הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

עדות קרוב על צוואת שכיב מרע

הרב עמוס ראבילו
עד פסול רשאי להעיד בפני בית דין ופעמים יקבלו את דבריו, ואם הוא נאמן על הצדדים כשני עדים כשרים, יש עליו מצווה להעיד.

השאלה

האם חתנו של הנפטר שהיה עד לצוואת שכיב מרע שלו רשאי או אפילו מחוייב להעיד על כך?

התשובה

לפני שניגש לענות נאמר שהתשובה תתבסס על כך שאכן מדובר ב"צוואת שכיב מרע", כיוון שלא כל דבר שהחולה אומר יש לו דין של "צוואת שכיב מרע".

שאלה זו נחלקת לשני חלקים. האחד: האם צוואה תקפה רק במקרה בו יש עדים. והשני: האם עדים פסולים רשאים או חייבים להעיד.

נקדים, שישנן שלוש צוואות. האחת, 'צוואת בריא' שהיא לא צוואה כפי שמקובל היום שחלה לאחר מותו של אדם אלא מתנה מחיים שנותן הנפטר בדרך מסוימת התקפה לפי ההלכה. השנייה, 'צוואת שכיב מרע' שהיא צוואת חולה הנוטה למות. צוואה זו אינה צריכה מעשה קניין, והיא חלה בדיבור, על פי תקנת חכמים שלא רצו שתיטרף דעת החולה. השלישית, 'מצווה לקיים דברי המת', כלומר, אפילו אם בריא ציווה לתת לאחר מותו יש מצווה לקיים את בקשתו. אמנם אם היורשים מכרו את החפץ שניתן במתנה, מכירתם תקפה.

תוקף צוואה ללא עדים או עם עדים פסולים

צוואת בריא ע"י מעשה קניין ללא עדים - כאשר אין ויכוח, הצוואה תקפה, כיוון שעיקר הצוואה הוא מעשה הקניין והעדים לא נועדו אלא להוכיח שנעשה מעשה קניין אם יתעורר ויכוח (פתחי חושן ירושה פ"ד סל"ג הערה ע"ה).

צוואת שכיב מרע ומצווה לקיים דברי המת ללא עדים - נחלקו הפוסקים: מהסמ"ע (חו"מ רנ"ג,א) עולה שהצוואה תקפה, ולא כתב מה דעתו ב'מצוה לקיים דברי המת', (וכן דעת המבי"ט ח"ב קמ"ח, והמהרש"ם ח"ב רכ"ד), אך בשו"ת שבות יעקב (ח"ב קס"ט) סובר שאינה תקפה, (וכן דעת קרית חנה, יט, ותשורת ש"י, תל"ג, ונראה שאף פתחי תשובה חו"מ רנ"ג,א נוטה לדעתם) בגלל החשש שהיעדר עדים כשרים יוצר חסרון בגמירות הדעת (תשורת ש"י שם וראו עוד פתחי חושן ירושה פ"ד סוף הערה פ"ז). הכחשה בצוואה ללא עדים

אף אחד מהפוסקים לא חולק על כך שהיורשים יכולים להכחיש את הצוואה שנעשתה ללא עדים כשרים. המבי"ט חידש שמקבל המתנה יכול להטיל חרם על היורש אם הוא באמת מאמין לעד הפסול ואומר שאינו מאמין כדי לבטל את הצוואה. גם בנקודה זו חלקו עליו האחרונים (שבות יעקב וקרית חנה הנ"ל), כיוון שאין ליורש שום חובה להאמין לעד פסול, ומניין יש למקבל המתנה יכולת להחרים על כך.

חובת עד פסול להעיד

עד פסול אינו חייב במצוות עדות הרגילה (שבועות לה,א; שו"ע חו"מ כח,א) ואולם האחרונים חידשו, שמוטלת עליו חובה להעיד, אם הצדדים קיבלו אותו כשני עדים כשרים, מצד מצוות השבת אבדה (נתיבות המשפט כח,א). לכן, אם החתן נאמן על שני הצדדים יש לו מצווה לגלות את אוזנם על הידוע לו. ואם אין הוא נאמן עליהם אינו מצווה לעשות כן.

בכל מקרה, עד פסול הידוע לבית הדין כעד פסול, רשאי להעיד בפני בית דין. וכתב השו"ע (חו"מ טו,ה) בהקשר אחר, שאם נראית עדותו לבי"ד כדברי אמת, לא דוחים אותה, אלא: "ממתין בדין ואינו דוחה עדותו, ונושא ונותן עם בעלי דינים עד שיודו לדברי העד, ודורש וחוקר עד שיתברר הדבר או יעשו פשרה, או יסתלק מן הדין."

מסקנה

תוקף צוואת שכיב מרע או מצווה לקיים דברי המת שלא בפני עדים כשרים נתונה במחלוקת אחרונים, ולכאורה יכול היורש המוחזק בכסף לומר "קים לי" כשיטות שאין לה תוקף אם הוא מוחזק בכסף (ואם מקבל המתנה יכול לומר "קים לי", עיינו בפתחי חושן שם). 

עד פסול רשאי להעיד בפני בית דין ופעמים יקבלו את דבריו, ואם הוא נאמן על הצדדים כשני עדים כשרים, יש עליו מצווה להעיד.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך