הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב עובדיה אחיטוב
התחייבות למכירת בית / ארץ חמדה גזית 68042
בפני בית הדין בעפרה נידונה תביעה על התחייבות למכור בית. התובע שוכר בית מהנתבע מזה כמה שנים, כאשר במהלך שנות ההשכרה נידונה אפשרות המכירה של הבית. התובע טוען כי היתה הסכמה על מכירת הבית וגובה התשלום, והוא ראה את העניין כגמור; ושעל סמך הסכמה זו לא קנה בית אחר. הנתבע טוען שהם לא הגיעו לכדי הסכמה סופית והוא איננו חייב למכור את הבית, ובודאי שלא בתעריף שהוצג שאיננו רלוונטי היום. הוא גם מבקש לממש את הקנס המוסכם בחוזה מכיון שהשוכר לא יצא מהבית בתום החוזה. בית הדין קבע שסיכום בעל פה אינו מחייב כאשר מדובר במכירת בית.
מיקח טעות בקניית רכב
לפני בית הדין לממונות בית אל נידון מקרה של אדם שקנה רכב ולא בדק אותו במכון בדיקה. לאחר זמן מה התגלו ברכב מספר תקלות - התברר שהרדיו היה מקולקל וכן אחת מכריות האוויר ועוד. התובע ביקש לבטל את העסקה, והמוכר סרב. בית הדין דן בכמה שאלות ואלו המסקנות העיקריות: 1. העובדה שהקונה יכול היה לבדוק את הרכב ולא עשה זאת אינה מהווה ראיה לכך שמחל על התקלות שהתגלו ברכב. 2. הקונה אינו יכול לבטל את העסקה, ולגבי התקלות שיוכח שהיו ברכב בשעה שנמכר הרי שהמוכר חייב לתקנן. 3. המוכר אינו חייב לתקן רכיבים שהקונה ידע שאינם תקינים, למרות שהקונה לא ידע את מהות התקלה (וממילא את עלות התיקון).
בניית קיר תמך בין מגרשים
מוקד פסק הדין נידונה זכותו של אחד השכנים לחפור בחצירו ותביעתו לבנות קיר תמך בינו לבין שכנו. פסק הדין עוסק בכמה סוגיות, וקובע בהן קביעות עקרוניות: האחת, בסמכותו של בית הדין לפטור את הנתבע משבועת היסת במקרה שהוא רואה את התביעה כחסרת בסיס או כקנטרנית. השניה, כאשר ישנם שני מגרשים בשני מפלסים - מוטל על שני הצדדים לבנות קיר תמך ביניהם, ועל העליון לאפשר חפירת יסודות בשטחו. השלישית, אסור לאדם להנמיך את מפלס הקרקע במגרש השייך לו בסמוך לשטחו של שכנו, כיון שעבודה כזו גורמת בהכרח נזק לשכן היא אסורה. הרביעית, לא ניתן במסגרת של כפיה על מידת סדום (מאבק כנגד ניצול זכות לרעה) לכפות על אדם לוותר על זכות קניינית.
חזרה מהודאה משתמעת
אדם ששכר קראוון השכיר אותו ברשות לאדם אחר, ללא חוזה או סיכום ברור, פרט לכך שהשוכר ישלם למשכיר את ההוצאות. בעקבות כך התפתח סכסוך בין הצדדים, והוגשה תביעה לבית הדין לממונות, בית אל. פסק הדין שכתב הרב עובדיה אחיטוב עסק ברובו בסוגיות של "טוען ונטען", וממנו עולות כמה מסקנות: 1. נחלקו אחרונים (ואולי גם ראשונים) בשאלה האם אדם יכול לחזור בו מטענה שטען בבית דין, וחשב שבכך פטר את עצמו, כאשר על פי הדין טענה זו חייבה אותו. בית הדין פסק שניתן לחזור מטענה כזו. 2. מעמדה של טענת "כך הבנתי את הסיכום", כשהיא נטענת ע"י שני הצדדים הוא כשל טענת ברי (ודאי). 3. מודה במקצת על תשלום שכירות קרקע - חייב שבועה. 4. בית הדין הסתמך על רישומים אישיים של הנתבע על תשלומיו לתובע.
