הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

מי פודה את הבן הגדול, האב הערל או הבן החוזר בתשובה?

הרב עמוס ראבילו
במקרה שבו האבא הוא ערל יש להעדיף שהבן יפדה את עצמו.

שאלה

חוזר בתשובה בן 45 עושה פדיון הבן לעצמו, אביו ערל. מי יברך על הפדיון ? האבא הערל או הבן ?

תשובה

אני כל כך שמח שהתקרבת לעבודת השם ואני מאחל לך שתעלה בדרכך מעלה מעלה.

א) למי שייך הכסף?

מהשאלה לא היה ברור לי מי משלם לכוהן, האם האבא משלם מכספו או שמא הבן. היה נשמע שהבן עורך את הפדיון מכספו. אם כך הם פני הדברים איני רואה סיבה שהאבא יפדה ויברך הרי הכסף ניתן לו מהבן. אבל אם לא הבנתי נכון ולאבא חשוב לפדות והוא עושה כן מכספו נראה שיש לכבדו בכך.

ב) מי צריך לפדות כאשר הבן גדול

בשו"ת יביע אומר חלק ז יורה דעה סימן כח הביא את מחלוקת הראשונים האם כאשר האב לא פדה בשוגג או במזיד, האם משהגדיל הבן החובה חלה על הבן או על האב. דעת הרשב"א והחינוך שהחובה חלה על האב, ודעת הריב"ש שהחובה חלה על הבן. הרב עובדיה יוסף זצ"ל הכריע שהחובה חלה על האב. אם כן נראה שהמצווה מוטלת על האבא.

ג) מאילו מצוות ערל פטור?

ערל חייב בכל המצוות האמורות בתורה (ש"ך יורה דעה רסד, ד). יש מפוסקי זמננו שאמרו שאין לצרף ערל למניין ואין להעלותו לתורה (אגרות משה או"ח חלק ב לג, ג ושרידי אש חלק ב, ו). ולכאורה מצוות פדיון הבן אינה בכלל. אולם מצאנו את הדברים הבאים בשם הגרי"ש אלישיב. הרב זילברשטיין (חשוקי חמד בכורות מב ע"א) שאל את הרב האם כאשר ערל רוצה לפדות את עצמו יש לסייע לו או שמא לדחות אותו כדי שימול את עצמו. הרב אלישיב השיב שיש לדחות אותו: " ... כי לערל חסר ביהדות והוא לא יהודי מושלם, ויש לייסרו ולהצר לו עד שיסכים לימול, וראוי ללחצו במצות פדיון הבן שחפץ בה, כדי להרויח את המילה שהיא השלמת היהדות, [וכמבואר בברכי יוסף (סימן מו ז) שהקשה למה לא מברכים בברכות השחר שעשאני ישראל, והשיב דהשי"ת זכהו שלא עשהו עכו"ם, אך ע"י המילה שהכניסו אביו והוא קיבל עליו דת ישראל והחזיק בה נעשה ישראל]..." יש פה חידוש גדול שחסר לו ביהדות שלו ומשתמשים ברצונו של האב לפדות כדי לגרום לו למול.

אולם נראה שיש לחלק בין מקרים שונים של אנשים שלא רוצים למול. האם זה מחמת פחד? האם זה מחמת אידיאולוגיה? האם יש סיכוי שכשנדחה אותו הוא ירצה למול או שמא להיפך? דברים אלו נתונים יותר לשיקול הדעת.

ד) הלכה

לכן להלכה נראה כי כיוון שישנה מחלוקת ראשונים על מי מוטלת החובה לפדות, ובמקרה זה הבן שואל מה עדיף ולא האבא לוחץ לעשות פדיון, וכן דברי הרב אלישיב שחסר לערל ביהדות שלו אפילו אם לא מל מחמת פחד, יש להורות שבמקרה זה הבן יפדה את עצמו.