הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

צוואה הלכתית וצוואה רגילה

הרב עמוס ראבילו
לפי התורה לא ניתן להוריש רכוש שלא על פי סדר הנחלות הרגיל. אולם ניתן לתת מתנה מחיים בצורות מסויימות וזו צוואה הלכתית. אמנם ניתן להשתמש בצוואה אזרחית כנספח לצוואה הלכתית או להיפך ובתנאי שאין סתירה ביניהם. בכל הצוואות אין צורך בעדים אולם עדים עשויים למנוע ערעורים שאחד הצדדים עלול לערער על הצוואה ביום מין הימים.

האם אסור לעשות צוואה רגילה, והאם מותר להשתמש בצוואה הלכתית כנספח בלבד דלצוואה רגילה?

שאלה

צהריים טובים במידה ומחליטים לעשות צוואה, האם יש איסור לעשות צוואה אזרחית רגילה? הנספח הבא מופיע באתר: https://www.dintora.org/article/147 האם ניתן להשתמש בו ככתבו כנספח לכל צוואה או שהוא משתנה בהתאם לצוואה? האם צריך עדים שיחתמו עליו? תודה, אמוץ

תשובה

שלום רב.

תשובה בקצרה

1. אין לערוך רק צוואה רגילה.

2. ניתן להשתמש בנספח גם לצוואה אזרחית בתנאי שנוסח הצוואה לא סותר את נוסח הנספח.

3. אין צורך בעדים, אולם ללא עדים יש יותר אפשרויות שהיורשים החוקיים יערערו. וניתן לפטור בעיה זו אם עורכים ומפקידים את הצוואה בבית הדין הרבני.

תשובה בארוכה

ראשית אקדים הקדמה קצרה מה ההבדל בין צוואה הלכתית וצוואה אזרחית:

בשונה מהמקובל במשפט הכללי, בדין תורה אין לאדם יכולת להוריש את רכושו לאחרים על פי רצונו ('מתנה על מה שכתוב בתורה'- כתובות פד ע"א).

על כן, הדרך להעניק לאחרים את רכושו היא לתת מתנה מחיים. אולם אם אדם נותן מתנה מחיים הוא כבר לא אדון על רכושו (וחז"ל קבעו לא לעשות כך בשום אופן וקראו למי שעושה כך מהקוראים ולא נענים- בבא מציעא עה ע"ב), ועל כן הדרך היא לתת את המתנה באופן שהגוף מהיום שייך למוטבים, ופירות הנכסים שייכים להם לאחר מיתה (שולחן ערוך חו"מ רנז, א), ולהוסיף עוד הגבלות שונות. 

אולם קניין זה לא מספיק שכן לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם (שולחן ערוך חו"מ רפא, ז), וכן כספים וחובות שחייבים לו (כגון כסף המופקד בחשבון הבנק), ולכן תיקנו במהלך הדורות עצה לעשות סוג של הערמה הלכתית. והיא שהמצווה מודה שהוא חייב למוטב סכום גבוה ביותר, הרבה יותר מהירושה, וזמן פרעון החוב הוא רגע אחד לפני מותו. ואולם יש תנאי האומר שאם היורשים החוקיים ישלמו למוטב את הסכום שנקבע בצוואה, לא יצטרכו לפרוע את החוב הגבוה (רמ"א חו"מ רנז, ז). אע"פ שהערמה הלכתית זו היתה מספיקה לכאורה, חכמי הדורות הצריכו עדיין לתת מתנה מחיים כמו בשלב הראשון וביארו האחרונים (מנחת יצחק ח, קמא) שכיוון שמדובר על הערמה תקנו לחזק את הצוואה שתהא על דרך הישר.

לאחר הקדמה זו מובן שלפי דין תורה שינוי דין הירושה אינו אפשרי ולכן מי שיקבל רכוש בדרך כזאת (כאשר אין הסכמה של היורשים) עובר על איסור גזל, כי הרי הוא נוטל כסף ששייך ליורשים ומעביר אותו לעצמו. לכן ניתן לומר 'שאסור' לעשות צוואה אזרחית רגילה כי בעתיד הוא עלול לגרום לגזל. יחד עם זאת יש פוסקים שהכירו בצוואה אזרחית (שו"ת אחיעזר (ג, לד, וד, סו) ושו"ת אגרות משה (אבן העזר א, קד)). אולם כיוון שרוב הפוסקים חולקים על כך וודאי שלכתחילה אין לנהוג כך.

יש כאלו שעורכים שתי צוואות האחת הלכתית והשנייה אזרחית כדי להבטיח את מה שכתבו מכל הבחינות ועבור אנשים אלו נכתב הנספח. הנספח הזה הוא למעשה צוואה הלכתית קצרה שנוקטת רק בדרך של הערמה שהוזכרה לעיל בלי מתנה מחיים, כנראה כדי למעט את האפשרות שנוסח הצוואה יסתור את נוסח הנספח. אולם הרב עצמו בהערה מוסיף שיש לבחון האם נוסח הצוואה לא סותר את נוסח הנספח וכך צריך לעשות.

בנוגע לחתימת העדים, אין צורך שיחתמו עדים על צוואה כדי שהיא תחול. ואם הביא את הצוואה לבית הדין הרבני מחיים הרי הצוואה מקבלת תוקף ולא יהיה ניתן לערער עליה. צוואה הלכתית או אזרחית שנחתמה ללא עדים פותחת פתח לצדדים שונים לערער על התוקף שלה, כגון לטעון שהחותם לא היה בדעתו. וראו שורת הדין חלק ב החל מעמו' רצג שלדעת הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל לא ניתן לטעון על צוואה שנחתמה על ידי המוריש ואין בה עדים כשרים שהמוריש היה שוטה אלמלא יש רגליים לדבר שאכן היה שוטה. אולם כדי למעט מאפשרויות כאלו עדיף להחתים עדים או לפנות לבית הדין מחיים.

בריאות שלימה וחיים ארוכים לך ולבני משפחתך.