דרישת תשלום בגין תיווך בין שני צדדים ליצירת שותפות / ארץ חמדה גזית 72072
התובע הוא מפרסם אשר תיווך בין מוהל לעמותה, ותבע מהעמותה דמי תיווך. בית הדין הכריע שבמקרה זה אין לחייב את הנתבעת בתשלום, על אף שלפעמים יש חיוב לשלם למתווך גם כשאין הסכמה מפורשת מראש לתשלום. זאת כיוון שלא לא התברר לבית הדין שאכן נהוג לשלם על תיווך מסוג זה. בנוסף התובע פעל במסגרת התחייבותו למוהל כחלק מההסכם איתו, וכבר קיבל על כך שכר. וכן על פי דברי התובע, הוא לא פעל לקידום העסקה עם הנתבעת כמתווך, אלא כשותפו של המוהל.
דחיית תביעה לפיצוי בגין תקלות באירוח של קבוצה בשבת / ארץ חמדה גזית 73030
בפני בית הדין הוגשה תביעה להשלמת תשלום על אירוח של מוסד בשבת. כאשר מנגד, לטענת הנתבעת, היו ליקויים חמורים בשירות שניתן ועל כן לא רק שאין הצדקה להשלמת התשלום, אלא שעל התובע לפצות את הנתבעת. בית הדין הכריע שהמוסד חייב להשלים את התשלום המלא, ודחה את טענות הנתבעת על בסיס דיון בשני יסודות: היסוד הראשון בהסתמך על כל כך שמה שהוסכם בין הצדדים במפורש או במשתמע אינו עולה על מה שניתן. היסוד השני הוא 'המנהג', שנועד לפרש את ההסכמה במקום שזו אינה מפורשת מתוכה, כאשר גם במקרה זה לא הוכח שחרג התובע מהסטנדרט המקובל.
דרישה לביטול קנס בנייה בטענה שאיננו שוויוני / ארץ חמדה גזית 72089
התובע רכש מגרש לבניה והתחייב בקנס לאחר שנתיים שלא סיים לבנות. התובע דורש החזר של הקנס משתי סיבות: א. העדר שוויון כיוון שהרוכשים האחרים קיבלו הנחה. ב. לחלק מהקנס ניתנה ארכה בחוזה ולדעתו גם החלק שנגבה כלול בארכה. בית הדין הכריע שבאופן עקרוני למרות שלא היה סעיף אסמכתא בחוזה במקרה זה חיוב הקנסות הוא מן הדין. בנוסף אין מקום לטענת חוסר השוויון בגבייה כאשר מראש החוזה של כולם היה אחיד, ורק ניתנו הנחות שונות מסיבות שונות. בפרשנות החוזה קיבל בית הדין את עמדת התובע שהוסכם בעל פה שהתאריך המתוקן בחוזה חל על כל הקנס זאת למרות שמלשון החוזה נראה אחרת. בזאת קבע בית הדין שבמקום בו כוונת הצדדים ברורה, יש ללכת על פי כוונת הצדדים ולא על פי לשון הכתוב הסותרת אותו. ואילו, בדברים שאין בסיס לכך שהייתה כוונה מוסכמת בין הצדדים, יש ללכת אחר דקדוק לשון השטר, ואין מקום לטענה שהצדדים לא שתו ליבם למשמעויות הגלומות בכתוב.
תביעה כנגד קבלן איטום בגין ליקויים ונזקים / ארץ חמדה גזית 75050-2
בפסק דין חלקי בתיק נקבע כי הנתבעת, שהיא חברת איטום, אחראית לרטיבות שנוצרה בעקבות עבודתה. בפסק דין זה נידון היקף חובת התשלום של הנתבעת אשר נמנע מלתקן את הנזק בעצמה. נקבע כי הנתבעת צריכה לשלם את עלות התיקון של האיטום החוזר, אך אינה חייבת להחזיר את כל השכר שקבלה. בנוסף פסק הדין דן בחיוב נזקים עקיפים (גרמא) וקבע שבמקרה שלפנינו, ביצוע לקוי של איטום גורם כמעט בהכרח לרטיבות ומחייב צביעה ותיקוני טייח. לכל הדעות יש לחייב את הנתבעת בפיצוי על נזקים אלה. התנהלות הנתבעת בתיק גררה באופן חריג חיוב בהוצאות משפט, ובתשלום מלא של עלות העד המומחה.
