הרשם לקבלת עדכונים
מאמרים שנכתבו על ידי הרב שלמה שושן
חיוב מזונות ילדים כאשר ישנו סיוע של ארגוני צדקה וכאשר האשה התחייבה לפרנס את בעלה / פד"ר 618904/18
בית הדין דחה תביעה של בעל להפחתת מזונות הילדים בגלל שהאשה מקבלת סיוע מארגוני צדקה. כמו כן, הוא דחה את טענתו שהאשה התחייבה לפרנס אותו בזמן שהוא לומד תורה, בין השאר קבע בית הדין שגם אילו היתה התחייבות היא היתה מוגבלת בזמן (עד 10 שנים) ולאחר מכן חובתו לצאת לעבוד
**אשה שהפקידה כספים שירשה בחשבון המשותף לה ולבעלה, וכעת טוען הבעל שזכה במחציתם / פד"ר 993988/4
אשה ירשה כסף מאמה. את הכסף היא הפקידה בחשבון המשותף לה ולבעלה. כעת בני הזוג מתגרשים. הבעל טוען שכיון שהכספים הופקדו בחשבון משותף - כוונת האשה היתה לחלוק עמו את הכספים. בית הדין דחה את טענתו.
**חיוב בגט לאדם שחי עם אשה אחרת / פד"ר 596887/8
בני זוג נפרדו אך לא התגרשו. הבעל חי עם אשה אחרת שילדה לו בן. כעת אשתו מבקשת לחייב אותו לתת לה גט, הבעל מבקש שאשתו תחזור אליו, ומתחייב לעזוב את האשה השניה אם אשתו תחזור אליו. כיון שבינתים לא עזב את האשה השניה, קבע בית הדין שיש לחייב את הבעל לתת גט לאשתו.
**בקשה לקיצור הליכים בתהליך גירושין / פד"ר 1045873/4
זוג בהליכי גירושין בתקופת עיכוב הליכים. האשה מבקשת לקצר את תקופת העיכוב. הבעל מתנגד ובמקש זמן לפתור את המחלוקות שביניהם בדרכי שלום. כיון שהבעל לא טוען שפניו לשלום בית, אלא רק להסדרים ממוניים, קיבל בית הדין את בקשת האשה לקיצור הליכים ולמתן גט. וכתב שאת העניינים הממוניים אפשר יהיה לפתור גם אחרי הגט.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים לזוג שהתחתן בחו"ל ע"פ החוק הנוהג שם / פד"ר 899102/4
בני זוג התגרשו באשמת האשה. בני הזוג נישאו בחו"ל, והבעל טוען שחל על רכושם החוק הנוהג במקום נישואיהם, שלפיו אין רכושו מתאזן אלא אם נכתב כך בפירוש. בית הדין קיבל את טענת הבעל לפיה יהלומים ששובצו בתכשיטי האשה שייכים לו, ושיבוצם בתכשיטים נועד כדי לשמר את רכושו. עם זאת, פסק בית הדין ברוב דעות שהבית שקנו בני הזוג שייך לשניהם.
**כתובה מוגזמת / פד"ר 863794/7
אשה תובעת את כתובתה. הבעל טוען שהוא פטור משתי סבות: א. האשה מחלה מפני שלא תבעה מיד כשיכלה. ב. הכתובה מופרזת. בית הדין דחה את טענתו הראשונה וקע שזו איננה מחילה. מאידך, הוא פסק שישלם סכום נמוך.
**כפיית גט לבעל שהשתכר והכה את אשתו עד כדי סכנה, ובעקבות זאת נשלח לכלא / פד"ר 1120087/1
אדם הכה את אשתו כשהשתכר. האשה נחבלה קשות. בעקבות זאת נשלח הבעל לכלא, והאשה תובעת גט. ביה"ד נעתר לבקשתה.
**סמכות בית הדין כשהתיק נידון כבר בבית המשפט ונסגר / פד"ר 1013958/10
אדם תבע את אשתו בבית הדין. אשתו טוענת שאין לבית הדין סמכות משום שהנושא כבר נדון בעבר בבית המשפט. כיון שהתיק בבית המשפט נסגר, וגם צו המזונות שנתן בית המשפט היה צו זמני בלבד, קבע בית הדין שיש לו סמכות.
