הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב אבידן משה שפנייר
האם עובר מוקפא יורש? (פד"ר 1063670/1)
בית הדין הרבני עסק בשאלת ירושה של עוברים מוקפאים שאביהם מת ולאם יש כוונה להחזירם לרחמה. בית הדין קבע שכל זמן שהעוברים לא הוחזרו לרחם הם אינם יורשים, ונחלקו הדעות האם הם יורשים משלב ההיריון או רק לאחר הלידה.
חיוב כתובה בסכום גבוה כאשר לצדדים יש טענות חמורות זה על זה / פד"ר 83475/4
בני זוג התגרשו. האשה תובעת את הסכום הנקוב בכתובה, מליון ש"ח. האיש טוען שלא התכווון להתחיב בסכום כה גבוה. עוד הוא טוען שיש לקזז ממנו סכומים גבוהים שנתן לאשה למטרות שונות. האיש חי חיי אישות עם אשה אחרת, נשואה. האשה טוענת שהוא הרבה ללכת לנשים אחרות. האיש טוען שהאשה נהגה כלפיו באופן לא ראוי. בית הדין חייב בסכום מסוים על דרך הפשרה והתנה את אותו סכום בכך שאין לאשה תביעות ממוניות נוספות, וכן שהאשה לא תוציא מהאיש סכומים נוספים בערכאה אחרת. ואם תעשה כן - יוכל הבעל לתבוע את הסכום בחזרה.
**אדם שגרושתו גרה בביתו והיא מבקשת להכניס עליו גבר אחר שלטענת הבעל גרם לגירושין / פד"ר 92614/3
זוג שהתגרשו לאחרונה ועדיין לא סיימו את ההסדרים הממוניים ביניהם. בינתים האשה גרה בביתו של האיש ומשלמת לו דמי שכירות, ללא חוזה חתום ביניהם. האשה מבקשת להכניס לבית גבר, שלטעת הגרוש היה לה עמו קשר עוד לפני הגירושין, ובעטיו נגרמו הגירושין. בית הדין קבע שכיון שהבית שייך לאיש, הוא רשאי למנוע את הכנסת האיש הנוסף כדייר בבית.
שלילת משמורת מאם שמסיתה את ילדיה שלא לפגוש את אביהם / פד"ר 868053/4
ילדים להורים גרושים מסרבים לפגוש את אביהם זמן רב. האם טוענת שהיא מעוניינת בפגישה עם האב, אלא שהילדים מסרבים. בית הדין מתרשם שהאם היא הגורם, במישרין או בעקיפין, לחוסר הפגישות. האב דורש להעביר את הילדים למשמורתו. בית הדין החליט ברוב דעות לשלול מהאם את המשמורת למש זמן מוגדר.
כשרות אדם שאביו כהן ואמו ילדה בן לפניו, לדבריה לגוי / פד"ר 1066995/1
אשה ילדה בן, ואח"כ נשאת לכהן וילדה לו בן אחר. בדבריה לפני רשם הנשואין אמרה תחילה שבנה הבכור הוא בן של גוי, אבל אח"כ, בפני בית הדין, אמרה שאביו ישראל. בית הדין דן במעמדו של הבן השני שאביו כהן, ופסק שהוא חלל.
אב המבקש לשנות את הסכם הגירושין למשמורת משותפת / פד"ר 120850/19
בני זוג התגרשו. בהסכם הגירושין סוכם שבנם הקטין יהיה במשמורת האם, כעת מבקש האב להעביר את הבן למשמורת משותפת משום שהוא עבר לגור באותו ישוב שבו גרה האם. בית הדין התרשם שלילד יש קשר טוב עם שני ההורים. עם זאת, ההורים אינם מצליחים להתעלות מעל המריבות שביניהם, ואינם מצליחים להגיע להסכמה על שום פרט. בית הדין דן בגדרו ההלכתי של הסכם הגירושין, וקבע שהסכם הגירושין שנעשה בקניין מחייב ולכן המדד היחידי לשינוי הוא טובת הילד, ואין לדון בטענת "אם אינו אצלי..." וכן אין כל משמעות להיות הילד בן. בית הדין קבע שעל אף שככלל אחריות הורית משותפת היא חשובה ומועילה לילד, הדבר נכון רק כאשר מדובר אכן במשמורת "משותפת" וההורים יודעים להתעלות על משקעי עבר. ולכן יש לחתור לאחריות הורית משותפת, כאשר התנאי העיקרי לכך הוא תיאום ושיתוף בין ההורים. למעשה התביעה למשמורת משותפת נדחיתה והמשמורת תישאר על כנה כפי שסוכם בהסכם הגירושין.
