הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

שכן הבטיח לא לדרוש תשלום ועכשיו חוזר בו

הרב עמוס ראבילו
שכן שהרחיב את דירתו הבטיח לשכנים לא לדרוש תשלום עבור השימוש בהרחבה כמרפסת ואח"כ חזר בו. הבטחה לתת מתנה גדולה אינה מחייבת. אולם אם ההבטחה נתנה בתמורה להסכמת השכנים יש לראות בה תשלום שלא ניתן לחזור ממנו.

שכן הבטיח לא לדרוש תשלום ועכשיו חוזר בו

שאלה

שכן הרחיב את ביתו בקומת קרקע בשטח משותף. ביקש להצמיד את היציקה של החדר הנוסף שבנה לקומה שלי שמעליו ולתפוס את התקרה שלו עם הרצפה שלי.

אמר שיסכים שנרצף את היציקה שלו (וכך נרחיב את השטח שלנו) ונשתמש כמרפסת ללא תמורה. כעת התחרט ומבקש תשלום. מה הדין?

תשובה

לא ניתן לפסוק בשאלות בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן רק נכתוב לאן הדין נוטה לפי הסיפור שאתם ספרתם.

לא כתבתם האם הבונה ביקש רשות לבנות על הרכוש המשותף או עשה כן על דעת עצמו ללא רשות. אנו נצא מנקודת הנחה שפעל כראוי וקיבל רשות מהשכנים לפי ההלכה ולהבדיל לפי החוק.

החיוב לשלם על הרחבת בנייה של השכן והבטחה לתת מתנה

א. שכן שהרחיב את דירתו והשכן מעליו נהנה מהתוספת חייב לשלם לשכן הבונה, כך עולה מדברי השולחן ערוך (חו"מ קנז, י):

''כותל חצר המבדיל בין שני השותפין שנפל, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנותו עד גובה ארבע אמות. רצה האחד והגביהו יותר מארבע אמות, אין מחייבין אותו ליתן חלקו במה שהגביה יותר מארבע אמות, אלא (אם) כן בנה כותל אחר גבוה כנגד הכותל שביניהם, שאז מחייבין אותו לתת חלקו בגובה שכנגד כותלו. כיצד, בנה האחד כותל שביניהם והגביהו י' אמות, ובא חבירו ובנה כותל אחר כנגדו או בצדו והגביה כותל האחר שש אמות, מחייבין אותו ליתן חלקו בשתי אמות שהוסיף על ד' אמות, שהרי נראה ממעשיו שהוא רוצה בהם.''

בראשונים נאמרו שתי סיבות לכך: האחת כיוון שנהנה ונהנה צריך לשלם (תוספות בבא קמא כ, ב ד''ה טעמא) והשניה כיוון שהבונה מוכר את חלקו לשכן ודורש עבור זה תשלום (נימוקי יוסף בבא בתרא ג, א בדפי הרי''ף, ד''ה אבל).

במידה והאמירה של הבונה נאמרה לפני הבניה או תוך כדי נראה שיש שם רק הבטחה לתת מתנה וכיוון שמדובר במתנה גדולה אז יכול לחזור בו. במסכת בבא מציעא דף מט עמוד א למדנו:

"דאיתמר; דברים, רב אמר: אין בהן משום מחוסרי אמנה, ורבי יוחנן אמר: יש בהם משום מחוסרי אמנה...ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: האומר לחבירו מתנה אני נותן לך - יכול לחזור בו. - יכול, פשיטא! אלא: מותר לחזור בו? אמר רב פפא; ומודה רבי יוחנן במתנה מועטת, דסמכא דעתייהו".

כלומר אסור לאדם לחזור בו מהבטחתו לתת מתנה מועטת אך אם מדובר על מתנה גדולה כמו לא לתבוע את המגיע לו על הבנייה שזה עשוי להגיע לעשרות אלפים, לא. (וראו בשולחן ערוך חושן משפט רמט סעיף א, ורד סעיף ח, ורמא סעיף א).

אם האמירה נאמרה אחרי שהמבנה היה בנוי אז יש מקום לדון האם יש פה מחילה שאי אפשר לחזור ממנה, והדין יהיה תלוי בלשון שבו נאמרה המחילה ובעוד פרטים רבים שלא פרטתי כי מהסיפור הנחתי שהאמירה נאמרה לפני הבנייה.

ההתחייבות לא לתבוע היא המחיר של ההסכמה לבנייה ולתפיסת התקרה ברצפה

ב. אולם ישנו טעם אחר לומר שהבונה לא יכול לחזור בו, שכן במקרה זה אתם נתתם לשכן רשות לבנות בשטח שלכם, ולהשתמש בקיר שלכם, והשכן מיוזמתו או על פי דרישתכם אמר שלא ידרוש מכם תשלום עבור השימוש בתקרה. אם כן התשלום עבור השטח שלכם והשימוש בקיר שלכם הוא היתר השימוש בגג שנוצר, כיוון שכך זה המחיר להסכמה שלכם ועליו לשלם את המחיר שנקבע. (אם הוא טוען שהוא רוצה לחזור בו מההסכמה הזאת, לשיטתו גם אתם יכולים לחזור בכם מההסכמה לבנייה על הרכוש המשותף שלכם ומההסכמה לתפיסת התקרה עם הרצפה שלכם ויתכבד השכן ויוציא את כל הבנייה שלו. כיוון שאין הדבר אפשרי גם הוא לא יכול לחזור בו כלל ואין לו זכות לתבוע). מעין דוגמא לדבר, כתב הרב גולדברג (תחומין יח עמו' 182) שיש לדון האם תנאים מסוימים בשעת חלוקת שותפות יכולים להיחשב כחלק מהתשלום. ובמקרה דנן נראה שכיוון שלא היה כלל תשלום יש יותר מקום לומר שמדובר על תשלום עבור ההסכמה.

אונאה בקרקעות

ג. אולם אם המחיר המקובל בשוק לשלם עבור הסכמה לבנייה ועבור תפיסת התקרה על ידי הרצפה הוא נמוך משמעותית מהמחיר שנהוג לשלם עבור שימוש והנאה מתוספת בנייה של השכן, יש לבחון האם אין אונאה. ונחלקו בדבר השו"ע והרמ"א (חו"מ סימן רכז, כט). לדעת השו"ע לעולם אין בקרקעות אונאה אפילו אם מכר קרקע שווה אלף בזוז אחד, ואילו לדעת הרמ"א אם ההפרש הוא יותר מחצי יש אונאה, והמקח בטל.