חיוב מזונות לבת המסרבת להיפגש עם אביה / פד"ר 846585/6
בית הדין דן בחיוב מזונות לבת המסרבת להיפגש עם אביה. האב טוען שזו תוצאה של הסתת האם. והאם טוענת שזה בגלל קשיחותו של האב. אולם שתי הטענות לא הוכחו, ונראה שהנתק נוצר בשל תקלה בתקשורת בין האב לבת. בית הדין הכריע שאין זה מתקבל על הדעת לחייב אב במזונות לילדה שאיננה מוכנה לתקשר עמו, אך על מנת לא לפגוע בבת נקבע כי המזונות לא יבוטלו, אך האב לא יחויב לשלמם לידי האם אלא ישירות לידי הבת ובלבד שהבת תחדש את מפגשיה עמו.
**תביעה שהוגשה בימים שאחרי עיכוב הליכים / פד"ר 1120529/6
אשה הגישה שלש פעמים בקשה לישוב סכסוך. אחרי הפעם השלישית הגיש הבעל תביעה לבית הדין בתוך 15 יום. האשה טוענת שהבעל לא יכול להגיש תביעה באותם 15 יום. הבעל טוען שאת הימים יש לספור מהתביעה הראשונה של האשה. בית הדין קבל את תביעת הבעל.
**בני זוג שחיים יחד חמשים שנה, במהלכן הוגשו תביעות גירושין וחלוקת רכוש רבות, וכעת הם מתגרשים / פד"ר 603289/5
בני זוג נישאו לפני יותר מחמשים שנה. במהלך נישואיהם הוגשו תביעות רבות לגירושין וחלוקת נכסים, והנכסים נרשמו על שם האשה. כעת הם מתגרשים. הבעל טוען שרישום הנכסים על שם האשה נועד להבריח מפני נושים. בית הדין קבע שאין ראיות שהתביעות הראשונות אכן נועדו לפרק את השותפות. מאידך, החלק מתביעה מסוימת ואילך ניכר שאכן היה רצון לפרק את השותפות. לפיכך - הפעולות שנעשו לאחריה תקפות.
כשרות בת שנולדה מהזרעה מלאכותית לאב לא ידוע / פד"ר 1123955/1
אשה ילדה באמצעות תרומה מבנק הזרע. הדיינים הביאו שש נימוקים שונים לכך שהמעשה לעצמו אסור, ואף נפסק בשולחן ערוך שמוטל על האישה להימנע מללדת וולד שאין לו ייחוס מאביו והוא עלול לשאת את אחותו או לפגוע בייחוסו (במידה והאב כהן). אולם, על האף האיסור המפורש, הדיינים הכריעו שבדיעבד מתייחסים לתרומת זרע כדין "פריש" שהולכים אחר הרוב ומתייחסים לוולד כישראל. בנוסף הם הכריעו שאין לחשש שמא האב גוי והבת אסורה להינשא לכהן כיוון שבית החולים נאמן להעיד שהאב יהודי, בנוסף גם אם התורם גוי, כיוון שלא הייתה ביאת איסור הבת לא נפסלה לכהונה. לכן למעשה יש להתיר את הבת אף לכהונה, ואין לפסול אותה לא משום חשש בת גוי ולא חשש ממזרות וחללות.
דמי מזונות לנער השוהה בפנימיה / פד"ר 604877/10
בן להורים גרושים לומד במוסד עם פנימיה. אמו מבקשת להעלות את דמי המזונות שהאב משלם עבורו, אביו מבקש להנמיך את התשלום, משום שהאם יכולה לבקש עבור הבן תמיכה מעליית הנוער וממוסדות הרווחה. בית הדין קבע שהאב לא יוכל להשתמט מחובותיו בטענה זו. האב צריך לשלם בכל מקרה, ואם הוא עצמו ידאג לקבל החזרים מעליית הנוער הרי זו זכותו, אך הוא לא יכול להטיל חובה זו על האם. בית הדין קבע שהאב צריך לשלם את כל צרכיו הבסיסיים של הנער, כולל את הוצאות הנסיעה של האם כאשר היא באה לבקר אותו, כי גם ביקורים אלה הם צרכיו של הבן, והאב מחויב בהם. האב פטור מלשלם על צרכים של הבן שהוא יכול לקבל מהפנימיה. בפרט שהאב הוא המממן את הפנימיה. האב פטור מלשלם על מותרות.