**אשה שנישאה בנישואין אזרחיים וילדה ילדים לגבר אחר / פד"ר 1112391/1
אשה נישאה בנישואין אזרחיים, ולאחר זמן נפרדה מבעלה וילדה ילדים לגבר אחר. בית הדין קבע שאפשר לסדר גט לחומרא, ואין לחשוש להוצאת לעז על הילדים. וגם אין צורך לחשוש לימי הבחנה.
בקשה לפסילת טוען רבני בטענה שבעבר גישר בין הצדדים. הטוען טוען שלא היו דברים מעולם / פד"ר 969697/9
אשה מבקשת לפסול את הטוען הרבני של גרושה, בטענה שבעבר ניסה לגשר ביניהם. הטוען מכחיש, ואומר שרק נתן להם עצה כיצד להתמודד עם בעל הבית שלהם. בית הדין דחה את בקשת האשה.
אשה שמסיתה את ילדיה שלא לפגוש את אביהם / פד"ר 868053/4
בני זוג התגרשו. שני הילדים הגדולים כבר זמן רב מסרבים לכל קשר עם אביהם, וכעת גם הילדה השלישית מפסיקה לבוא למפגשים עם אביה כפי שקבע בית הדין. האשה טוענת שהבת לא מעוניינת בכך. בית הדין קנס את האשה.
אדם שנשא גרושה ולאחר מכן נאמר לו שהוא כהן / פד"ר 1110483/1
אדם נשא גרושה. לאחר החתונה אמר אבי החתן לכלה שהחתן כהן. בני הזוג והוריהם היו חילונים, ולכן מעולם לא נשאו כפים ולא עלו לתורה ככהנים. ואולם, במשך הזמן חזרו בני הזוג בתשובה, ובקשו לברר את מעמדם. ביה"ד ברר, והתברר שהבעל אכן כהן. לפיכך התגרשו בני הזוג.
**תביעת אב שגרושתו תשא בהוצאות מזונות הילדים בניגוד להסכם הגירושין / פד"ר 147728/12
אב טוען שכיון שהוא וגרושתו מחזיקים בילדים בשוה, מן הראוי שכל אחד יפרנסם כאשר הם בביתו, ואין הוא צריך לשלם לגרושתו על הזמן שהילדים בביתה. בית הדין האריך לבאר שע"פ ההלכה רק האב חיב בפרנסת ילדיו, ואין כל חיוב על האם. בית הדין קבע שאם פחתו מקורות ההכנסה של האב, הוא רשאי להגיש תביעה להפחתת מזונות.
**כתובה לאשה שהגישה תלונת שוא נגד בעלה / פד"ר 1010085/5
במהלך סכסוך בין בני זוג, הגישה האשה תלונת שוא נגד בעלה והלה הורחק מהבית. כעת היא תובעת כתובה והבעל תובע דמי שמוש. כמו כן, טוען הבעל שהוא שילם על הבית יותר מאשתו. בית הדין פטר את הבעל מהכתובה, פטר את האשה מדמי שמוש, ועקב חוסר יכולת לברר בדיוק את פרטי הענין, הוא קבע פשרה הקרובה לדין בקשר לחלוקת הדירה.
**אשה שתובעת להגדיל את תשלומי המזונות כי גרושה מרויח יותר, וכן שישא בתשלומי בר המצוה לבנם / פד"ר 969697/9
אשה תובעת להגדיל את תשלומי המזונות כי גרושה מרויח יותר, וכן שישא בתשלומי בר המצוה לבנם. הגרוש טוען שגם הוצאותיו גדלו.
**כפיית פשרה בכתובה במקום מרידה הדדית כאשר אין האשם יכול להתברר / פד"ר 915181/3
בני זוג מרדו זה בזה והסתכסכו, כאשר כל צד טוען שהצד השני אשם בדבר. הצדדים לא הביאו ראיות לדבריהם. בית הדין כפה פשרה בעניין הכתובה.
חיוב כתובה לבעל שעבר בדיקת פוליגרף אך סירב למסורה לבית הדין / פד"ר 141110/8
הבעל עזב את הבית במפתיע ולאחר מכן דרש גירושין. האישה הסכימה לגירושין אך תבעה את כתובתה בסך 520,000 ש"ח, והבעל טען שהוא פטור מכתובה כיוון שלא היה ביניהם יחסי אישות חצי שנה לפני הפירוד. בית הדין שמע את הצדדים וקבע שאחד מהם וודאי משקר והצדדים הסכימו לבדיקת פוליגרף שתקבע מי משקר במידה והאישה תמצא משקרת היא תישא בהוצאות המשפט ובמידה והבעל ישקר ישלם לאישה 300,000 ש"ח. האישה עשתה את הבדיקה והעבירה אותה לבית הדין בעוד הבעל טען שעשה את הבדיקה אך סירב במשך כמעט שנה להעבירה לבית הדין. פסק הדין קובע שאין הוא נזקק לדון בתוקף בדיקת פוליגרף כיוון שהצדדים הסכימו בקניין לסמוך על בדיקה זאת, אלא רק בסמכות לפסוק מאומדנה כנגד אדם המסרב למסור ראיה שבידו לבית הדין. בפסק הדין האריכו הדיינים לדון בסמכותו להכריע באומדנה, וקבעו שכאשר אדם לא מוסר ראיה שבידו נחשב הדבר ל"אומדנה דמוכח" שהוא משקר, וניתן לפסוק כנגדו, בפרט בכתובה בה האישה מוחזקת מעיקר הדין. הבעל חוייב ב300,000 ש"ח ולאחר מכן התברר שתוצאות הבדיקה אכן היו שהוא משקר.
