הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

האם יש בהלכה מקור לצורך ברוב מיוחס?

אתר הכנסת

אתר הכנסת

הרב משה נחמן
גם בהלכה מצאנו מקרים בהם לא די ברוב רגיל וצריך רוב מיוחד, וזאת כאשר מונחת על הכף הכרעה בעלת משקל רב וחשיבות יתרה או חומרה מיוחדת.

שאלה:

האם יש ביהדות מקור לרוב מיוחס? אם כן - מהו? 

תשובה:

לפי החוק, הצורך ברוב מיוחס קיים בהחלטות כבדות משקל, הן לאדם הפרטי (החלטה על פינוי-בינוי)  והן לאומה (כגון מסירת שטחי מולדת למדינה זרה ללא משאל עם, או העברת נשיא מתפקידו).

גם בהלכה ישנם מקרים בהם לא מסתפקים ברוב רגיל אלא ישנה דרישה ל"תרי רובי", כגון בשמירה על ייחוס הכוהנים (שו"ע אבן העזר ו, יז) או עגונה שבעלה נעלם ויש יסוד סביר להניח כי הוא מת (שו"ע אבן העזר יז, לד, ופת"ש שם קלג). וכן בשאר המקרים בהם חוששים למיעוט, כשיש "תרי רובי" לא חוששים (שו"ת ר' עקיבא איגר סימ' פט).

דוגמא נוספת לרוב לא רגיל בהלכה, ניתן לראות ב"ספק ספיקא" שיש אחרונים המגדירים אותו כרוב אפשרויות. כידוע לא מוציאים ממון ע"פ הרוב, אבל אם יש ספק ספיקא, יש פוסקים שמוציאים ממון (שב שמעתתא (א, כ;כג-גד) מביא דיון בפוסקים בעניין זה).

מקרה נוסף בו לא מסתפקים ברוב פשוט הוא בהכרעה בדיני נפשות. כאשר מכריעים שהנדון חייב מיתה, אין אפשרות להסתפק ברוב של דיין אחד, אלא צריך רוב של שני דיינים ( סנהדרין ב. ונפסק ברמב"ם פרק יא' מהלכות סנהדרין). ספר החינוך (מצוה עו) ביאר, מדוע לא די ברוב של  דיין אחד: "לפי שנצטוינו להדמות במעשינו למדות השם ברוך הוא, וממדותיו שהוא רב חסד כלומר שעושה עם בני אדם לפנים משורת הדין, וגם אנחנו נצטוינו בכך שיהיה הזכות בדיני נפשות יותר על החיוב, לפי שהוא דבר שאין לו תשלומין".

דוגמא נוספת ניתן לראות בהלכות 'ביטול ברוב'. תרומה וחלה בטלים במאה וערלה וכלאי הכרם מתבטלים במאתיים בשונה משאר האיסורים (רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פט"ו הי"ד).

לסיכום: גם בהלכה מצאנו מקרים בהם לא די ברוב רגיל וצריך רוב מיוחד, וזאת כאשר מונחת על הכף הכרעה בעלת משקל רב וחשיבות יתרה או חומרה מיוחדת.

התשובה נערכה ע"י הרב חיים בלוך