הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

תפילה בזמן העבודה

על פי ההלכה תפילה בזמן העבודה תלויה בסיכום עם המעסיק, ע"פ החוק עובד זכאי להתפלל אולם לא יקבל שכר על זמן התפילה. לפיכך, רצוי להגיע לסיכום מפורש עם המעסיק

שאלה

שלום לרב.

במקומות עבודה רבים קיימים מניינים לתפילה, בעיקר לתפילת מנחה.

שאלתי הינה מה משך הזמן הסביר שמותר לעובד להתפלל, בהנחה שלא ידועה דעת בעל הבית בנושא, אבל ידוע בחברה שמתקיימת תפילה כל יום.

הבעיה העיקרית הינה שתפילת המנחה אצלנו מתארכת על פני למעלה מ-15 דקות, והשאלה הינה האם צריך להסתפק בתפילה קצרה, לוותר על תחנון ואמירת תהילים וקדישים וכדומה, כדי להפחית את זמן הביטול מעבודה.

אם מצרפים את זמן ההגעה, ההתכנסות והחזרה לעבודה, הזמן הכולל עשוי להגיע לכחצי שעה בקירוב. היות ומדובר בעובדים רבים, ההפסד המצטבר החודשי לחברה בשעות עבודה עשוי להגיע להיקף כספי לא מבוטל. אם מוסיפים גם את תפילת ערבית, ההפסד לחברה גודל באופן משמעותי.

כיצד עלינו לנהוג ?

תודה.

 

תשובה

שלום וברכה

שנינו במסכת ברכות טז-א: "הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם". וכן שנינו "הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל הבית קורין קריאת שמע ומתפללין ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה אבל מברכין לאחריה שתים, כיצד ברכה ראשונה כתקונה שניה פותח בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ".

 

רואים אנחנו עד כמה חכמים החמירו בביטול מלאכתו של בעל הבית, עד כדי שפטרוהו מברכות מסוימות. ראה מסילת ישרים פרק יא: "וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא, ומברכות אחרונות דברכת המזון, ואפילו בקריאת שמע לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד, קל - וחומר בן בנו של קל - וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר - יום אסור בהן שלא לבטל ממלאכתו של בעל הבית, ואם עבר הרי זה גזלן. ... מה יענו איפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה? או כי יעסקו בחפציהם איש לבצעו? כללו של דבר, השכור אצל חברו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו, ... כי הרי גזל חפץ - גזל, וגזל זמן - גזל, מה גוזל את החפץ ועושה בו מצוה - נעשה סנגורו קטגורו, אף גוזל את הזמן ועושה בו מצוה - נעשה סנגורו קטגורו".

 

אמנם בימינו אין נוהגים כך, כמו שכתב השולחן ערוך אורח חיים סימן קצא סעיף ב: "והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכות שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם". ובסימן ק"י סעיף ב' בנוגע להלכות תפילה: " והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה". והמשנה - ברורה (סקי"ב) הביא בשם לחם - חמודות דהוא הדין שמותרים לילך לבית כנסת להתפלל בעשרה, והמגן - אברהם כתב שזה דוקא במקום שאין דרך בעלי-בתים להקפיד בכך. רואים מכאן שהדין תלוי בהקפדת המעסיק, ודבר זה משתנה מזמן לזמן וממקום למקום.

 

יש להוסיף, שלפי חוק שעות עבודה ומנוחה 20 (ד) "עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד" הפרשנות המקובלת לחוק זה היא שהתפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. חוק זה יכול להוות מנהג מחייב לפי ההלכה אפילו כאשר המעסיק דתי (עיין בשו"ת משפטי ארץ חלק א' עמודים 77-78) וודאי כאשר המעסיק אינו שומר תורה ומצוות. ולכן כל קבלת תשלום על זמן התפילה נעשה רק ע"י הסכמת המעסיק. 

 

כמובן יתכן שישנם מקומות עבודה אשר מכל מיני שיקולים יסכימו לכך שהעובדים ישתמשו בזמן העבודה לצרכים מסוימים. ישנם מקומות עבודה שמכינים פינת קפה עבור העובדים, ומאפשרים להם להפסיק את עבודתם לשם כך, מתוך הנחה שעובד שמרגיש טוב גם עובד טוב יותר. לעומת זאת ישנם מקומות עבודה שמקפידים שהעובדים לא יפסיקו את עבודתם ולא יבזבזו זמן לריק.

 

ואולם, בכל מקרה נראה, כי אין מקום להתפלל ערבית או מנחה בחודשי הקיץ על חשבון העבודה, אלא אם הגיעו לסיכום עם המעסיק. המעסיקים אינם מקפידים על כך שעובדים יתפללו בזמן העבודה, בתנאי שאין לעובד ברירה אחרת, אך כאשר יש לו עוד זמן רב להתפלל ישנה הקפדה, וכן כתב בשו"ת עשה לך רב חלק ו סימן ע"ח: "נראה לי שכל זה היה דוקא בזמנם, שהפועלים היו נשכרים לעבודתם מזריחת השמש עד צאת הכוכבים כדין תורה, ... ולכן זמן שתי תפלות, שחרית ומנחה היו בשעת העבודה, שאף כי העבודה החלה בזריחת השמש, הפועלים יצאו לדרכם לעבודה לפני כן. ולכן, אמרו שאין דרך בעלי בתים להקפיד על פועליהם, אבל אם יש לפועלים שהות להתפלל על חשבון זמנם, שחרית לפני העבודה, ומנחה לאחריה, אין שום סברא שיותרו בעלי - הבית על זמן עבודתם".

 

לסיכום: הדין תלוי בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר, וכך נוהגים בהרבה מקומות עבודה. אכן זכותו של המעסיק שלא להחשיב את זמן התפילה כשעות עבודה.  בנוגע לתפילת ערבית (או מנחה בזמן שהעבודה מסתיימת בשעה המאפשרת תפילת מנחה לאחר העבודה) אין להתפלל ללא הסכמה של המעסיק.