הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר לשאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מורדת פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה חיוב גבוה מסכום התביעה טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים שיתוף נכסים

השבת חוב לבנו של המלווה

הרב עמוס ראבילו
השבת סכום קטן לבן של המלווה שהוא בן מצוות פוטרת את הלווה, אולם, לכתחילה יש להחזיר למלווה עצמו או לבן משפחה שעובד עמו בעסק

שאלה

אשה חייבת לחברתה 50 שח

שלחה את החוב בידי בנה הגדול שנתן את הסכום לבנה הגדול של המלווה שהיה מחוץ לביתו , ללא ידיעת המלווה

בן המלווה איבד את הסכום

 האם נחשב שהשיבה ?

תשובה

הלווה פטורה מההלוואה.

תשובה בהרחבה

בשו"ע (חו"מ עב,לא) נפסק: "ראובן שאל משמעון משכון שמשכן בידו, השיב שמעון: בנך הקטן בא ושאל אותו בשמך ונתתיו לו, וראובן אומר שלא בא לידו, שמעון פושע הוא, שמסרו ליד בן ראובן, אפילו אם היה גדול, שהממשכן או משאיל חפץ לחבירו צריך להחזיר לידו". הסמ"ע (שם ס"ק צח) ביאר שישנו הבדל בין שאלה ופיקדון. שומר שהחזיר את החפץ לידי אשת המפקיד אינו חייב יותר בשמירת החפץ, כיוון ש'כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד' וכן גם בהשבת החפץ. אבל שואל חייב להשיב את החפץ לידי המשאיל ממש כיוון ש'כל הנאה שלו' ולכן חייב בשמירה מעולה יותר. מהבחינה הזו הלוואה דומה לשאלה.

אך הרמ"א (חו"מ ק"כ,ב) פסק: "אם פרע לאשת המלוה, אם היא בת דעת נפטר הלוה בכך, כאילו נתנו למלוה עצמו." מקורו של הרמ"א הוא מהרשב"א (ח"א צו) שמנמק את הפסק בכך שאשתו נאמנת בעיניו, וניתן לדמות את הדין שלנו לכלל ש'כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד'. ולכן: "אם אשת ראובן בת דעת וראובן מניחה לישא וליתן ישבע שמעון שמסר לה ופטור". לפי זה גם מי שנתן בידי בן גדול ונאמן נפטר מחובת השבת ההלוואה. אך לכאורה הפסק הזה עומד בניגוד לפסק בסימן ע"ב.

הסמ"ע (קכ,יב) עמד על הקושיא ויישב, שהרשב"א שהוא מקור דברי הרמ"א בסימן קכ, עוסק באישה 'הנושאת ונותנת בתוך הבית' כלומר יש אמון מלא בין בני הזוג בענייני כספים ובענייני הבית, ועל כן השבה לידיה כמוה כהשבה לידי המלווה עצמו. אבל אצל בין בני זוג שאינם מתנהלים כך, השבה לידי האישה אינה כהשבה לידי הבע,ל והמלווה לא נפטר מהשמירה או מההלוואה עד שישיב לידי המלווה והמשאיל עצמו.

אולם, הש"ך (חו"מ קכ, סק"ה)  חולק על הרמ"א וציין לדעת מהרש"ל שאם החזיר את ההלוואה לאשת המלווה לא נחשב הדבר שהשיב אותה כראוי עד שיחזיר לידי המלווה עצמו.

אף ערוך השולחן (חו"מ סימן קכ,א) הכריע בנוגע לבן על פי דרכו של הסמ"ע: "ואם החזיר לבנו של המלוה וודאי דלא נפטר אף שהבן סמוך על שולחן אביו והוא גדול אם לא שהבן עם אביו יחד בעסק דאז ידו כיד אביו"

הרב ישראלי זצ"ל (שמעתין 55) כתב שכל מחלוקת האחרונים היא במקרה רגיל שלא ידוע בוודאות מה מנהג המלווה עם בני ביתו, אבל אם ידוע שהבן נאמן או אם מדובר על סכום קטן שרוב האנשים סומכים על בנם הגדול- הלווה פטור. ויש להעריך מה נחשב סכום קטן לאותו מלווה, שכן מה שייחשב סכום קטן לגבי האחד, עשוי להיות סכום משמעותי לאחר.

סיכום

לדעת הרב ישראלי הלווה פטורה כיוון שמדובר על סכום קטן שדרך רוב האנשים לסמוך על בניהם הגדולים בסכום שכזה. אף אם לא נקבל את דעתו, הלווה יכולה לומר קים לי כדעת הרמ"א, ולהיפטר. וכ"כ הרב בצרי (דיני ממונות חלק א פרק ו סע' ד). אך לכתחילה יש להשתדל להחזיר למלווה עצמה, ולא לבנים אלא אם כן הם מסייעים למשפחתם בעסק.