תביעה כנגד קבלן איטום בגין ליקויים ונזקים / ארץ חמדה גזית 75050-1
בית הדין הטיל על הנתבעת שהיא חברת איטום, אחריות לנזילות בגג שנאטם. בית הדין קבע שבקשת המזמין למקם נקודת ניקוז במקום מסוים אינה מסירה את האחריות המקצועית מהנתבעת. כמו כן, הנתבעת אחראית לכך שלא הזהירה את התובע כיצד עליו להשתמש בגג ובעקבות השימוש לו נגרם נזק לאיטום.
תביעה אישית כנגד עובדת בחברה לאחר שהחברה התפרקה / ארץ חמדה גזית 75116
התובע הזמין נופש מאורגן (לצורך שבת בר מצווה) מחברה והעביר מקדמה של 30,000 ש"ח. לאחר שבעלי החברה ברח מהארץ הוא תבע את נציגת החברה מולה הוא עבד להשיב לו את הכספים. בית הדין קיבל את עמדת הנתבעת שהעסקה כולה נעשתה מול החברה ולא הוכחה אשמתה האישית של העובדת, בנוסף לתביעה להשיב את הכסף בית הדין דן גם חובת העובדת מדין מזיק, ומדין גרימת מניעת רווח, אולם גם תביעות אלו נדחו כיוון שהתובע ידע כל הזמן שמדובר בנציגה של חברה ולא הוכח אשמתה האישית של העובדת.
תאונה שנגרמה עקב אי ציות של הנהגים לחוקי התעבורה / ארץ חמדה גזית 76071
התובע נהג בצד השמאלי של הכביש כדי לעקוף רכב חונה ובזמן שהיה בנתיב השמאלי פגע בו הנתבע כאשר הוא השתלב תוך כדי נסיעה לאחור משביל עפר צדדי. לטענת הנתבע כיוון שהוא השתלב מצד שמאל הוא הסתכל רק על הרכבים שבאים מהנתיב השמאלי ולא ציפה לרכב שיגיע מכיוון הנתיב הימני וכיוון ששניהם נהגו בניגוד לחוק הוא פטור. בית הדין דן במידת האשמה של כל צד לפי המציאות ולפי החוק. לדעת הרוב, כיוון שנסיעה לאחור ובפרט בהשתלבות בין כביש עפר לכביש מהווה פשיעה גדולה יותר, הרי שהתובע מוגדר כמי שפעל "ברשות" ואילו הנתבע כמי שפעל "שלא ברשות", החייב לשלם ככל מזיק גם באונס. אולם כיוון שהתובע גרם נזקים נוספים לרכב בכך שהמשיך לנסוע בו ולא עצר מיד אחרי התאונה, יש לחייב את הנתבע רק על חלק מהנזק בסך 1000 ש"ח. לדעת המיעוט כאשר אדם פועל שלא ברשות הוא מוחל על הנזקים עתידים, ואין משמעות לשאלה מי אשם יותר, לפיכך, שניהם נחשבים כמי שפעלו שלא ברשות החייבים לשלם רק במקרה של נזק במזיד, ולכן הנתבע פטור מעיקר הדין. עם זאת לדעת המיעוט יש לחייב את הנתבע כיוון שהנתבע נהג שלא כחוק וכיון שמטרת החוק היא מניעת תאונות שיש בהן סיכון יש להטיל עליו תשלום מסוים, זאת מכוח סמכות בית הדין שהוגדרה בהסכם הבוררות.
מחלוקת על תרומת מתווך לכריתת הסכם / ארץ חמדה גזית 78056
בית הדין פסק כי יש תוקף להסכם תיווך ולא ניתן לבקש בדיעבד סכומים גבוהים יותר. בית הדין קבע כי מתווך זכאי לתשלום לאחר שהראה לקונה את המגרש, למרות שהקונה עקף את המתווך והשיג את פרטי ההתקשרות של המוכר בכוחות עצמו.