גביית כתובה כאשר בני הזוג חתמו על הסכם ממון שלפיו אין להם תביעות זה על זה, והאיש רשם את ביתו על שם בנותיו / פד"ר 1136658/1
בני זוג שנישאו בנישואין שניים, חתמו על הסכם לפיו אין להם שום תביעות ממוניות זה על זה. הבעל אף רשם את דירתו על שם בנותיו. לאחר מות הבעל, מבקשת האשה לגבות את כתובתה. בית הדין פסק שהכתובה אינה כלולה בהסכם, והאשה זכאית לה, אלא שכיון שהדירה נרשמה על שם הבנות עוד בחיי הבעל, הרי שהיא אינה חלק מהירושה, והאשה לא יכולה לגבות ממנה. אם ימצאו נכסים אחרים של הבעל, תוכל האשה לגבות מהם את כתובתה.
אדם שהוחזק ככהן אבל בני דודי אביו הוחזקו כישראלים / פד"ר 1123288/1
אדם הוחזק ככהן. הוא, אביו וסבו נהגו ככהנים. אך מתברר ששאר צאצאי אבי-סבו לא נוהגים ככהנים. בית הדין קבע שינהג ככהן לחומרא ולא לקולא.
חיוב אב בדמי מזונות במשמורת משותפת, וחישוב גובה המזונות / פר"ד תיק 1140557/4
בית המשפט העליון קבע שבמשמורת משותפת אין לחייב את האב בדמי מזונות של ילדים מגיל 6 ומעלה, אך יש לחייבו במזונות בילדים עד גיל 6. בית הדין חלק על קביעה זו לפי דין תורה וקבע כי במשמורת משותפת הבעל לא ישלם דבר לאישה עבור התקופה בה הילדים אצלו, אך ישלם את מלוא המזונות עבור התקופה בה הילדים אצל גרושתו. בנודע לשומת גובה המזונות קבע כי יש לשום אותם לפי צרכי הילדים וכפי אדם בינוני וסעודה בינונית, באופן זה יישאר אף לאב כדי דמי מחייתו.
*היתר לשאת אישה שנייה למי שאשתו חלתה במחלת אלצהיימר בגיל צעיר
אישה לקתה במחלה גנטית נדירה, אלצהיימר בגיל צעיר מאוד (38). לזוג שני ילדים. בית הדין התיר לבעל לשאת אישה שנייה, ולא חייב אותו בהשלשת כתובה או גט בשל העובדה שהבעל ספרדי שתוקף חומרת חרם דרבינו גרשום מוטל בספק בעדות אלו.
***הסכם גירושין שכתוב בו שידונו לפי דין תורה
בהסכם גירושין נכתב שחלוקת הרכוש תעשה לפי דין תורה. באי כוח האישה בקשו לחזור בהם מההסכם או לטעון כי הדין יקבע לפי דין תורה והביצוע לפי החוק. בית הדין דחה את דבריהם כיוון שההסכם חתום על ידי הצדדים, מדקדקים בלשון השטר.
@חיוב האשה בגט מדין ר' ירוחם ועוברת על דת על פי אומדנא ודין מרומה / פד"ר 1129500/4
הדרך לקביעת יהדותה של תורמת ביצית / פד"ר 1216693/1
האם ילדה את בנה מביצית של תורמת אנונימית, והיא מבקשת לקבוע כי הוא רשאי להינשא כדת משה וישראל. על פי החוק התורמת צריכה להיות בת דתה של הנתרמת, אולם בית החולים אשר ביצע את ההפריה הסתמך על מרשם האוכלוסין בלבד. בית הדין עמד על כך שעל פי פסיקת בג"ץ הפרטים הרשומים במרשם האוכלוסין אינם מהווים ראיה אפילו לכאורה לנכונותם, ולכן יש לברר אם התורמת היא יהודיה. עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה היא שאין לבית הדין סמכות להורות על הבאת הראיה לפניו, אולם בית הדין הוכיח מלשון החוק שיש לו סמכות לכך, וגם הציע דרך אחרת פשוטה וקלה לבירור יהדותה של התורמת ללא חשיפת העובדה שתרמה ביצית.
גיורת שהסתירה כוונתה לקיים קשר זוגי עם אינו יהודי / פד"ר 1229182/1