חיוב בדיקה גנטית לצורך היתר נישואים למי שנולדה מתרומת זרע אנונימית / פד"ר 1123955/1
בית הדין בצפת דן בהיתר נישואים של ילדה שנולדה מתורמת זרע אנונימית מחשש שמא תנשא לקרוב משפחה: בפסק הדין נידונו הסוגיות העוסקות בהליכה אחרי הרוב, חשש מיעוט המצוי, וחשש ממיעוט הניתן להתברר. למעשה, כל הדיינים הסכימו שהילדה מותרת להנשא גם ללא בדיקה אך מן הראוי מלכתחילה שתערוך בדיקה גנטית כדי לוודא שאינה קרובה של החתן, או לחלופין לברר עם אבי החתן האם הוא תרם תרומת זרע בעבר (אשר הוא נאמן עליה מדין "יכיר"). בשולי פסק הדין בית הדין חזר והדגיש את האיסורים שישנם בהבאת ילדים לעולם על ידי תרומת זרע ובפרט כשמדובר בתרומת זרע אנונימית.
מינוי נאמנים להקדש / פד"ר 1120357/2
בית הדין אישרר את נאמנותם של שני נאמנים, מינה כמה אחרים, ודחה את הבקשה למנות נאמן שאינו מתגורר באזור. בית הדין דן בדיני הקדשות וחוקיהם.
ניכוי מסכום איזון משאבים כשידוע שהבעל הבריח כספים ולא ידוע כמה / פד"ר 1036329/3
בני זוג התגרשו, ובבית הדין נבחן איזון הנכסים. הבעל תבע להשאיר בידו נכסים שונים שלא יכנסו לאיזון, ביניהם זיכיון של מונית, עליו, לטענתו, הוא שילם מכספו הפרטי לפני הנישואים. בבית הדין הוכח שהבעל שיקר והזיכיון נרכש לאחר הנישואים, בנוסף לכך גרסתו נמצאה לא אמינה בכמה ענייני כספים נוספים והוכח שהוא הבריח סכומי כסף רבים נוספים מהרכוש המשותף. על אף שבית הדין לא הצליח לקבוע בוודאות כמה נכסים הוברחו קבע בית הדין שהאיזון יהיה לא שוויוני, והוא חילק את הנכסים הידועים, ביניהם, שני קווי מונית, והותיר את הדירה המשותפת בידי האשה, תוך ניכוי של סכומים משמעותיים מהסכום שהאשה צריכה לשלם לבעל עבור חלקו בדירה.
בעל דין שמתנגד לחוות דעת של גורם מקצועי בטענה שהוא מוטה / פד"ר 1097696/11
בני זוג חיים בנפרד, וילדיהם גרים אצל האב ומתנכרים לאם. בית הדין מינה מאבחן, בהסכמת הצדדים. המאבחן הגיע למסקנה שהאב מוכן לשת פעולה עם הטיפול, אבל האם אינה מוכנה לשום שיתוף פעולה. בעקבות זאת המליץ שלא לקיים מפגשים של הילדים עם האם עד שתשתף פעולה. האם טוענת שהמאבחן מוטה. שהוא נוקט צד לטובת האב, שהוא התעלם מגורמים מסוימים ושהאב שילם את שכרו. בית הדין דחה את טענת האם. האם הסכימה מראש לכך שהמאבחן הזה יאבחן, ומראש נקבע שהאב ישלם את שכרו. אילו היו לה טענות נגדו היה עליה להעלות אותן מראש, ולא רק אחרי שנודע לה שהמאבחן כתב חות דעת שלא מוצאת חן בעיניה. בית הדין מבין בהחלט מדוע המאבחן חשב שגורמים מסוימים אינם רלוונטיים ולא מצריכים התייחסות. לכן, בית הדין מקבל את חות דעתו של המאבחן.
כסף שניתן מאבי האשה לזוג לצורך רכישת דירה הוא הלוואה או מתנה? / פד"ר 1003727/5
אבי האישה העביר סכום של 1,078,000 ש"ח לקבלן לצורך בניית בית לבתו ובעלה, לאחר מכן הוא לקח משכנתא ושעבד עבורה את ביתו שלו. בני הזוג התגרשו והאישה פרעה לאביה את חצי המשכנתא. כעת הבעל טוען שהכסף ניתן כמתנה ולא כהלוואה. בחקירת הבעל בבית הדין לא נמצאה כל ראיה שאכן נאמר שהכסף ניתן כמתנה, ואף יותר מכך הוכח שהאישה היא שביקשה את הכסף והוא לא היה מעורב כלל בהליך, מאידך גיסא גם לא נמצאה ראיה ברורה שהוא ניתן כהלוואה. בית הדין דן בשאלה העקרונית כיצד להתייחס למקרה כזה, וקבע שכאשר אדם נותן לחברו ובכלל זה לבן משפחה סכום כסף גדול שאין מקובל לתתו כמתנה, ולא סוכם ביניהם אם הנתינה מהווה מתנה או הלוואה, הדבר נחשב כהלוואה והמקבל חייב להחזיר את הסכום לנותן. ואין משמעות במקרה זה לטענת "איני יודע". לכן נפסק שעל הבעל להחזיר לחותן לשעבר את חצי ההלוואה.
