הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

תפילה בזמן העבודה

הרב הלל גפן
על פי החוק התפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום. כדי לקבל שכר על זמן התפילה יש צורך בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר

שאלה

במקומות עבודה רבים קיימים מניינים לתפילה. מה משך הזמן הסביר שבו מותר לעובד להתפלל, בהנחה שלא ידועה דעת בעל הבית בנושא, אבל ידוע בחברה שמתקיימת תפילה כל יום? תפילת המנחה אצלנו מתארכת על פני למעלה מ-15 דקות, והשאלה היא אם צריך להסתפק בתפילה קצרה, לוותר על תחנון ואמירת תהילים וקדישים וכדומה, כדי להפחית את זמן הביטול מעבודה. אם מצרפים את זמן ההגעה, ההתכנסות והחזרה לעבודה, הזמן הכולל עשוי להגיע לחצי שעה בקירוב. אם מוסיפים גם את תפילת ערבית, הזמן מתארך באופן ניכר. כיצד עלינו לנהוג? 

תשובה

שנינו במשנה (ברכות פט"ז מ"א):

הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית... ומתפללין תפלה של שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם.

אמנם בימינו אין נוהגים כך, כיוון שהמעסיקים לא נוהגים להקפיד על כך, ועל דעת זה שוכרים אותם שיתפללו כדרכם (שו"ע או"ח סי' קי סעי' ב). ה'משנה ברורה' (סי' קי ס"ק יב) הוסיף שמותר ללכת לבית הכנסת להתפלל במניין, במקום שאין דרך המעסיקים להקפיד על כך. יש להוסיף שלפי החוק רשאי עובד להתפלל, והפרשנות המקובלת לחוק זה היא שהתפילה מוגדרת כהפסקה שאין עליה תשלום (חוק שעות עבודה ומנוחה 20 (ד). חוק זה יכול להוות מנהג מחייב לפי ההלכה (שו"ת משפטי ארץ, ח"א עמודים 77–78). מכאן שקבלת תשלום על זמן התפילה נעשית רק בהסכמת המעסיק. משו"ת עשה לך רב (ח"ו סי' עח) עולה כי אין מקום להתפלל ערבית או מנחה בחודשי הקיץ על חשבון העבודה, אלא אם הגיעו לסיכום עם המעסיק. המעסיקים אינם מקפידים על כך שעובדים יתפללו בזמן העבודה, בתנאי שאין לעובד ברֵרה אחרת, אך כאשר יש עוד זמן רב להתפלל, ישנה הקפדה.

לסיכום, הדין תלוי בהסכמת המעסיק, ולשם כך צריך המעסיק לדעת את העובדות ולתת את הסכמתו לקיום התפילות ולמתכונתן. אם אין הסכמה מפורשת, ניתן לקיים תפילה בזמן סביר (ומסתבר שניתן לקיים גם תפילה בציבור), כאשר המעסיק יודע ואינו מעיר דבר. 

 

התשובה נערכה ע"י הרב עמוס ראבילו והרב חיים בלוך