הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי והתפטרות עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא לפני עיוור מועד הקרע ריח הגט רכב אוטונומי קדימויות בהצלת נפשות הצלת נפשות

נזק עקב טעות של חברת אשראי

הרב אסף מישור
נציג מחברת האשראי שלי פרע התחייבות שלי ללא ידיעתי למרות שאני לא בקשתי פירעון בכלל. האם אני יכולה לתבוע את החברה על הנזקים?

השאלה

נציג מחברת האשראי שלי פרע התחייבות שלי ללא ידיעתי למרות שאני לא בקשתי פירעון בכלל. לכן בקשתי לבצע השחתה לכרטיס. 

באותו יום החברה עשתה לנו הלוואה במקביל, החזר כספי על הריבית, וכן החזר כספי על החזרת חיוב.

נגרם לי נזק מכיוון שחזר לי החיוב מהבנק. 

אני יודעת שהטיב שלי בבנק ירד ואם ארצה לקחת משכנתא תהיה לי בעיה בכל חברות האשראי והבנק יחשוב פעמיים אם לאשר לי הרשאות. חוץ מזה יש מידע שלילי ב-bdi (מרכז מידע של חברות האשראי?) וזה גורם שלא מאשרים ללקוח הלוואות ומשכנתאות. ועל זה אני רוצה לתבוע אותם.

האם מגיע לי לפי דין החזר כספי על עוגמת הנפש שנגרמה לי?

 

התשובה

שלום וברכה.

ראשית, אנו מעריכים שיש חוזה כתוב בין הלקוחות ובין חברות האשראי, ואם בחוזה מוגדר במדויק מהן חובות חברת האשראי כלפי לקוחותיה במקרים מעין אלו, יש לו תוקף מחייב. בתשובה נתייחס למקרה שבו אין חוזה.

1. חיוב על נזקים עקיפים

לפי טענתך לא נגרם לך נזק ממשי משום שקיבלת החזר כספי על החיוב, אלא שירד הטיב שלך בבנק, מה שעלול לגרום לכך שלא יאשרו לך הלוואות או משכנתאות וכדומה.

למיטב ידעתנו לא מדובר במניעה לצמיתות אלא לטווח זמן מוגבל, וכן אם החריגה היתה חד פעמית לא בטוח שתהיה פגיעה כלל.

גם אם יש פגיעה מוכחת, לכאורה לא ניתן לחייב על נזקים שנגרמו באופן עקיף, ואמרו חכמים (ירושלמי בבא מציעא פרק ה, הלכה ג) "המבטל כיסו של חברו אין לו עליו אלא תרעומת", אלא אם כן היה לו יכולת להרוויח באופן ברור ומוחלט (שו"ת משאת בנימין סימן כ"ז), במקרה שלפנינו לא מדובר על מקרה של הפסד ריווח ברור ומוחלט. בנוסף, בנזקי גרמא שאירעו בשוגג אין חיוב לצאת ידי שמים (פתחי חושן נזיקין פרק ג סעיף לט) ומלשון השאלה נראה שנציג חברת האשראי פעל בתום לב ולא התכוון להזיק לך.

אך מצד שני, ניתן להגדיר את חברת האשראי כחברת שמירה של הלקוחות, ואם הפקיד בחברת אשראי פשע, יש לו חיוב לשלם גם בגרמא. זאת ועוד, בתי הדין מחייבים בגרמא אם הייתה רשלנות פושעת, ואם תוכח רשלנות כזאת ניתן לחייב אפילו על נזקים עקיפים.

2. חיוב על גרימת 'עגמת נפש'

ע"פ ההלכה לא מחייבים בגין 'עגמת נפש' אלא אם כן באה בעקבות חבלה פיזית אז מתחייבים את החובל הן בתשלום הנזק והן בתשלומי 'בושת' (משנה ב"ק צ. ובגמ' שם צא. וראו שו"ת משפטי ארץ א, עמ' 308).

כמו כן במקרה שאדם התכוון לגרום בושה לחברו בדברים ניתן לחייבו, ובלבד שהתכוון לבייש (שו"ת הרא"ש קא, ט. שו"ע חו"מ תכ, לח).

על כן במקרה זה, שכפי הנראה לא היה בו נזק ממשי ולא היתה כוונה להזיק לא ניתן לתבוע פיצוי על עגמת הנפש.

מכיוון שאע"פ שהחיוב הוחזר, בכל אופן היתה פגיעה בטיב שלך מצד חברת האשראי אנו מציעים שתפני לנציב הקבילות של חברת האשראי ותבקשי מכתב הבהרה, כך שאם הבנק לא יסכים לבצע פעולות מסוימות עבורך בגלל המקרה תוכלי להוכיח לבנק שהדבר ארע בטעות, ואת אף יכולה לדרוש מהם לעשות כל אשר לאל ידם ששמך הטוב, והאשראי שלך לא ייפגע.

 

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך והרב עמוס ראבילו.