החזר מתנות במורדת, ראיה על מתנה ברישום בטאבו או הפקדה בחשבון משותף - 1081933-2 - ביה''ד צפת
אישה הדורשת חלוקת הדירה בהתמחרות ולא בשמאות / פד"ר 886291/8
שלילת זכאות האישה לכתובה וקביעה עקרונית לחיוב בפיצוי כפוף לחלוקת הרכוש / פד"ר 593073-10
ביטול הסכם גירושין לאחר שהצדדים חזרו לשלום בית / פד"ר 605536-13
קיזוז זכויות ע''פ החוק ודין מעשה ידי האשה במקום תביעת כתובה מוגזמת / פד"ר 596148-6
חיוב גט לפני הפקדת הכתובה / בית הדין צפת 1037613/1
חייהם המשותפים של בני זוג לא היו קלים. הבעל דרש שהאשה תקבל גט, ואף טען כלפיה טענות שונות. הבעל ביקש להוכיח את טענותיו כדי לחייב את אשתו בגט ללא כתובה. בית הדין לא אפשר לבעל להוכיח את טענותיו, משום שגם אילו היו מתקבלות - אין בהן די כדי לחייב את האשה להתגרש, אלא רק כדי לחייב את הזוג לפנות לייעוץ. לכן קבע בית הדין שהגט לא יסודר לפני הפקדת הכתובה. כעת, כיון שההליכים מתמשכים כבר שלש שנים בעוד הזוג בפירוד, ממליץ בית הדין על מתן גט עוד לפני הדיון על הכתובה.
איזון נכסים במקרה של חובות, ותוקפה של חתימה שצד אחד חתם וצד אחד שילם / בית הדין טבריה 1216224/3
אדם צבר במשך ימי נישואיו יותר חובות מאשר נכסים, ותובע לאזן את החוב כך שגרושתו תשלם מחצית מחובו. בית הדין דחה את בקשתו. לפני נישואי בנם של בני הזוג חתמה האשה על התחייבות לשלם חלק מהוצאות החתונה בשם הורי החתן, והאב שילם. האב תובע שהאשה תחזיר לו את כל הסכום כי הוא לא חתם ולכן אינו מחויב. האשה טוענת שהחיוב על האיש. בית הדין קבע שכיון שהאשה חתמה בשם שני בני הזוג ישלם כל אחד מחצית.
קביעת מקום לימודי בן להורים גרושים שכל אחד מהם שייך לחסידות אחרת / בית הדין צפת 1284118/2
הורים נחלקו בשאלה במוסדות איזו חסידות יתחנך בנם. בית הדין קבע שכיון שמגורי הבן עם אמו ועם אביה, וגם חבריו מתחנכים באותם מוסדות, ילמד הבן בחסידות אליה משתייכם האם ואביה.
אשה שהודתה שזינתה וכעת מבקשת להנשא לנטען / בית הדין צפת 1299443/1
במסגרת הליך גירושין הודתה אשה שזנתה תחת בעלה. כעת היא טוענת שאמרה כך רק משום שרצתה לזרז את הגט. בית הדין הפנה אותה ואת הנטען לבדיקת פוליגרף.
בקשה לביטול הסכם גירושין בטענה שהוא מקפח ונחתם בשעה שהמבקשת לא היתה בצלילות דעת / בית הדין טבריה 1287103/4
אשה בקשה לבטל את הסכם הגירושין שחתמה עליו, בטענה שהוא מקפח אותה, ושלא היתה צלולה בדעתה בשעה שחתמה. בית הדין דחה את שתי הטענות, ולפיכך דחה גם את הבקשה.
דחיית בקשה של אדם לפסול את גיור גרושתו / בית הדין טבריה 1287842/3
אדם טען שאינו חייב כתובה לגרושתו ודרש לפסול את הגיור שלה בטענה שהגיור לא היה כן, ושהיא המשיכה לעבור עברות. בית הדין דחה את טענתו ואמר שבנידון שלפנינו לא הובאה ראיה שבשעת הגיור היא לא רצתה לשמור מצוות.
