטן פטור. ואע"פ שיש המחייבים את האבא לשלם מדין חינוך או את הקטן לשלם אחרי שיגדל[5], במקרה פה שלא מדובר על פשיעה גמורה, ספק אם ניתן לחייבו בתשלום.

 

[1] חושן משפט סימן תכא בדעת הרמב"ם.

[2] ב"ק פק א הלכה ב בחידושים, וכ"כ בשיעורי ר' שמואל ב"ק דף יט

[3] ראו שערי צדק י עמודים 91-92.

[4] חושן משפט סימן שעח סעי' ז.

[5] עי' במאמרו המצוין של ידידנו הגר"נ חי בתחומין לד בעניין קטן שהזיק.